היסטוריה ואקטואליה

חתם על החרם כנגד החסידים - ולבסוף נתפס לחסידות

רבי מנחם מנדל מלינסק שחתם על החרם כנגד החסידים - לבסוף נתפס לחסידות; ישנם אף הטוענים שחתימתו על החרם כנגד החסידות בשנת תקל"ב (1772) הייתה שלא ברצונו (היסטוריה)

ישראל שפירא | כיכר השבת |
אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

פרק ד': ספר הפֻּלְמוּס 'זְמִיר עָרִיצִים וְחָרְבוֹת צוּרִים" כנגד החסידות הוא החיבור הראשון הפולמוסי כנגד החסידות שיצא בשנת תקל"ב (1772), ובזהות מחברו נחלקו החוקרים, מי כתבם: האם הגר"א, רבי דוד ממאקוב, או רבי חיים מוולוז'ין ומסתבר שרבי יהודה אריה ליב סופר קהל ברודי חברו.

'זמיר עריצים' מכיל שבעה חלקים:

  1. "אגרת קנאות" מאת חכם ווילנאי בו מתואר המאבק של דייני וילנא נגד ה"כת החדשה".
  2. כרוז ביידיש מהעיר ברודי בו החרימו המתנגדים את המשנים את נוסח התפילה, ואת הלובשים בגדי לבן בשבת ויום טוב, ואת אלו השוחטים בסכינים מלוטשים ועוד.
  3. תוספת של מחבר הקונטרס בשם "חכם אחד", בו הובא ביקורת חריפה בלשון מליצית, נגד החסידים.
  4. מכתב החרם שכתבו דייני וילנא בראשות הגר"א לרבני בריסק.
  5. מכתב שני מאת דייני וילנא, בו הביאו אישור "להדוף אותם עד מקום שידינו מגעת".
  6. סיפור המאבק של מתנגדי וילנא בחסידים.
    בפרק השישי צוטט מגיד העיר ווילנה שנתפס לחסידות, והתבטא בחריפות כנגד אדונינו הגר"א ואמר: "הוא שקר ותורתו שקר ואמונתו שקר". ההמשך היה שאותו מגיד ביקש סליחה מהגר"א שענה לו: "כבודי מחול לך, וכבוד המקום וכבוד התורה אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון". לא עזר למגיד הנ"ל ולמרות שהתחנן על נפשו לקבל דרך תשובה, הגר"א ענה לו: "כל באיה לא ישובון זה מינות".
  7. תקנות של קהילת לשנוב נגד החסידים. על תקנות אלו חתום רב העיר לשנוב רבי מנחם מנדל מלינסק שמאוחר יותר התקרב לחסידות, ודיינים נוספים

***

רבי מנחם מנדל מלינסק שחתם על החרם כנגד החסידים, ולבסוף נתפס לחסידות הוא עצמו היה אביו של הרה"ק רבי נפתלי צבי מרופשיץ מייסד חסידות רופשיץ.

רבי מנחם מנדל מלינסק היה בקיא בכל חדרי התורה, והתכתב עם גדולי דורו, בהם הנודע ביהודה, רבי צבי הירש רבה של ברודי וגלוגא, הרה"ק רבי משה טייטלבוים (הראשון), ורבי יצחק חריף מאוליינב.

לא ברור כיצד נתפס לחסידות, וישנם אף הטוענים שחתימתו על החרם כנגד החסידות בשנת תקל"ב (1772) הייתה שלא ברצונו. המסורות החסידית מספרת שבליל יו"ט חג הסוכות בשנת תקי"ב (1762), כשביקר הבעל שם טוב בברודי, נתך גשם עז בעיר, ולא היה אפשרי לאכול כזית ראשון בסוכה.

רבי מנחם מנדל הבחין שבסוכת הבעש"ט באופן פלאי לא חודר גשם (!), ולמרות שהוא היה מתנגד חריף, הוא וחמיו נכנסו לסוכתו של הבעש"ט, כדי לקיים את מצוות החג.

רבי מנחם מנדל מלינסק היה מתלמידי הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, ואף התקרב לרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב, וזכה שהאחים רבי אלימלך מליז'נסק ורבי זושא מאניפולי ביקרו אצלו בסוף שנות גלותם.

מקורות: ראה בספר 'חסידים ומתנגדים' - לתולדות הפולמוס שביניהם בשנים תקל"ב-תקע"ה, מוסד ביאליק, 1990, שאסף וליקט פרופ' מרדכי וילנסקי

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות