פוטותרפיה – צילום ככלי טיפולי

כבר לפני 150 שנה החלו לטפל בצילום כפתרון בבריאות הנפש. איך תמונה אחת יכולה לפתור בעיות ולשנות חיים שלמים של אדם? הכל במאמרה המרתק של ד"ר ענת בוצר (משפחה)

ד"ר ענת בוצר | מקודם |
פוטותרפיה (צילום: shutterstock)

פוטותרפיה היא זרם עכשווי שהתפתח בתחום הטיפולי הפסיכותרפי, העושה שימוש באיכויות צילום הסטילס והווידיאו. השילוב בין צילום ובריאות הנפש החל להתפתח כבר בשנת 1848, פחות מעשר שנים לאחר המצאת הצילום. מאז עברה הפוטותרפיה התפתחויות רבות .

כיום אנשי טיפול וחינוך בעלי גישות שונות, עושים שימוש בכלי הצילומי בעבודתם הפרטנית והקבוצתית.

מטרת הפוטותרפיה אם כן היא להפוך את הצילום לכלי טיפולי שניתן באמצעותו לעבוד עם אוכלוסיות שונות. הצילום ככלי טיפולי מסייע לעקוף הגנות, ליצור תקשורת לא מילולית ומגביר את תחושת השליטה אצל המטופל. מנקודת מבט פילוסופית ניתן לומר שהטיפול הפוטותרפי מכונן את חקר המבט שכל כך דומיננטי בתרבות הפוסט מודרניסטית כיום, ושם דגש על המאבק הסמוי והגלוי בן הקול והמבט.

הצילום עוצר את הרגע ומאפשר התבוננות מעמיקה בפרטים שאינם נגלים ביום יום.
הדגש בטיפול הפוטותרפי הוא גם על התהליך וגם על התוצאה: בחדר הטיפול ובמציאות עצמה.

שימוש בתמונה המצולמת בתוך הטיפול משמעו ההתבוננות בתצלומים. התבוננות שמאפשרת למטופל להעלות חלקים מסיפור חייו, מתחושותיו המודעות והלא מודעות. תמונה מצולמת היא גירוי ויזואלי שבאמצעותה מטופל יכול לספר סיפורים המובילים לתובנה.

כך למשל, באלבום התמונות המשפחתי יש תיעוד של כל ההיסטוריה המשפחתית ושל כל החוויות שעיצבו את חיי המשפחה. העבודה הטיפולית עם האלבום המשפחתי נותנת אפשרות למטופל להבין את המשמעויות הנסתרות בצילומי המשפחה שלו, ואף לבוא במגע עם המיתוסים המשפחתיים ועם נושאים לא פתורים. כמו כן המטופל יכול לחוות את עצמו בשלבי החיים השונים שלו מתוך התבוננות בצילומיו.

אפשרות נוספת היא שימוש בצילום פעיל במהלך הטיפול. למשל תמונות שהמטופל מצלם – המטופל יכול לצלם בתוך או מחוץ לכותלי חדר הטיפולים. בדרך זו ניתן להכיר טוב יותר את המטופל באמצעות האובייקטים אותם הוא בוחר לצלם ומשמעותם הסימבולית עבורו. יש אף חשיבות לאופן שבו הוא מתמודד עם אקט הצילום: מידת ההחלטיות, ההיסוס, הנכונות להתקרב וכן לתגובותיו לתוצרים הצילומיים שלו.

כלי נוסף הוא פורטרט עצמי. המטופל יכול לצלם תמונות שמייצגות אותו או צילומים של עצמו. הפורטרט העצמי היא מעין מראה שדרכה המטופל יכול ללמוד על התפיסה העצמית שלו ואף לעבוד על הדימוי העצמי שלובעזרת..המטפל.
האפשרות השלישית היא שהמטפל מצלם את המטופל - לעיתים המטופל יבקש מהמטפל לצלם אותו בתוך חדר הטיפול, כשהוא מביים את הצילום. באמצעות האקט הצילומי המטפל מעניק למטופל את המבט המשקף, שהופך לתיעוד קונקרטי. למעשה זוהי דרך לתקשורת לא מילולית.

הצילומים יכולים להתרחש בחללים ציבוריים, בתים – בתוך המשפחה, בתי מדרש , טבע וגלריות ועוד. היום ניתן ללמוד פוטותרפיה גם במגזר החרדי במרכז י.נ.ר .וזהו חידוש מבורך ופורץ דרך.

ד"ר ענת בוצר - ראש התוכנית לפוטותרפיה באוניברסיטת תל אביב, סמינר הקיבוצים ומרכז י.נ.ר, והיא מחזיקה קליניקה פרטית בת"א ובינימינה.

http://www.ynrcollege.org/Pages/Studies/Course.aspx?CourseID=528

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר