יו"ר 'דגל התורה' ויו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני הגיע ביום שישי לניחום אבלים אצל המקובל רבי דב קוק היוב שבעה ברמת גן בבית אביו רבי נחום קוק, על פטירת אמו הרבנית שושנה קוק ע"ה.
במהלך השיחה, שחזר גפני את מאורעות תשמ"ט, אז נערכו הבחירות ההיסטוריות שיצרו תקדים במגזר החרדי במסגרתם לראשונה רצה מפלגת 'דגל התורה' לכנסת זאת ביוזמתו של מרן ראש הישיבה הגראמ"מ שך זצ"ל שהקים את התנועה הליטאית.
הבחירות היו סוערות מאוד סביב העובדה שמלחמה של ממש התנהלה בין המפלגה הוותיקה 'אגודת ישראל' שייצגה את החסידים לבין המפלגה החדשה שביקשה ייצוג הולם לציבור הליטאי.
במוצאי הבחירות התברר כי 'דגל התורה' נחלה ניצחון סוחף והצליחה להכניס שני מנדטים כשבמקום הראשון היה ח"כ הרב אברהם רביץ ז"ל ובמקום השני ח"כ משה גפני.
בעקבות ההצלחה הוגשו ערעורים בשתי קלפיות, האחת ברחוב האדמו"ר מגור בבני ברק והשניה בשכונה מקומית ברמת גן. מי שניהל את מטה רמת גן היה יעקב אשר.
כיוון שדגל התורה קיבלה את המנדט השני בזכות עשרות קולות בודדים ומקומו של גפני התנדנד הרי שבמפלגה יצאו למערכה. מנגד, עמדה מפלגת התחייה שהפסידה את המנדט שלה בכמה עשרות קולות.
הלחץ ברחוב הליטאי היה גדול זאת משום שמקומו של גפני היה בסכנה והכוח החרדי אוים לחטוף מכה קשה.
בשתי הקלפיות ערכו בחירות חוזרות ובנס של ממש זכו להצלחה סוחפת בשתיהן ובעיקר בקלפי ברמת גן ששם הופתעו בדגל לקבל בסיבוב השני יותר קולות מבראשון ועל כן מקומו של גפני הובטח ומאז הכל היסטוריה.
"זה היה אחרי תשמ"ט, הוגש ערעור על ידי מפלגת התחייה שאנחנו כאילו זייפנו קולות", סיפר גפני בניחום האבלים. "היה בקלפי אחד בבני ברק והשני ברמת יצחק ברמת גן שם קיבלנו 20 קולות. היו בחירות חוזרות שבית המשפט החליט".
"מה היה בסוף? הסוף היה שבבחירות הראשונות קיבלנו 20 קולות ובחוזרות קיבלנו 250 קולות. פה קיבלנו 250 קולות", אמר גפני בסיפוק.