בביקור בכותל המערבי, נתקלנו בבעיה הלכתית חמורה, ודווקא לא ברחבת הכותל אלא בשירותים. פנינו לרב הכותל, הרב שמואל רבינוביץ שליט"א, שאמר לנו שאנו טועים, ואין בכך בעיה.
נודה על האמת - לא השתכנענו. לדעתינו הבעיה לא נפתרה. אבל כיון ששני צדדים למטבע החלטנו לפנות לציבור הרחב, שיואיל נא להביע את דעתו, ועדיף, כמובן, עם הוכחות, מקורות או טעמים.
אך כיון ששני צדדים למטבע החלטנו לפנות לציבור הרחב, שיואיל נא להביע את דעתו, ועדיף, כמובן, עם הוכחות, מקורות או טעמים.
אז על מה מדובר?
בשולחן ערוך, אורח חיים סימן ג סעיף ז נכתב כך:
המטיל מים מן הצופים ולפנים (פירוש, מקום שיכולים לראות משם הר הבית, ומשם והלאה אין יכולים לראות, רש"י), לא ישב ופניו כלפי הקודש, (אלא לצפון או לדרום), או יסלק הקודש לצדדין.
כלומר, גם בבית הכסא צריך לשמור על ההלכה, ולדאוג שבית הכסא יהיה בכיוון הנכון, ולא חלילה לבזות את הקודש.
עוד הלכה יש, באותו הסימן בסעיף ה:
אם נפנה במקום מגולה, שאין בו מחיצות, יכוין שיהיו פניו לדרום ואחוריו לצפון או איפכא, אבל בין מזרח למערב, אסור. (ולהטיל מים בכל ענין שרי) (ב"י בשם הרמב"ם).
הלכה זו, היא בכל מקום בעולם, ולא דווקא קרוב לבית המקדש.
לצערנו, בשירותים שבכותל המערבי, שריד בית המקדש, הכיוונים לא היו כראוי. פנינו לרב רבינוביץ, והוא השיב שכיון שיש מחיצות מותר.
לדעתינו, דין המחיצות נאמר בכל המקומות האחרים בעולם, אבל ליד בית המקדש לא יועילו המחיצות להתיר.
מצ"ב צילום מספרו של הרב רבינוביץ שליט"א בו פסק כדבריו, אך לצערנו ללא מקור.
