זה היה רגע מטלטל שלא הותיר עין יבשה באולם הענק בניו ג'רזי. הוא התרחש אמש (בין ראשון לשני), בשעת אחר הצהרים מאוחרת, בעיצומו של המעמד הגדול החותם את כינוס השלוחים העולמי של שלוחי חב"ד.
אלפי השלוחים ישבו זה לצד זה באולם, שעה שהרב מנחם פלדמן, משליחי חב"ד בנס ציונה, שיתף בקליפ וידאו שהוצג על המסכים, בסיפורו האישי המטלטל שלו ושל בנו זלמי.
ביום שישי, תיאר השליח, הזדרזתי למסיבת חומש שהייתה בעיר, אליה הוזמנתי במסגרת עבודתי כשליח. ראיתי שהילד קם עם פריחה אבל לא ייחסתי לזה חשיבות. נסעתי לבית הכנסת ואשתי הלכה למרפאה.
בהמשך היום, כשיצא לרגע מהמסיבה, הציץ במסך הטלפון שלו וראה עשרות שיחות שלא נענו והודעות. התברר שבנו ורעייתו בטיפול נמרץ, בגלל הילד. הוא מיהר למקום.
הרופאה יצאה אליהם והודיעה להם, כך סיפר השליח, שיש חיידק טורף אלים מאוד שנדבק אל בנם. הם במינים שהמצב לא פשוט. בהמשך מודיע הרופא בעצב: ניסינו הכל, אין ברירה, נהיה חייבים לקטע לו את הרגליים.
השליח סיפר כי לא אפשר למקרה, שאירע לפני שנים ספורות, להשפיע עליו. כשבאה פסיכולוגית לסייע לו, אמר לה שהוא כבר חמוש בכוח ולא זקוק לה. היא שאלה מהיכן, והוא השיב: "אני שליח של הרבי מליובאוויטש, ואני בטוח שכל הדבר הזה קרה מסיבה מסוימת ועוד יתברר כדבר שקרה לטובה. אקח את המקרה הזה ונצמח ממנו, זה יהיה הדגל שלנו".
השליח הוסיף ושיתף את השלוחים, באמצעות המרקע, במחשבותיו: "למה להסתכל על מה שאין מכל האיברים? הרי יש כל כך הרבה. זלמי לא רק לא נחלש, אלא העוצמות שלו זה משהו לא רגיל. הוא הפך להשראה".
על המסכים נראה זלמי, צועד על פרוטזות, לוקח חלק פעיל בהפצת היהדות בעירו. בשלב הזה הילד זלמי עולה על הבמה. "אני לא באמת זוכר את היום שבו איבדתי את הרגליים", הוא אומר, "אבל אני זוכר את הרגע שבו הבנתי שזה לא הסוף של שום דבר אלא התחלה של משהו אחר".
הוא ריגש את הקהל בדברי חיזוק, ואז הפתיע כשהזכיר חסיד חב"ד נוסף שעבר לאחרונה גורל דומה לשלו. "יש בינינו הרבה מהמשותף", אמר הילד פלדמן. "הרב לירז זעירא, שפועל עם סטודנטים בקמפוס בירושלים. הוא מראה לכולם וגם לי מה זה כוח רצון של חסיד אמיתי".
הרב זעירא, קצין צה"ל במילואים, נפצע קשה בדרום סוריה, עת דרך על רימון שהתפוצץ רגע לפני סיום תקופת מילואים. הוא פונה לבית החולים, ושם למרבה הצער כרתו את רגליו.
זה היה השלב שבו זעירא התחבר בשידור ישיר אל אלפי עמיתיו בניו ג'רזי. הוא אמר אמש לקהל, כשהוא ישוב על מיטתו בבית החולים: "עד היום אמרו שאני הןלך מהר כל הזמן, מהיום והלאה אני מתכוון לרוץ. כל החיים שלי אזכיר ליהודים שהקב"ה איתנו".
0 תגובות