היום לפני 167 שנים בדיוק, בי"ח בתמוז תרי"ח (1858), התחיל הגה"ק רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים למלא את תפקידו כרבה של סיגט, ובכך הניח את יסודות אחת החצרות החסידיות החשובות במזרח אירופה.
הדרך של רבי יקותיאל יהודה לרבנות סיגט החלה כשהוזמן לשאת הספד בלווייתו של אחד מפרנסי סיגט, ר' שמואל זיינוויל כהנא, ודבריו הותירו רושם עז. הקהילה ביקשה ממנו לכהן כרבה של העיר, והוא החל למלא את תפקידו בי"ח בתמוז באותה שנה - ואפשר לומר שזה הרגע המסמן את לידתה של חסידות סיגט.
• • •
רבי יקותיאל יהודה נולד בשנת תקס"ח (1808) לרבי אלעזר ניסן טייטלבוים, אב"ד דרוהוביץ', בן רבי משה טייטלבוים מאוהלי, ה"ישמח משה", והוא נשא לאשה את רחל, בתו של רבי משה דוד אשכנזי, אב"ד טולצ'ובה.
בתחילת דרכו נתקבל לאב"ד סטרופקוב שבהונגריה ונשא במשרה עד שנת ה'תר"א, לפני שעבר לגורליצה, לאחר מכן, בדרוהוביץ' ולבסוף הגיע לסיגט.
בסיגט ייסד ישיבה על דרכי החסידות והעמיד מאות תלמידים בהונגריה, חלק מהם נעשו במשך השנים רבנים בעיירות הונגריה. בכך הוא היה הרבי החסידי הראשון שהנהיג ישיבה.
הייטב לב היה ידוע כגאון בנגלה ובנסתר ובעל כוח רטורי חזק. הוא נהג להאריך בדרשותיו, ובימי חגים היה נואם קרוב לשלוש שעות.
המעניין שלמרות שחסידים נסעו אליו, הוא עצמו נסע כחסיד לגה"ק רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
• • •
בימי הקרע שפקד את יהודי הונגריה, בשנים תרכ"ט עד תרל"א, נחלקו לשלושה מחנות: האורתודוקסים שומרי התורה והמצוות, הנאולוגים שביקשו לחדש ולשנות, וקהילות הסטטוס קוו שעמדו באמצע.
בהונגריה היה העימות חריף במיוחד כיוון שבה שרדה יהדות אורתודוקסית חזקה, שגובשה על ידי החת"ם סופר ותלמידיו.
כאשר באו הנאולוגים להקים לשכה חשדו האורתודוקסים שמא ינהיגו בכוח דרכיהם החדשות על כל הקהילות.
המהר"י ייטב לב בהיותו רבה של סיגט, כשל בצירוף סיגט ללשכה האורתודוקסית החדשה בשל התנגדות בקהילה. היא נותרה במעמד סטטוס קוו.
כך נוצר המצב שבו קהילת סיגט, למרות היותה יראה ושלמה, נשארה מבחינה רשמית במעמד הסטטוס קוו, אף שבפועל המשיכה לנהוג על פי הגישה האורטודקסית.
ספרו "ייטב לב" נדפס בחייו בעילום שמו בשנת תרל"ה (1875), ושם המחבר נרמז בראשי התיבות: ייט"ב = יקותיאל יהודה טייטלבוים. בנוסף לספר הראשי, חיבר גם "ייטב פנים על המועדים" ו"שו"ת אבני צדק".
בנו, רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, מילא את מקומו כרבה של סיגט. בנותיו נישאו למשפחות חסידיות חשובות, כולל לר' ברוך הלברשטאם מגורליץ בן רבי חיים מצאנז ולר' משה הורוויץ מרוזבדוב.
רבי יקותיאל יהודה נפטר ב-ו' באלול תרמ"ג (8 בספטמבר 1883) אך השפעתו נמשכה דורות.
מחסידות סיגט שייסד התפצלה מאוחר יותר חסידות סאטמר, שהפכה לחסידות הגדולה בעולם ושיקמה את יהדות הונגריה לאחר השואה.
יהי רצון שימליץ טוב בעדנו מתחת כסא הכבוד.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
0 תגובות