האם יצליחו עורך דין דתי וגוף בעל אוריינטציה דתית לעשות למשרד הדתות את מה שלא הצליחו לעשות עד עכשיו כל הגופים החילוניים? האם יביאו לדחיית הבחירות לרבני ערים לזמן בלתי מוגבל?
משפטנים אומרים שסיכוייהם טובים מאד.
הערב הודיעה התנועה להגינות שלטונית כי היא דורשת משר הדתות להקפיא מיידית את כל ההליכים לבחירות רבני הערים.
ראש התנועה העו"ד מרדכי אייזנברג שיגר הערב לשר הדתות מרגי מכתב ובו הוא מזהירו שאם לא יפסיק ההליכים לבחירת רבנים בכל הערים מעל ל-30 אלף תושבים יעתור לבית משפט שכן כל עוד ולא נקבעו קריטריונים לבחירות האלו ולא הוגדרו סמכויות הרבנים אסור בחוק לקיים בחירות.
למכתבו מצרף העו"ד אייזנברג המנוסה מאוד במאבקים שכאלו, את פרוטוקול הפגישה שקיים עם היועץ המשפטי של משרד הדתות, ואותו אנו מביאים כאן במלואו בשל חשיבותו והעניין הרב שיש בתוכנו.
"הנני לפנות אל כבודו בשם מרשתי, התנועה להגינות שלטונית (ע"ר), בבקשה להקפאת או התליית (כלשון התקנות הקודמות), ההליכים לבחירת רב/רבני עיר בערים שמספר תושביהם מעל ל-20,000 תושבים כ"י. כותב אייזנברג במכתבו למרגי.
הקפאה זו מתבקשת עד לקביעתם של קריטריונים ברורים שיקבעו מראש, באילו ערים יש צורך לבחור (עתה או בעתיד) בשני רבני עיר, אשכנזי וספרדי, ובאילו ערים די ברב עיר יחיד. כמו כן לקבוע בתקנות את חלוקת התפקידים, הזכויות והחובות בסמכויותיהם של רבני העיר האשכנזי והספרדי.
וזאת מן הטעמים הבאים:
א. סעיף 3 (ב) לתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), תשס"ז-2007 קובע:
..... עלה מספר התושבים היהודים ביישוב על 20,000, רשאי השר להורות, בהסכמת מועצת הרשות המקומית, כי ליישוב יהיו שני רבני עיר, אחד ספרדי ואחד אשכנזי, אם השתכנע שאכן קיים צורך שכזה וכי לפי מאפייני היישוב, רב עיר בן עדה אחת לא יוכל לתת מענה לצורכי התושבים בני העדה האחרת (ספרדי או אשכנזי).
ב. על אף שבלשון התקנה נאמר "רשאי", עפ"י הפסיקה, אין הכוונה לסמכות רשות הנתונה לשרירות לב כי אם בסמכות חובה המתגבשת כל אימת שהתמלאו התנאים לבחירתם של שני רבנים ובכל עיר שכזאת. לאמור, משהתמלאו בעיר מסויימת התנאים שבתקנות, חייב השר לפעול לבחירתם של שני רבני עיר ואינו יכול לנקוט הליך לבחירתו של רב עיר יחיד. וכן להיפך. ועל מועצת הרשות המקומית לנמק את הסכמתה או את אי הסכמתה להליך.
ג. עפ"י התקנה לשם מינוי שני רבני עיר נחוצים ארבעה תנאים מצטברים:
1. אוכלוסיה מעל ל-20,000 תושבים.
2. הסכמת מועצת הרשות המקומית.
3. על השר להשתכנע כי קיים צורך לשני רבני עיר אשכנזי וספרדי.
4. עפ"י מאפייני הישוב, רב עיר אשכנזי לא יוכל לתת מענה לצרכי התושבים בני העדה הספרדית וכמו כן רב עיר ספרדי לא יוכל לתת מענה לצרכי התושבים בני העדה האשכנזית.
ד. אין ספק כי המדובר בתנאים אמורפיים, עמומים ומעורפלים. כל ניסיון הוגן להתאמתם למאפייני ישובים שונים במדינתנו, נדון מראש לכשלון:
• אילו נימוקים אמורים ל"שכנע" את השר כי קיים צורך לשני רבני עיר ?
• מהם הקריטריונים לפיהם רשאית מועצת הרשות המקומית לתת הסכמתה למינוי שני רבני עיר או לסרב לכך?
• מהם אותם מאפיינים לפיהם יקבע כי רב בן עדה אחת אינו מסוגל לתת מענה לבני העדה האחרת?
• באילו ישובים רב ספרדי מסוגל לתת מענה לתושבים האשכנזיים? ובאילו לא?
• האם רב תימני מסוגל לתת מענה לצרכי התושבים הספרדיים? ולצרכי האשכנזים?
• מהו מספר התושבים הקובע מהעדה האחרת, להם אין מענה? 2,000? 1,000? יותר?
• האם בעיר בה מכהן רב יחיד ותיק, רשאי ויכול השר לקבוע (לאחר שהשתכנע כאמור) כי אין רב זה "מסוגל לתת מענה לבני העדה האחרת"? ומדוע לא דאגו פרנסי הדת במשך עשרות שנים לבני העדה האחרת אשר כאמור "לא היה להם מענה"?
• האם בעיר תל אביב יפו, למשל, אין לבני העדה הספרדית "מענה"?
• האם לפי מאפייני ישוב כלשהו במדינת ישראל, יכול רב אתיופי לתת מענה לבני העדה הספרדית? או שמא האשכנזית? ואולי התימנית? ולהיפך מי נותן מענה לבני העדה האתיופית? ולחילופין מהן העדות הכלולות במנין ההתחשבות בצרכיהם המיוחדים ("מענה") בתקנה זו?
• האם משנבחר רב יחיד לעיר, יש בבחירתו משום אישור שבעיר זו לא קיים צורך לשני רבנים?
• האם משנבחר רב יחיד לעיר יש לראות בו רב ראשי לעיר לבני העדות השונות ומחובתו לתת מענה לבני כל העדות היהודיות? או שמא רק לבני עדתו?
ה. ואלו רק נקודות למחשבה בדבר הצורך בהתקנת תקנות וקריטריונים אימתי יש לבחור בשני רבנים ואימתי ברב יחיד.
ו. מובן כי על השר, טרם החלטה לקיים הליכי בחירה לרב או רבני עיר, לבחון האם בעיר הספציפית קיים צורך בבחירה של שני רבנים אם לאו. קביעה שכזו צריכה להיעשות מלכתחילה טרם הליך הבחירה תוך יידוע של חברי האסיפה הבוחרת כי מדובר בבחירה של רב יחיד לעיר. בדגש כי עליהם לבחור ברב שאחד מכישוריו ההכרחיים הוא "מתן מענה גם לבני העדה האחרת".
ז. רב עיר יחיד שייבחר יידע כי נבחר לכהונה אשר במהלכה יידרש כל העת לתת מענה לבני העדה האחרת וכי לא ידיחוהו מטעמים פוליטיים מלתת מענה לבני העדה האחרת.
בחירת רבני עיר לפי אפיון עדתי
ח. מזה מספר שנים פונים אנו אל "שר הדתות", בגלגוליו השונים, בטענה כי בחירת רבני עיר מתוך אפיון עדתי, עומדת בסתירה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולחוק יסוד חופש העיסוק.
ט. הדגשנו, בין היתר, כי מסלול ההכשרה והבחינות לקבלת כושר לרב עיר אינו מבדיל בין העדות השונות וכי הבחנה עדתית כיום במקרים רבים איננה תואמת את המציאות, למשל ובעיקר במסלולי הלימוד הדת"ל או בני מרוקו שהתחנכו כל ימיהם בישיבות אשכנזיות וכד'
י. פרטי הטיעון בענין זה מפורטים במכתבים מיום 20/11/07 לרוה"מ אהוד אולמרט ולסגנו ח"כ יצחק כהן וכמו כן בפרוטוקול שימוע אותו ערך הח"מ במשרד לענייני דתות בנוכחות יועמ"ש המשרד עו"ד ישראל פת ביום 4/2/08.
יא. עד כה לא נתקבל מענה לטענותינו בענין זה.
יב. מכל מקום אין ספק כי לקראת בחירה של שני רבני עיר (בירושלים למשל) יש לקבוע בקריטריונים ברורים וספציפיים את סמכויותיהם של שני הרבנים, חלוקת התפקידים ביניהם, זכויותיהם וחובותיהם. מי אחראי על הכשרות ומי אחראי על הנישואים וכד' (חלוקה אשר הוגדרה בחוק בתפקידיהם של שני הרבנים הראשיים לישראל). חלילה מלהשאיר את הדברים לרצונם הטוב של הנבחרים אשר לא תמיד המצוי רצוי וד"ל.
המצוי שאינו רצוי
יג. קביעת קריטריונים וחלוקת סמכויות כנ"ל הכרחית להתנהלות תקינה ולבחירה נכונה של ממלאי התפקיד הראשון במעלה בשירותי הדת העירוניים – רבני הערים.
יד. אם על דרך הכלל כך, הרי שלאור הניסיון בשנים האחרונות בבחירות לרבני עיר, לרבנים ראשיים לישראל ולמועצת הרבנות הראשית, על אחת כמה וכמה, הן בבחינת הליכי הבחירה והן במבחן התוצאה הגורמת לזילות מעמד הרבנות בישראל וד"ל.
טו. מעבר לנדרש נוסיף כי לכאורה בהיערכות העסקנית לבחירת ממלאי משרות רבניות בערים, במושבים ובישובים ברחבי הארץ.
טז. בהעדר קריטריונים ותבחינים כנ"ל נערכים לבחירתם של שני רבנים בישובים ומאידך אוטמים אזניים לבקשת מועצות עיר גדולות אשר קיבלו החלטה בדבר הצורך בשני רבני עיר. רק קביעתם של קריטריונים עשוי לפזר את עננת החשד בדבר שיקולים פסולים לכאורה בקביעותיו של השר איזו עיר תזכה בשני רבני עיר ואיזו תסתפק באחד ובלבד שיהא מקורב לאנ"ש?
יז. מרשתי, התנועה להגינות שלטונית, עתרה במהלך העשור האחרון מספר רב של פעמים למינויי רבנים בערים ולביטול התליות של הליכי בחירת רבנים, התליות שהוצאו בין היתר בידי שרי דתות "משלנו" אשר בחרו לעכב ולהתלות הליכים לבחירת רב עיר משום שהמועמד הרצוי להם "טרם הבשיל" או שהמרקחת הפוליטית לבחירתו טרם הבשילה.
יח. על רקע ניסיון זה מובן חוסר האמון של מרשתי בשיקולים "הענייניים" של חברי העסקונה הבוחשת במינויי הרבנים בישראל.
יט. לענין זה נזכיר, כי כבר ב-3/2/03 הגשנו עתירה לבג"צ (בג"צ 1160/03 התנועה להגינות שלטונית נגד השר לענייני דתות, מועצת העיר ירושלים והמועצה"ד ירושלים) בדרישה למינוי רב ראשי לעיר ירושלים. למרבה הפליאה לא זכינו בתמיכת המשיבים בהם מועצת העיר, המועצה הדתית ועסקני הדת. מה רבה התמיהה על אותם עסקנים המבכים לפתע מרה את העדרם של רבנים לעיר ירושלים. מדוע התעוררו לצורך בסיפוק צרכי הדת של תושבי ירושלים רק בשנה האחרונה?
בסיכום מכתבו כותב העו"ד אייזנברג לשר מרגי:
כ. טרם קיום הליכי בחירה לרב עיר על השר לקבוע את הקריטריונים לפיהם יש לקבוע כי בישוב מסויים קיים צורך בבחירת שני רבני עיר ובישוב אחר די ברב עיר אחד.
כא. יש לקבוע את רשימת הישובים העומדים בקריטריונים שנקבעו ואשר בהם, יש לבחור שני רבני עיר, או רב יחיד.
כב. לקבוע בתקנות את חלוקת הסמכויות, הזכויות והחובות של שני רבני העיר – אם חלוקה בתחומי סמכויות ואם רוטציה, או שילוב אחר.
כג. את הקביעות הנ"ל יש לעשות לאחר הקמת וועדת מומחים בהיוועצות עם מועצת הרבנות הראשית לישראל, עם ארגון רבני ישראל וראשי הערים והמועצות בישראל.
כד. מובן כמו כן כי הסכמת/אי הסכמת מועצת הרשות המקומית איננה מנותקת מכללי המשפט המנהלי ועליה לנמק עמדתה בענין זה באמות מידה של סבירות שיוויוניות ומידתיות אשר ייבחנו אל מול הקביעות המקצועיות כנ"ל.
כה. בינתיים, יש להקפיא את ההליכים לבחירת רבני עיר בערים בהם למעלה מ-20,000 תושבים. הן הליכים לבחירת שני רבנים והן הליכים לבחירת רב יחיד כאמור לעיל.
למכתבו של עו"ד מרדכי אייזנברג ראש התנועה להגינות שלטונית מצורף פרוטקול מעניין ביותר מפגישה שקיים עוד בשנה שעברה, אייזנברג עצמו עם העו"ד ישראל פת, היועץ המשפטי של משרד הדתות.
את הפרוטוקול של הפגישה תמללה הלשכה המשפטית של משרד הדתות עצמו. הנה הפרוטוקול:
בס"ד, כ"ח בשבט תשס"ח, 4 בפברואר 2008
פרוטוקול בנושא תקנות בחירת רבני עיר
נוכחים:
עו"ד ישראל פת, יועמ"ש המשרד
עו"ד איזנברג מרדכי, התנועה להגינות שלטונית.
עו"ד איזנברג: אני יוצא מתוך נקודת מוצא שתפקיד הרב הוא התפקיד המרכזי והראשון במעלה בתחום שירותי הדת.
בנוסף, יש לשירותי הדת היהודיים תפקיד מרכזי ביחסים בין האוכלוסיות השונות במדינה. האוכלוסייה החילונית נתקלת בממסד הדתי לרוב בעיקר דרך נושאים שהם בתחום שירותי הדת.
צירוף 2 גורמים אלו מקנה חשיבות מרובה ביותר לתקנות לעניין בחירת רבני ערים מתוך מחשבה תחילה לייקר את התפקיד על זכויותיו וחובותיו.
אך דומני כי טרם או בבד עם תקנות לבחירות יש לדבר על התפקיד והתפקוד של רבני הערים ולעגן בתקנות.
עו"ד פת: לטעמי אתה צריך חוק מסמיך. מצטט את סעיף 15 א' לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971. החוק עוסק בבחירות ולא בתפקוד.
עו"ד איזנברג: יש להפריד בין הדברים. קודם כל לדעת מה תפקידו של רב עיר ורק אח"כ לקבוע תקנות לבחירתם שאל"כ העיקר חסר מן הספר.
הצעה אופרטיבית ראשונה לשנות את כותרת התקנות ואח"כ לשנות את המהות.
שני הנושאים המרכזיים בהם אבקש בעיקר להתמקד הינם: הפרדת הפוליטיקה מהרבנות ודבר שני לתקוף את הצורך בשני רבני עיר: ספרדי ואשכנזי.
מעורבות פוליטית בבחירת רב עיר
רב העיר נושא בעול שירותי הדת מבחינת ייצוגיות, פסיקה וכדו'... עפ"י המקורות הרב נבחר ע"י הציבור או ע"י נציגיו.
בעבר בקהילות ישראל, בחרו רבנים בצורה שונה, שלא ע"י בעלי הממון והפוליטיקה.
הרב צריך להיבחר ישירות ע"י הציבור הרלוונטי הנהנה משרותי הדת. הצורה הזאת נותנת תוקף וגושפנקא למעמדו בעיני הציבור.
הדברים אולי נדושים אבל מה שנעשה היום במדינה סוטה לחלוטין מהעקרונות.
יש לי ניסיון של מספר שנים בתחום בפעילות משפטית ואחרת. ואני יכול להביא דוגמאות מהעבר לא כדי לנגח מישהו אלא כדי ללמוד מן העבר לעתיד.
לדוגמא: הבחירות שנעשו בבית דגן, ירושלים, מבשרת ציון וכו'..
בבית שאן המעורבות הפוליטית הגיעה לכך שחברי אסיפת הבחירות שהיו מתנדנדים קיבלו טלפונים אישיים ממרן הרב עובדיה יוסף שליט"א. דבר שכשלעצמי אני מטיל בו ספק (אולי היה זה מתחזה), אבל בפועל הדעת נותנת שזה מה שהכריע את הבחירות שם. זאת דוגמא להליך בחירות פסול.
כנ"ל לגבי הבחירות בבית דגן: הייתה מעורבות פוליטית (ראה דו"ח מבקר המדינה 51 ב'). הפועל היוצא מכל זה שלא דנו בכשירות המועמד או צרכי האוכלוסיה אלא לגופו של הרב. ובעיקר לקשריו. זה מוקצה מחמת מיאוס.
לגבי בית דגן טיפלתי בבחירה. היתה טענה עוד בטרם הבחירות שהמועמד, הרב ששון גריידי, שבסופו של יום נבחר כרב העיר לא יגור ביישוב. והרב עצמו לא הכחיש. רק שזה היה טוב להם - לפוליטיקאים.
עו"ד פת: הרב לא קיבל את שכרו מהמועצה הדתית כשנבחר. בשלב מאוחר יותר הנושא הגיע לאמנון דה הרטוך (רפרנט דתות דאז) והוא בהתייעצות עם משרד רה"מ קבע שיש להדיח את הרב בשל הנסיבות של מקום מגורי הרב. ראש הממשלה אריאל שרון אכן הדיח את הרב.
עו"ד איזנברג: לפי מה שידוע לי הדבר הזה היה ידוע מראש.
דוגמא נוספת היא השערורייה שהייתה בת"א עם שרי דתות הן מהמפד"ל והן מש"ס שחתמו על התליות של הליך הבחירות למעשה מטעמי כזב. כשהאמת היתה שלא הבשיל הליך שיבטיח בחירת רב מאנשי שלומינו הפוליטי.
ברגע שהליך הבחירה התקדם כבר לא היה אפשר להפסיקו אלא באמצעות "התליה". אגב, סעיף זה נמחק מן התקנות וזה בהחלט שינוי חיובי.
ההתליה נוצלה בעבר למטרות פוליטיות. אנחנו רואים לפנינו שרי דתות ואפילו אם הם דתיים/חרדים והם בעצם בבואם לבחור רב לעיר דרסו את כל ערכי הדת, רמסו את האינטרס הציבורי עליו הם הופקדו ובעצם עיכבו את בחירת רב העיר בחטא תוך שימוש בסעיף ההתליה שהייה קיים בתקנות הקודמות ושנוצל לצרכים פוליטיים בהונאה.
כאשר בוחרים רב עיר בהתאם לצרכים הפוליטיים,התוצאה היא שנבחר רב עיר שאיננו המתאים והמוכשר לתפקיד אלא המקושר ביותר. ובסופו של יום הדבר גורם לזילות הרב המקומי בפרט והרבנות ושרותי הדת בכלל.
אני רוצה לדון את הנושא של מעורבות פוליטית במציאות של ימינו ומקדים שאין בכוונתי להתנצח עם מפלגה מסוימת.
יש מפלגת ש"ס שבחרה לעשות העדפה מתקנת לאחינו הספרדים. דע עקא שבפועל לא דואגים לאחינו הספרדים תלמידי החכמים הראויים אלא לאלו המקושרים. יש תרעומת בין תלמידי החכמים הטובים שדווקא עליהם מדלגים. דווקא המקושרים מקודמים למשרות תורניות כשהמסווה הוא החזרת עטרה ליושנה.
זו הדרך לקדם את המקושרים שהעדה והקשרים הם הדברים שמקדמים. לא כך צריך להיות. ותורה מונחת בקרן זוית?
בעתיד יכול לבוא שר לשרותי דת בעל השקפת עולם השוללת את הממסד הרבני. צריך להיזהר ולחשוב שבעתיים כי לא תופרים את התקנות לשר הנוכחי אלא לכל שר שימונה לתפקיד בעתיד וצריך לחשוב על טובת הציבור שהיא הפרדת הפוליטיקה מהרבנות.
מעורבות נציגי מועצ"ד בבחירת הרב: באותה מידה, עינינו הרואות כי הממונים במועצות הדתיות לרוב אינם שוקלים שיקולים ענייניים לטובת הרבנות ושירותי הדת, אלא נהפכו למאגר משרות לאנשי שלומנו ולכן הדבר החשוב הוא להפריד גם את המועצה הדתית ונציגיה מהליך הבחירה של הרב. ממילא אין זה סביר שהגוף המבוקר שכפוף הוא זה שישתתף בהליך הבחירה של הרב. זה אינו שרצוי שכן המועצ"ד כפופה לפסיקתו של הרב המקומי הנבחר.
האסיפה הבוחרת
ההצעה שלי ברוח הדברים שאמרנו, להשאיר את הנושא של 50% נציגי בתי כנסת. גוף נוסף שיהיה: מליאת מועצת הרשות המקומית בהיותהמשקפת את הציבור שזקוק לרב. והגוף השלישי – המקצועי, יהיה מליאת הרבנות הראשית. תחילה יובאו בחשבון כלל חברי מליאת המועצה המקומית וכלל חברי מליאת מועצת הרבנות הראשית וכנגדם ימונו נציגי בתי הכנסת.
היינו – כ-16 חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל + בין 15 ל-31 חברי מועצת העיר + נציגי בתי כנסת במספר זהה לצירוף 2 הגופים הקודמים. כך בערים הגדולות מדובר באסיפה בוחרת בת כ- 94 חברים (16+31+47)
כך משיגים את הגושפנקא של הרבנות הראשית שיהיו מעורבים בהליך הבחירה ששירותי הדת חשובים לו. מועצת הרשות המקומית מייצגת את האוכלוסייה וכן נציגי בתי הכנסת באופן שיגדיל את ההרכב של האסיפה הבוחרת.
כיום המספר מועט וזהו הליך שמקשה על בחירה נקייה ממעורבות זרה. הרצון שלנו להגדיל את מספר הבוחרים. עצם ההגדלה היא לטובת העניין.
ועדת הבחירות
הערה נוספת, אני רוצה להתייחס לסעיף של וועדת הבחירות, לדעתי צריך להוציא את נציג השר מהוועדה.
עו"ד פת: למה זה פסול?
עו"ד איזנברג: במידה שזה היועץ המשפטי של המשרד זה בסדר, אבל לא עוזר שר או נציג אחר מטעמו.
סעיף 7 א' 1 השופט או הדיין צריך להיות מינוי של מועצת הרבנות הראשית בלבד ללא מעורבות פוליטית של שר הדתות או כל שר אחר.
בסעיף 7 א' 2 אין לי התנגדות שיהיה יועץ משפטי או של המשרד לשרותי דת או נציג היועמ"ש לממשלה.
סעיפים 3 ו - 4 בסדר.
לגבי סעיף 5: נציג מועצה דתית לטעמי לא יכול להיות מעורב בבחירת הרב לו יהיו הם כפופים. לדעתי במקומו צריך להוסיף נציג של הרשות המקומית שזה יותר אותנטי. אבל זה לא הגוף המפוקח.
חובות הרב
מבקש להתרכז בקצרה בחובות הרב שמהם נובעים הזכויות והמעמד הציבורי.
הרב נותן שירותי הדת בעיר מבחינה ערכית. כך זה עפ"י החוק אך לצערי לא עפ"י המצב בשטח. בפועל לרוב אנשי המועצה"ד לוקחים לעצמם סמכויות ומצרים את צעדי הרב ובאמצעים תקציביים שוללים ממנו סמכויות .
עו"ד פת: לפעמים זה גם הפוך. יכול להיות שצריך חקיקה ראשית בנושא.
עו"ד איזנברג: נכון, יש להגדיר את תפקיד הרב חובותיו וזכויותיו, את יחסי הגומלין בינו לבין המועצה"ד, יחסי גומלין בינו לבין מועצת הרשות המקומית והשלטון המרכזי, דבר שחסר בתקנות הללו.
יש כמובן להגדיר האם מותר לרב לעבוד בעבודות נוספות. למשל, שאלה עקרונית: האם ראש ישיבה יכול לשמש כרב עיר כשהחובות שלו הן עפ"י תקנות רבני עיר?
יש צורך בקביעה של שיפוט משמעתי של רבני ערים, מתוך כבוד לתפקיד, אפשרי בסתר. כי כיום ההגדרה בחוק הרבנות הראשית שהיא זאת שממנה את בית הדין המשמעתי. מועצת הרבנות לא ששה לעסוק בנושאים האלו. ועל כן יש למנות גוף סטטורי אחר, מקביל לנציבות תלונות הציבור על שופטים ודיינים, גם על רבנים. וזה למען טובת הציבור כולו, שכן יש רבנים מעטים שמוציאים שם רע לתפקיד.
יש לחשוב לא רק על כבוד הרב אלא גם על כבוד הציבור. בנושא הזה מתוך הסתכלות על המצב בשטח יש לקצוב את תקופת הכהונה ל - 10 שנים לכל היותר. מודע לכך שתקום טענה שבכך מחלישים את כוחו של הרב וכתוצאה מזה יחליש את החלטותיו של הגוף הבוחר. אך מאידך אין ספק שרב הפועל כהלכה יזכה להערכת ולאמון הציבור לו יש בגוף הבוחר רוב, ממילא הטענה הזאת פוחתת. ובנוסף לא יעלה על הדעת שרב מוצלח וישר בתפקידו הרם לאורך שנים, יבואו בני העיר ויבעטו אותו החוצה. בסופו של דבר עדיין יש משקל גם לאמת, גם האמת מדברת ואפילו בגופים בוחרים.
עו"ד פת: אתה מדבר על בחירות של רב עיר כל 10 שנים?
עו"ד איזנברג: כן. אני חושב שהמצב בשטח מצריך את ההגבלה.
השיקול פה הוא - טובת שירותי הדת וזאת דעתם של חלק גדול מרבני הערים היום.
הנושא הנוסף שהוא הבעייתי ביותר הוא הפסקת כהונת רב עיר מטעמי חוסר כשירות: לפעמים ל"ע חלילה רב חולה, או רב שסרח בתפקידו. על כל פנים צריך לתת סמכויות לאותו נציב קבילות הסטטוטורי שהוא זה שימליץ בפני מועצת הרבנות הראשית להפסיק את כהונת הרב, בהליך שיהיה מעוגן בחוק מבלי לפגוע בכבוד הרב. הערך העליון הוא כבוד הציבור ומתן שירותי דת מבלי שנאת ישראל.
הערה כללית: כל ההצעות הם רק באשר לבחירת רבנים לעתיד לבוא ואפשר גם בנושא שיפור השירות של רבנים מכהנים. כוונתי שאין לפגוע בשכר או בכבודם של רבני הערים שמכהנים כיום, ושהכל יהיה בהסכמה מבלי לפגוע ברב מכהן.
אני מתייחס לתקנות כמעין חוזה שעל פיו ייקבעו חובותיו וזכויותיו של הרב. ואלו הדברים שיחייבו אותו ויזכו אותו.
כמה מילים על בג"צ ראש פינה: לא יתכן למנות רב במעמד של רב עיר על כמות של 1400 או 2500 תושבים. יש ליצור מסגרות של רשות רבנית מרכזית של שירותי דת. לא צריך באמצעות תקנות להכביד שלא כראוי ולא לצורך אמיתי, על תקציבי הרשות המקומית.
עו"ד פת: אתה מתייחס לרבני העיר הקיימים במקומות הקטנים?!
עו"ד איזנברג: כן. הכוונה להשתמש בקיימים בצורה אפקטיבית. אבל שלא ייפגעו במעמדם ובשכרם.
ברור שיש מוצא, מדובר באנשים אידיאליסטים.
לא להכביד על כיס הרשות ומצד שני לא לפגוע במעמדו או בכיסו של הרב.
כפיפות לרבנות הראשית: יש לעגן בתקנות כפיפות של רב העיר להנחיות, נוהלים ופסיקה של הרבנות הראשית, וליצור מצב שרב עיר שנבחר ימלא אחר החלטות מועצת הרבנות הראשית. לדבר הזה יש ערך לגבי כשרות וכדו', שרב עיר שיש לו מחשבה אוטונומית אחרת יקח בחשבון שמגבלות תפקידו אליו נבחר עפ"י התקנות, הן כפיפות להחלטות עקרוניות של מועצת הרבנות הראשית. שאלמלי כן בטלה האחידות במערכת הכשרות הממלכתית.
כיוון שמדובר בכשרות ממלכתית ארצית, אין מדובר בכשרות מקומית: מוצרים וחומרי גלם עוברים בין מסעדות וכו' ואם לא ניצור אחידות בין הרבנים למערכת מרכזית אחת אפשר יהיה לבטל לחלוטין את כשרות הרבנות של אותה עיר.
נושא רבנים ספרדים ואשכנזים:
לדעתי לא רק שזה מיותר לבחור שני רבנים אלא שזה מזיק.
עו"ד פת: כוונתך לכל הארץ?
עו"ד איזנברג: כן. ודווקא בירושלים המלאה ברבנים ת"ח ועשרות רבני שכונה ורבני בית כנסת. אין שום בעיה לאדם לקבל תשובה להלכה בנושא עדתי. רבני עיר, כגון בירושלים פוסקים בעיקר בדברים ציבוריים או הנהגת העיר והכשרות ופחות לאזרח הפונה בשאלות.
שני רבנים מכהנים יכולים בעצם להזיק. לדוגמא בכפר סבא היו שתי מחלקות כשרות שכל אחת כפופה לרב עיר לאשכנזי ולספרדי, שאז הסוחרים בעצם ניצלו את המצב.
גם אם מחליטים להשאיר את הנושא של שני רבנים, חובה להגדיר סמכויות לכל רב בצורה נפרדת. אין זה סביר למנות שני מנהלים לאותו תפקיד מתוך מחשבה שהם "יסתדרו" ביניהם – זו חריגה ממתחם הסבירות של המעשה המנהלי שהליך התקנת התקנות הינו חלק ממנו.
בחירה של שני רבנים סותרת את העובדה שבהליך ההכשרה והכושר אין הפרדה בין ספרדי לאשכנזי. כנ"ל לגבי הבחירות. גם ההגדרה של ספרדי ואשכנזי חסרה.
לדוגמא: מה יעשה בן לאבא ספרדי ואמא אשכנזיה. המנהגים הולכים לפי האב. אך הוא התחנך ומתפלל בנוסח אשכנז, מדוע נחסום את דרכו להיבחר ונעדיף אותו לתפקיד מסוים.
אדם מתמודד לתפקיד, מדוע למנוע בחירת רב שמבקש דווקא לספרדי או אשכנזי.
המשמעות היא פסיקה לפי "המחבר" שולחן ערוך. הוא בעצם אשכנזי במהותו והוא צריך לשקר שהוא רב ספרדי שכן למשבצות של האשכנזי הוא לא יבחר בעוון אביו מולידו.
יצויין כי עם ביטול תקנות בחירות רבני עיר והתקנתן של החדשות, שוב אין סעיף שמירת הדינים חל על תקנות אלו והן עלולות להיות מבוטלות כאשר הוראותיהן עומדות בסתירה לחוקי יסוד כבוד האדם וחרותו וחופש העיסוק. בחירת רבנים לפי מוצאם הביולוגי בלי קשר רלבנטי לכשירות לתפקיד סותר את הוראות חוקי יסוד אלו.
הערה כללית: כל זה נאמר מחמת קוצר הזמן. יש עוד דברים שלא נאמרו מקוצר הזמן.
רצוי לעגן את ההצעות בחקיקה ראשית מפני שאין כיום מקור חקיקה שמגדיר מהו רב עיר. מלבד רסיסי הוראות בחוקים ותקנות שונים.