למה אין לצדיקים שלווה?
מה סה"כ יעקב אבינו מבקש? לשבת בשלווה, ואז:
"מִיָּד קָפַץ עָלָיו רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף" ולא זוכה...
"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו" – המדרש אומר:
"מְגוּרֵי אָבִיו – שֶׁהָיָה מְגַיֵּר גֵּרִים כְּמוֹ אֲבוֹתָיו" (בְּרֵאשִׁית פָּר' פ"ד).
יעקב אבינו החזיר אנשים למוטב, ולכן – גורלו נחרץ!
יעקב אבינו רצה להמשיך את מסורת אבותיו, וגם - לשבת בשלווה.
אבל, אין כזה דבר... כל מי שעוסק בהחזרה בתשובה:
"בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיוּ לוֹ - יִסּוּרִים וּמַחֲלֹקֶת".
(ליקו"הל או"ח, הל' בר' הודאה, ו').
ליוסף הצדיק היה שלווה? ממש לא!
"אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף" - יוסף הצדיק הלך בדרך אביו, וגם קרב רחוקים, אומר מוהרנ"ת:
"כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לְיַעֲקֹב - אֵרַע לְיוֹסֵף"!
סמיכות המילים: "מְגוּרֵי אָבִיו" – מלמדת שיעקב אבינו:
העביר ליוסף את החוכמה - כיצד לקרב רחוקים.
רוצה לקרב? צמצם שכלך!
כל אחד שמומחה בתחומו יודע, שהוא חייב לצמצם את ידיעתיו, כדי שיוכל להסביר את דבריו בצורה בהירה וממוקדת, למי שאינו מתמצא בתחומו.
גם מחזיר בתשובה לא יכול לשפוך 'ים' ידיעות לשומעיו, כך יוסף הצדיק כבר בגיל שבע עשרה: "רוֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן" אומר מוהרנ"ת:
"רוֹעֶה צֹאן, זֶה בְּחִינַת - מַנְהִיג הַדּוֹר".
יוסף הצדיק החזיר בתשובה ולימד את מציאות השם בגיל שבע עשרה.
מדוע נגזר על יעקב ויוסף ניסיונות קשים?
גזרה היא! מי שמקרב רחוקים, חייב:
שיהיו לו ייסורין, ותהיה עליו מחלוקת, ולא – יכול לשבת בשלווה.
ההיגיון אומר, שמי שמחזיר לקב"ה את בניו, הכי מגיע לחיות בשלווה!
ככה מבין שכל אנוש, אבל, זה לא השכל האלוקי...
הקב"ה בודק מי יכול לעמוד במשימה של להחזיר אנשים בתשובה:
"דַּע שֶׁכְּשֶׁהַקָּב"ה מִסְתַּכֵּל בַּנְּשָׁמָה שֶׁתּוּכַל לְהַחֲזִיר בְּנֵי אָדָם בִּתְשׁוּבָה וְלַעֲשׂוֹת גֵּרִים". וכשהקב"ה מוצא - מה הוא עושה?
"אֲזַי, הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל, מְבַקֵּשׁ וְרוֹאֶה - שֶׁיִּהְיֶה מַחֲלֹקֶת עָלָיו"!
הקב"ה 'מייצר' מחלוקת על מי שמקרב רחוקים!
וזה מה שקרה לאבות הקדושים...
לא 'נוצץ' להתקרב - וקצת קשה!
אם לא היתה מחלוקת על המחזירים בתשובה, כולם היו מתקרבים.
מטרת המחלוקת: שרק מי שיש לו רצון אמיתי לשוב לה' מתקרב.
היום, לא קל להתקרב, כי ישראל חי בעוני וצער, ולכן כתוב:
"מִי גָר אִתָּךְ - בַּעֲנִיּוּתֵךְ" (יְשַׁעְיָה נ"ד).
רוצה להיות חלק מציבור יראי ה', שלא בדיוק אהודים?
רוצה לקרב? קבל מחלוקת!
יעקב ויוסף עברו יסורין ותלאות - ולא היתה להם שלווה!
מוהרנ"ת מודיע - מה שהיה הוא שיהיה:
"בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה מַחֲלֹקֶת, עַל מִי שֶׁמַּחֲזִיר - בְּנֵי אָדָם לְמוּטָב, וּמְגַיֵּר גֵּרִים, כְּדֵי - שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם שַׁלְוָה"!
יעקב אבינו בחיר האבות, רגל רביעית למרכבה:
הקב"ה מתפאר בו, אבל: לא נותן לו שלווה! למה זה עובד כך?
כי זה – דייקא! מה שגורם לקב"ה – להתפאר ביעקב!
פארי עליך – ורוגזו של יוסף – גם עליך!
יעקב אבינו מבקש שלווה, ומיד:
"קָפַץ עָלָיו רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף'" – מכיון שגייר גרים, מבאר מוהרנ"ת:
"וְאִם יִהְיֶה לוֹ שַׁלְוָה - לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת גֵּרִים"!
אם יהיה לך שלווה – לא תעשה גרים! ולא באשמתך! מכיון:
"כִּי אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ" (ליקוטי מוהר"ן, רכח').
היום, יותר מתמיד - המשיח נראה קרוב, וכבר עתה מומלץ להתקרב...
מה יקרה כשהמשיח יבוא?
"והריחו יראת ה'" – כשהמשיח יבוא – 'העסק' נגמר!
המשיח יריח כל אדם, וידע:
האם יש לו יראת שמים? בלי שום מילים והוכחות!
ואז: "וידעו כל עמי הארץ, כי שם ה' - נקרא עליך".
בימות משיח, כולם יכירו ויראו שה' הוא האלוקים:
"ומלאה הארץ דעה את ה', כמים לים מכסים"!
ההסתרה – תעלם, ומלכות ה' תתגלה:
והדעת תתרבה "כמים לים מכסים".
הדעת תהיה כמו מים, כי:
המים משולים – לחסדים ורחמים!
רק אז: הצדיקים ישבו בשלווה, בלי - מחלוקת ודינים עליהם.
התקרבתי לקב"ה – למה אין לי שלווה?
לא תמיד קל למי שיתקרב לקב"ה, וזה:
כי הקב"ה רוצה שייסוריו יכפרו על עוונותיו!
אבל - אל ייאוש! יש הבטחה ונחמה!
"בכל יום ויום, נעשים עם האדם עניינים חדשים לגמרי! והקב"ה עוזרו ומושיעו - בכל יום"!
אל תביט אחור על יום אתמול, כי מי יודע:
"כמה גדולה הישועה החדשה, שה' יתברך - ישלח לו היום"?
רק מי שלא מתייאש, קם - ומתחיל מחדש, זוכה לישועה חדשה...
יש תשלום - תוספת קדושה!
מסלול חייו של יוסף הצדיק כלל הרבה תלאות, הקב"ה הורידו:
"לְכָל הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, בִּבְחִינַת - לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף".
ועַבְדוּת היא - בְּחִינַת עַצְבוּת!
להיזרק לבור, להימכר לעבד, לשבת בבית האסורים, ועוד...
ואעפ"י כן: נקרא: יוסף הצדיק! מדוע?
כי הוא עמד בכל הניסיונות! "וְיָצָא מֵהֶם בְּשָׁלוֹם"! (ליקו' הלכות או"ח).
הקושי מתנת משמים שמביאה - מתנות!
עמדת בקשיים? קבל מתנות!
"אַף גַּם זָכָה, לְתוֹסְפוֹת - קְדֻשָּׁה עֲצוּמָה! עַ"י זֶה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יוֹסֵף:
בְּחִינַת - "יִשְׁמַע חָכָם - וְיוֹסֶף לֶקַח" (ליקוטי הלכות).
יוסף הצדיק – יוסיף לקח! וע"י זה, יוסף הצדיק הצליח:
"לַהֲפֹךְ - הַכֹּל לְטוֹבָה! לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה - לְשִׂמְחָה"!
העמידה בניסיון מוסיפה קדושה, שמחה וטוב, והתוצאה:
"לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹוקִים לִפְנֵיכֶם".
בסוף תגלה - שאלוקים חשבה לטובה!
אחי יוסף נבהלים מפניו, והוא אומר להם בשלווה:
"וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם לְרָעָה, אֱלֹוקִים - חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה"!
כל מה שקרה היה - רק לטובה, יודעים למה?
"לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה, לְהַחֲיוֹת - עַם רָב"!
הגעתי לכאן 'להכשיר' את הקרקע, ואני זוכה להחיות עם רב...
אף אדם לא סובל – סתם! לכל סבל – יש מטרה!
מי שמקרב רחוקים, חייב:
לרדת ל'היכל התמורות', ולחזור משם בשלום.
על כל מי שמקרב רחוקים, נאמר:
"כִּי לְמִחְיָה - שְׁלָחָם אֱלֹקִים"!
"וּלְטַהֵר הַמְקוֹמוֹת אֲשֶׁר - נָפֹצוּ שָׁם, לְקָרֵב נִיצוֹצֵי קְדֻשָּׁה - לִמְקוֹמָם"
נראה לאדם, שהקשיים הם כ'ירידה' ולעיתים הוא כמעט מתייאש ונשבר, אבל – לא!
חשוב לזכור, הירידה היא – תכלית העליה!
"וְאֵין מַנִּיחִים אוֹתוֹ - לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה כְּלָל"!
אתה בתפקיד, תתפלל ותבקש, אבל תרפה מהשלווה האבודה...
אין דרך אחרת! הקב"ה קבע – שכך זה יעבוד!
תסכים לעבור דרך החתחתים של מקרבי רחוקים, ותזכה:
"וְיָסְפוּ עֲנָוִים בַּה' - שִׂמְחָה"!
הסבל שלך מכניס בך ענווה... ואם לא תשבר - יש הבטחה:
"נַעֲשֶׂה בְּחִינַת - בֵּית יוֹסֵף לֶהָבָה! שֶׁמַּלְהִיב - אֵשׁ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל יַעֲקֹב".
אם תסכים לסבול מחלוקת ויסורין, תזכה להדליק את אש הקדושה, ועליך יאמר:
"אִישׁ אֲשֶׁר - רוּחַ אֱלֹקִים בּוֹ" (ליקוטי הלכות).
רוח אלוקים – מפעמת בך! שכרך הרבה מאוד.
קרא שוב, תפנים...
ויש עוד הבטחה לדורות:
"וכל אשר הוא עושה, ה' – מצליח בידו", אמן!
0 תגובות