שָׁלוֹם וְלֹא לְהִתְרָאוֹת ! // חיים אלטמן

לָעִוּוּת, לִשְׁקָרִים,

אֵלוּ שֶׁבְּקַלּוּת

לִבּוּ הַיְצָרִים.

שָׁלוֹם לַיֻּהֲרָה

לְחֹסֶר הַמְשִּׁילוּת,

שָׁלוֹם לַאֲוִירָה

שֶׁל בִּזָּיוֹן וְזִילוּת.

שָׁלוֹם לְחֹסֶר הַנִּסָּיוֹן

לַחוֹבְבָנִיּוּת,

הֵבַנּוּ תַּ'רַעְיוֹן

קִבַּלְתֶּם -

תְּעוּדַת עֲנִיּוּת!

שָׁלוֹם לְיֹקֶר הַמָּזוֹן

הַמְטֹרָף. הֶהָזוּי.

בַּי בַּי לֶחָזוֹן

שֶׁמִּקִּיר לְקִיר הָיָה בָּזוּי!

שָׁלוֹם לָךְ מֶמְשָׁלָה

מְקַרְטַעַת, סְדוּקָה.

עוֹרַרְתּ בָּנוּ בְּחִילָה

הָיִיתְ מְצִיקָה!

שָׁלוֹם לְךָ יָהִיר

שָׁלוֹם גַּם לַפָּרִיץ,

אֵין אֶחָד שָם שֶׁהֵאִיר

גַּם לֹא הֶעָרִיץ!

שָׁלוֹם לָךְ מֶמְשָׁלָה

מְנֻפַּחַת הוֹצָאוֹת.

שָׁלוֹם וְלֹא לְהִתְרָאוֹת !