הצעת חוק: סוף לאפליית תלמידי הישיבות הזכאים לקצבת שאירים בביטוח לאומי

עפ"י החוק הנוכחי, יתום זכאי לקצבה רק עד גיל 18, לאחר גיל 18 זכאי לקצבה רק מי שמשרת בצבא או בשירות לאומי עד גיל 24 וערבים הזכאים עד גיל 20 .

כ-240 יתומים הלומדים בישיבות ואינם יכולים לעבוד עד גיל 21 מכוח החוק, ביקשו כבר לפני חודשים משר הרווחה להמשיך את קצבתם עד גיל 21, כאשר מגיל זה ואילך יוכלו לעבוד ולהתפרנס בכבוד. אלא שעד עתה לא שונה החוק בכדי לאפשר להם להמשיך ולקבל את הקצבה.

הצעת חוק חדשה שהונחה לאחרונה על שולחן הכנסת - לאחר סדרת כתבות בנושא שפורסמו באתר 'כיכר השבת', נועדה לקבוע כי הגדרת ילד תשונה כך שתכלול גם ילד שטרם מלאו לו 20, ובלבד שעיקר זמנו מוקדש ללימודים במוסד חינוכי, לרבות לימודים אקדמיים ולימודי מקצוע (כולל בתחום הטכנולוגיה) ולימודים תורניים. באופן זה תשולם תוספת שארים גם עבור ילדים אלו. התיקון בהגדרת ילד מבוצע ביחס לביטוח שארים בלבד.

הצעות חוק דומות בעיקרן, הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת ישראל אייכלר, ועל ידי חבר הכנסת אברהם מיכאלי, ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת ישראל אייכלר, על ידי חבר הכנסת נסים זאב, על ידי חברי הכנסת אברהם מיכאלי ויעקב ועל ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת – אלא שהצעות חוק אלו לא עברו את הליך החקיקה, בעיקר בגלל התנגדות משרד האוצר.

המוסד לביטוח לאומי ומשרד האוצר מתנגדים לבקשתם של אותם כ-240 יתומים ולשינוי החוק בטענה שעלות השינוי תהיה 25 מיליון ש"ח בשנה וכי יש לכך השלכות תקציביות.

להצעת החוק החדשה שהגיש חבר הכנסת ניסים זאב הצטרפה באופן ראוי לציון שורה ארוכה של חברי כנסת בהם יעקב אשר, ישראל חסון, יצחק וקנין, אורית סטרוק, יריב לוין, אברהם מיכאלי, אוריי מקלב, מירי רגב, איתן כבל, דב ליפמן, פנינה תמנו-שטה, מנחם אליעזר מוזס, אילן גילאון, ניצן הורוביץ, ישראל אייכלר, יעקב מרגי, משולם נהרי, אמנון כהן, אלי ישי, חיליק בר, מאיר שטרית, משה גפני, יוני שטבון ועוד.

האם הפעם יהיה סוף לאפליית תלמידי הישיבות בביטוח הלאומי בכל הנוגע לקצבת שארים?

עו"ד שרונה תגר העוסקת בתביעות ביטוח לאומי מסבירה כי "במהלך גיבוש חוק הביטוח הלאומי החל משנת התשי"ד–1953, חלו בהגדרה "ילד" שינויים רבים המתחשבים במצבו הכלכלי של היתום, וביכולתו לפרנס את עצמו עצמאית. באותה שנה נקבעה תקרה של גיל 14, אלא אם כן מדובר בתלמיד בית ספר, ונקבע מפורשות קריטריון לגבי מי שאינו מסוגל לכלכל את עצמו".

"בתיקון מס' 12 לחוק הביטוח הלאומי, הועלתה התקרה לגיל 18. בכל מקרה, לימודים בבית ספר עד גיל 18 הפכו מקובלים, ועבודת נערים בין גיל 14 לגיל 18 ירדה מהפרק".

לאחר חקיקת חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח–1968, נוספו מקרים המגדירים את חוסר היכולת לפרנס, כגון סיום לימודים על-יסודיים, או שירות סדיר ושירות לאומי, עתודה אקדמית (תיקון מס' 8), ושירות לאומי לבנים (תיקון מס' 45).

"הצעת החוק נועדה לקבוע כי הגדרת ילד תשונה כך שתכלול גם ילד שטרם מלאו לו 20, ובלבד שעיקר זמנו מוקדש ללימודים, בין השאר לימודים תורניים" אומרת עו"ד תגר.