שמעתם על פרשת בַּלַעק? / הרב מנחם ישראלי 

לנגד עיני ניצבת תמונתו של "הגבר שֹתֻּם העין", ואני כולי אחוז התפעלות והתפעמות, איך אפשר לא להתפעל ממסירות נפשו. כן כן, "בלעם הנביא" היה בעל מסירות נפש של ממש. הרב מנחם ישראלי בטורו השבועי (יהדות)

הרב מנחם ישראלי | כיכר השבת |
(צילום: שאטרסטוק)

שמעתם על פרשת בַּלַעק?

כן כן, זו לא טעות. פרשת בִּ-לְ-עַ-ק.

לנגד עיני ניצבת תמונתו של "הגבר שֹתֻּם העין", ואני כולי אחוז התפעלות והתפעמות, איך אפשר לא להתפעל ממסירות נפשו. כן כן, "בלעם הנביא" היה בעל מסירות נפש של ממש. הסכיתו ושמעו.

עודי מתבונן בתמונתו של בלעם'קה, וכבר צפה בזכרוני בדיחה עצובה מפורסמת, בדיחה זו תוכל להמחיש לנו אך במקצת את מסירות נפשם של בלעם את בלק בע"מ.

וזו הבדיחה:

"איש רע עין" היה, ולו חבר "קמצן" מנשוא, עליו קראו את הפסוק "אוהב כסף לא ישבע כסף".

יום אחד פגש המלך את שני החברים, ויגמור אומר בליבו לחנכם, כך הגה המלך בליבו רעיון אדיר, ויאמר המלך לאיש רע העין: הרשות בידך לבחור בכל אשר תאוה נפשך, אך זאת עליך לדעת, את אשר תבקש ימלא המלך משאלתך, אך חברך הקמצן יקבל פי שניים.

בו במקום פנה המלך אל הקמץן ויאמר לו: כאשר דיברתי אל האיש רע העין, כן הדבר גם לגביך. האיש הראשון אשר יבקש ימלא המלך בקשתו אך לחבירו יתן פי שניים.

היסס הקמצן, שמא יבקש מיליון דולר, אך אויה, אז יפסיד את המיליון פי שניים שיקבל חבירו. נמתין לחברי, רע העין, יבקש הוא תחילה ואני אקבל בעקבותיו.

בעיה קשה לא פחות עמדה בפני רע העין, אם אבקש מיליארד, איככה אוכל וראיתי בשתי המילארד פי שניים אצל חברי. נמתין לחברי הקמצן, יבקש הוא תחילה ואני אקבל בעקבותיו.

כך היססו חיכו והמתינו, וכבר פקעה סבלנותו של המלך, והחליט לקצוב את הזמן. 60 שניות עומדות לרשותכם, האחד יקבל, וחברו יקבל פי שניים.

הזמן רץ כמו מים, ועדיין מהססים השנים. פשוט לא מסוגל רע העין, לחשוב שחבירו הקמצן יקבל פי שניים . .

והנה הספירה לאחור החלה עשר תשע שמונה . . הקמצן מתברך בלבבו שמא יבקש כעת רע העין, ואקבל אני בעקבותיו פי שתיים. שבע שש חמש, והנה כבר פותח פיו רע העין, ארבע שלוש שתיים: אדוני המלך - אומר רע העין - אני מבקש מאת המלך ירום הודו, יוציא לי המלך עין אחת, וזו בקשתי.

אי אי אי.

כמה מסירות נפש היא זו? אני - רע העין - מוכן שיוציאו לי עין אחת, העיקר שלחברי הקמצן יוציאו את שני העיניים.

אי אי אי.

עכשיו תארו לעצמכם מסירות נפש הפוכה: מי האיש אשר יהיה מוכן שיוציאו לו שתי עיניים, העיקר שלחברו יוציאו עין אחת? זו כבר דרגא אחרת לגמרי, וזו דרגתו של בִּלעַק (קיצור של בלעם את בלק).

צמד הבלעקים הללו היו מוכנים להתחיל עם בני ישראל, והם ידעו שזה נידון לכישלון חרוץ (תראו רש"י על הפסוק (כב.ו.) "אולי אוכל נכה בו" אולי נוכל לחסר מהם מעט) ובלעם ידע שהוא תלוי לחלוטין ברצונו של הקב"ה (הוא חוזר על זה שלוש פעמים בפרשתנו, "צדיק גדוללל") והם ידעו שסופם יהיה מר (תראו רש"י כג.כה. "ודם חללים ישתה" זו נבואה "שאין משה מת עד שיפיל מלכי מדין חללים ויהרג הוא - בלעם הנביא - עמהם").

תודו, זוהי מסירות נפש מדהימה, החבר'ה הללו מוכנים להתפגר, והעיקר והעיקר, לנסות אולי יצליחו לחסר מעט מבני ישראל, והם הצליחו קצת כמסופר בסוף פרשתנו על "זמרי בן סלוא" ו-24 אלף תלמידיו שמתו במגיפה…

ומכאן במעבר חד להרבי הריי"ץ מליובאוויטש, שהשבת - פרשת בלק - יב' תמוז תשפ"ג, נחגוג 96 שנים לגאולתו הצלתו ושחרורו הניסית.

לפני כמאה עשרים ושש (126) שנים היתה המהפכה הקומוניסטית-בולשביקית. הדגל הרוסי האדום חרט על דגלו את ערך השוויון, ובשם השוויון חייבים לעבוד בשבתות, ובשם השוויון אסור שיהיו עשירים ועניים, ובשם השוויון אין הבדל דת גז ומין.

ובשם השוויון נשלחו מיליוני בני אדם למחנות עבודה-כפיה בסיביר, ובשם השוויון עונו ונרצחו מיליוני בני אדם בשל עושרם או להבדיל דתם ואמונתם.

זוהי תורת הבולשביקים הקומוניסטים על רגל אחת.

אחת הגזירות הנוראיות היו שאסור ללמד את ילדי ישראל תורה, ובמילים פשוטות: אסור להקים דור יהודי חדש, וכמאמר חז"ל "אם אין גדיים - ילדי חמד הלומדים תורה - אין תיישים".

לא איש כהרבי הריי"ץ מליובאוויטש יוותר על חינוך ילדי ישראל, הרבי מוכן שיהרגו אותו ואת חסידיו, אבל את המנגינה הזאת - התורה הקדושה - אי אפשר להפסיק.

וכך הורה הרבי לחסידיו לפתוח תלמודי תורה במחתרת, ואם ישלחו את המלמד לסיביר במקרה הטוב ולשמים במקרה הגרוע, נשלח מלמד אחר. אי אי אי, ילדי המלמד ישארו יתומים, אך אי אפשר לוותר.

זכה הדור ההוא למסור את הנפש על התורה פשוטו כמשמעו, הרבי הריי"ץ היה מוכן להפסיד הכל (שתי עיניים שתי ידיים שתי רגליים ואוזניים), ובלבד שלא לוותר על קוצו של יו"ד (אם תרצו, במשל זה עין אחת).

לא פלא איפוא שאחד מילדי החדרים שלמד תורה במסירות נפש במחתרות שברוסיה הלך גדל והתעלה בתורה עד שנהיה ברבות הימים אחד מגדולי הדור, מרביץ תורה ענקי ובעל אהבת ישראל. הלא הוא הרב גרשון אדלשטיין זצ"ל, הוא כאחיו, ר' יעקב אדלשטיין ינקו וספגו תורה ויראת שמים מתוך מסירות נפש המהולה באהבת ישראל עצומה שהרבי הריי"ץ השריש בתלמידיו, ומתוך כך צמחו להרביץ תורה באהבת ישראל.

אומרים בשם הרב יונתן זאקס ז"ל, רבה לשעבר של אנגליה, שהרבי מליובאוויטש הוא התיקון של כל הרוע שהשאיר היטלר ימ"ש בעולם. היטלר ימ"ש חיפש אחרי כל יהודי מתוך שנאה יוקדת ותאות רצח, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, הרבי הלך וחיפש כל יהודי מתוך אהבת ישראל עצומה ותאוות החיים "ואתם הדבקים בה' . . חיים".

על דרך זה אפשר ללמוד מבלעם ולעשות הפוך, זה האיש "שֹתֻּם העין" תאב הזימה, שונא ישראל מתוך מסירות נפש. ממנו נלמד לאהוב את הקדושה, ולאהוב כל יהודי עד כדי מסירות נפש, בדרכו של הרבי הריי"ץ מליובאוויטש.

**

השבת יב' תמוז ולמחרתו יג' תמוז - ימים אלו בהם חוגגים את חג הגאולה של הרבי הריי"ץ.

בליל טו' סיון תרפ"ז פרצו סוכני המשטרה החשאית ברוסיה (ק.ג.ב) לביתו של הרבי הריי"ץ, לקחוהו למאסר, כאשר אחת דתו להמית. ביום ג' תמוז בטלה גזירת המות והמירו זאת בעונש גלות, שלחו את הרבי לגלות בעיר קאסטראמה. הרכבת בה אמור היה הרבי לנסוע היתה אמורה לנסוע משך כמה ימים ובתוכם השבת, בהתאם לכך הודיע הרבי שהוא לרכבת בפהזו לא עולה. ויהי מה. החוקרים הרביצו לרבי, והוא עמד על שלו. הרבי העדיף לחטוף מכות אכזריות, ולהישאר בכלא הרוסי, ובלבד שלא להיות על רכבת (גם אם גויים מפעילים אותה) בשבת.

כתוצאה מלחץ בינלאומי עצום שהפעילו חסידי הרבי מחוץ לרוסיה, כעשרה ימים לאחר מכן, ביום יב' תמוז הודיעו לרבי שבטלה גזירת הגלות, והולחט לגרשו מרוסיה. ביום יג' תמוז קיבל הרבי את פתק השחרור ויצא לחופשי.

ימים קדושים אלו נחגוג מתוך התבוננות בדברי הימים ההם, ומתוך התעלות התרוממות והחלטות טובות לימנו אנו.

שבת שלום.

לע"נ אבי מורי, ר' אליהו ב"ר אשר, ז"ל.

לתגובות והארות: misraeli770@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר