הוועדה המיוחדת לשוויון בנטל ממשיכה בדיונים אינטנסיביים על החוק לגיוס חרדים כדי להביאו בהקדם להצבעה במליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית.
המחלוקת העיקרית בין חברי הוועדה היא בשאלת הטלת הסנקציות על הציבור החרדי במידה ולא יעמוד ביעדי הגיוס כפי שיקבעו בחוק החדש.
בעוד ב"יש עתיד" מתעקשים על הטלת סנקציות פליליות והשלכת לומדי התורה אל בתי הכלא, ב"בית היהודי" החליט להתנגד לכך ומתעקשים על הטלת סנקציות כלכליות ושלילת הטבות.
הבוקר, מדווח עיתון "הארץ" כי מסתמנת פשרה בוועדה בנושא הסנקציות. לפי ההסכמה המסתמנת, החל מאישור החוק ועד שנת 2017, תקופה המוגדרת בחוק כ"תקופת הביניים", יוטלו סנקציות כלכליות.
משנת 2017 ואילך יוטלו סנקציות פליליות וכל בחור ישיבה ולומד תורה שלא יתגייס יוגדר כעריק ותוטל עליו אחריו פלילית.
יעדי הגיוס כפי שקובע חוק הגיוס הם - 3,300 מתגייסים בשנת 2013 כאשר 2,000 מהם יגויסו לצבא, כאשר בשנת 2016 יעד הגיוס הוא - 5,200 מתגייסים, מתוכם 3,200 לצבא והשאר לשירות אזרחי.
הוועדה טרם החליטה מה יכללו הסנקציות הכלכליות, האם שלילת הטבות אישית מכל בחור ישיבה או אברך שלא יתגייסו או סנקציות על מוסדות התורה בהן ילמדו אותם שלא יתגייסו.
עם זאת מדווח "הארץ" כי ישנם עדיין שתי מחלוקות בוועדה, הארכת שירות הנשים בצה"ל והארכת שירות תלמידי ישיבות ההסדר. כאשר בצה"ל דורשים להאריך את השירות לשניהם כדי לעמוד בהחלטה לקצר את שירות הגברים ל-32 חודשים.
במשרדי הביטחון והמשפטים, כך לפי הדיווח ב"הארץ", מפעילים לחץ על הוועדה שתקדם במהירות את החוק לגיוס חרדים, כדי למנוע פניה נוספת לבג"ץ ולבקש שוב דחיית שירות לחרדים המיועדים לגיוס.
דובר הועדה הפרלמנטרית, אסף דורון, מסר כי "הוועדה מקיימת דיונים על בסיס קבוע כדי לקדם את החוק".
14 תגובות