סיפורו של ברון סמים שחזר בתשובה

הוא התחתן, שני ילדים נולדו, והוא בילה ארבע שנים לא מאושרות שאחריהן התגרש. הוריו ניסו להניא אותו מהמלך, לא מקובל אז היה להתגרש, והם חששו מפני השם הרע שהוא ימיט על משפחתם. אך סם לייבוביץ' לא ויתר, הוא איים כי ישאיר את אישתו עגונה, האיומים עזרו, וגט ניתן. גרושתו נישאה לבחור אמריקאי ועברה לארה"ב עם שני ילדיו. הסיפור הרשמי היה שהוא מת, ילדיו לא ידעו עד לפני שנים מועטות כי הוא חי וקיים.

ממסחר בירקות למסחר בסמים

מכאן החלה הדרך למטה. סם עבר לבריסל והחל לעבוד בחנות ירקות, אך הכל השתנה, כשאר חזקי בחור צעיר מהקהילה שאל אותו אם הוא רוצה לנסוע לחופשה בברזיל.

אז כמו היום, בדיוק כמו הסיפור עם הבחורים החסידיים שהעבירו סמים ליפן, היו אברכים שהציעו לצעירים להעביר סמים בלא ידיעתם.

סם לא שאל שאלות, חופשה בברזיל? למה לא? לייבוביץ' נסע לברזיל, אך יום לפני חזרתו, בשדה התעופה בא אליו הצעיר ונתן לו חבילה עטופה, הוא חשב שמדובר ביהלומים, או משהו חשוב אחר, לא שאל שאלות והעביר לחזקי את השקית, מיד עם חזרתו לבריסל.

כשהוא העביר את החבילה 'התמימה' לחזקי, הוא ראה שיש בתוכה משהו שנראה כמו קמח לבן, הוא לא הבין, למה חזקי צריך להעביר קמח, כשאר החנויות בבריסל מוכרות כמויות של קמח לבן כשר למהדרין. אך הכסף סנוור את עיניו. והוא המשיך לקחת עוד ועוד חבילות שכאלו.

בשלב מסוים, לייבוביץ' מבין, כי החבילות שהוא מעביר אינן קמח, והכסף שהוא יכול לעשות מהן יהפוך אותו ביום מן הימים למיליונר. ללא פחד, בקור רוח אופייני, לייבוביץ' מחליט להפוך מהבלדר ליבואן.

המראה החרדי מקל על העבודה, והסחר בסמים נראה משתלם כמו שלא היה מעולם.

בראיונות לאחר מכן, ובסרט תיעודי שנעשה על סיפורו בנשיונל ג'יאוגרפיק הוא מספר כי הוא מעולם הוא לא פחד, "נולדתי בלי פחד, גם לא מהמוות".

רוצה להיות ברון סמים

לייבוביץ' שנכנס לעסקי הסמים עד למעלה מראשו, החל להכיר עוד ועוד ברוני סמים מיליארדים, והחליט ששם הוא רוצה להיות. הוא רוכש כרטיס טיסה לכיוון אחד, עוזב את בריסל ונוסע לסאו פאולו. שם הוא מתערב בקהילת סוחרי הסמים המקומית הידועה לשמצה.

לייבוביץ' כבר בליגה של הגדולים, העסקים הלא כשרים מניבים רווחיים של מיליונים, אך גם רמת הסיכון עולה. ביום מן הימים חברו מבקש ממנו את מכוניתו בכדי לאסוף את אשתו משדה התעופה, לייבוביץ' נתן לו את המפתח, החבר פותח את הרכב וכמה שניות אחר כך מתרחש לנגד עיניו פיצוץ אדיר.

חברי הכנופיה של לייבוביץ' הסתכסכו עם חברי כנופיה מקומית, ומטען חבלה שהוטמן ברכבו של לייבוביץ' אמור היה לחסל אותו. אך לייבוביץ' הגיב והגיב בעצמה.

אבל ב-1994 החגיגה נגמרה, שוטרים שעקבו אחריו במשך חודשים, פרצו לביתו, עצרו אותו ובתום משפט ממושך הוא הורשע ונשפט לארבע שנים. בתקשורת המקומית מכנים אותו "מלך הסמים החסידי".

בבית הכלא הוא היה במלחמת השרדות קשה, והתנהגותו הקרימינלית סייעה לו גם פה. בכלא הוא היה רחוק מאביו שבשמים, אולי שלא ברצונו, אבל בכדי להגן על עצמו הוא פעל, לא תמיד צמוד להלכה...

לאחר ניקוי שליש מעונשו, לייבוביץ' בורח מקצין המבחן, עובר לירושלים ומנסה לפתוח דף חדש, אך גם אז הצורך גובר, והדרך היחידה שלייבוביץ' יודע לעשות כסף הייתה סמים. הוא מבריח בגופו סמים, אך נתפס בשדה התעופה בן גוריון. תקלה כל שהיא גורמת לגילוי המטען שהוא נושא עימו.

לייבוביץ' נאלץ להודות, ונשפט לתשע שנים בכלא אותם ריצה בכלא איילון.

ושבת עד השם אלוקיך

נקודת המפנה בחייו של לייבוביץ' הייתה בכלא איילון, שם לראשונה הוא פוגש יהודים כמהו, שהם בעצם הלקוחות שלו לשעבר, צרכני סמים כבדים שחייהם נהרסו בשל אנשים כלייבוביץ'.

הוא התבונן בהם ונפעם, הוא כחרדי אף פעם לא נגע בסמים, ובתור סוחר את ההשלכות של המעשים שלו הוא פגש רק לעתים רחוקות. באותו הזמן התעוררה אצלו הנקודה היהודית, והוא החל לסייע לאותם אנשים שהחיים הרעו אתם, הוא החליט שהוא יותר לא חוזר לדרכיו הנלוזות.

אחרי 13 שנים בכלא במצטבר (בברזיל, בישראל ובאנגליה) ב-2006 הוא משתחרר מהכלא שבלבו החלטה חד משמעית לעזוב את עולם הפשע.

הוא עוזב ללונדון, שם הוא מתגורר עד היום בדירה קטנה ומתפרנס מעבודה כאופה. פתאום התעורר בו הרגש, בנו גילה לתדהמתו שאביו בחיים, והוא חידש את הקשר עם משפחתו. הוא לא הקים משפחה חדש, אבל הוא משקיע את הכל בכדי להיות בקשר עם ילדיו שקרוב לעשרים שנה חשבוהו למת.

היום לייבוביץ' פעיל מאוד בקרב המכורים לסמים, תשובת המשקל ממש. הוא מסתובב בערים באנגליה ומספרה לתלמידים את סיפור חייו, בתקווה שילמדו ממנו מוסר השכל ולא ידרדרו.