בתשובה חריפה טוענת המדינה כי דרישת בג"ץ להקמת ועדה "מנפצת את הפרדת הרשויות"; הממשלה כופרת גם בבלעדיות הייעוץ המשפטי.
הממשלה דורשת מבג"ץ לדחות על הסף את העתירות בעניין הקמת ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר, בטענה כי לבית המשפט אין כל סמכות חוקית להתערב בנושא. בתשובה שהוגשה לבית המשפט נכתב כי "הפיכת הצו על תנאי למוחלט מנפצת את עיקרון הפרדת הרשויות" וכי מדובר בצעד שחורג מסמכויותיו של בית המשפט העליון.
לפי עמדת הממשלה, כפי שנוסחה על ידי עורכי הדין מיכאל ראבילו, רועי שכטר ואופק ברוק, אין עילה משפטית המאפשרת התערבות שיפוטית בהחלטות אלו. הממשלה תוקפת בתשובתה את התפיסה המשפטית המקובלת בישראל, וטוענת כי במקרים של מחלוקת פרשנית, זכותה של הממשלה לנסות ולשכנע את בית המשפט כי הוא טעה בפירושו הקודם ולא להיכנע לפרשנות שאינה מקובלת עליה.
חלק מרכזי בטיעון הממשלתי מופנה נגד מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה. בתשובה נטען כי התפיסה לפיה חוות דעת היועצת המשפטית מחייבת את הממשלה כ"בעל דין" היא "פרי באוש" המנוגד לכל היגיון משטר ומשפט. הממשלה מצטטת מומחים המבקרים את המצב שבו שרי הממשלה נדרשים להצביע כגוש אחד על פי תכתיב משפטי מראש.
לצד הכפירה בסמכות בית המשפט, מציינת הממשלה כי היא מקדמת בעצמה חקיקה להקמת "ועדת חקירה ממלכתית-לאומית". לפי התשובה, ועדה זו תוקם במנגנון שוויוני בין הקואליציה לאופוזיציה ותכלול מומחי ביטחון ומשפט לצד משקיפים ממשפחות השכול. הממשלה מדגישה כי קיומו של תהליך פוליטי זה לגיבוש ועדת חקירה מהווה סיבה נוספת לכך שעל בית המשפט להימנע מהתערבות.
0 תגובות