מי שקורא ושונה, ומשמש תלמיד חכם, ואין משאו ומתנו באמונה, ואין דיבורו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו? פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו, וכמה מכוערין דרכיו. זהו המתכון לחילול השם, כפי שנוסח על ידי אביי לפני 1,700 שנה. אמש הסתבר לכולנו שיש רמות של חילול השם שאפילו אביי לא חלם עליהן. אילו הוא היה חי בינינו, והיה נשאל כיום "היכי דמי חילול השם?", אביי לא היה מצייר מצב דמיוני שכזה, אלא מפנה את השואל הישר ליורק מבית שמש.
מי שצפה במוצ"ש בכתבת 'אולפן שישי', בדמעותיה של הילדה התמה שנתקפת היסטריה כשאימה מבקשת ממנה לעבור ליד 'מי שקורא ושונה ומשמש תלמיד חכם', לא יכל שלא להיזכר בדברי הגמרא הנ"ל תוך שהוא מתמלא, ראשית כל, בבושה וכלימה, ומייד לאחר מכן, בבוז עמוק כלפי כל מטורפי בית שמש על גווניהם.
לא יעזרו הפעם עשרות פרשנים חרדיים מגוייסים שישברו את שיניהם וקולמוסיהם בניסיון להסביר לכולם ש"זה לא אנחנו". שם השם חולל כבר. המעשה נעשה. מעניין לציין בהקשר הזה שגם אביי היה מודע לכך שאותו אחד ש'משמש תלמיד חכם' מחד, ומאידך 'אין דיבורו בנחת עם הבריות', הוא לא גורם מייצג, בייחוד לא את אביי עצמו. אך זה כלל לא משנה.
לא עלינו מדובר כאן הפעם, הפעם מדובר בכל הערכים שאנו מאמינים בהם. ערכים אלה ספגו אמש מכה קשה. חילוני שצפה בכתבה עשה כבר את ההיקש ההגיוני המתבקש ושאל את עצמו 'זו תורה וזו שכרה?'.
ביום שלישי הקרוב בשעה 6 בערב יתכנסו מאות מאחינו בני הציונות הדתית למפגן של מחאה כנגד מחללי השם, עזי הפנים, שמלאו את בית שמש. אני אהיה שם. אני ועוד עשרות חברים. כי הגיע הזמן לשים לזה סוף.
הגיע הזמן להכריז קבל עם ועולם שאין לנו חלק באלילי בית שמש. הפעם לא מדובר במלחמת רשות. הפעם, חברים, זוהי מלחמת מצווה. כשהם פוגעים בנו – ניחא. אבל לפגוע בכבוד שמים? זוהי חצייה של קו אדום שאסור לעבור עליה בשתיקה.
הכותב הינו יו"ר אגודת הסטודנטים החרדים במכון לנדר בירושלים
0 תגובות