בפרשת השבוע 'וירא' מסופר על אברהם אבינו, שקיבל אורחים בביתו – שלושה מלאכים שבאו בדמות בני אדם. זה היה ביום השלישי לאחר ברית המילה של אברהם, כשהיה כאוב במיוחד.
ולמרות זאת, ולמרות שהקב"ה עצמו בא לבקרו, אברהם עזב את השכינה ורץ לקראת אורחיו כדי לכבדם ולהאכילם במיטב המעדנים.
מסופר על צדיק שהגיע לביתו של עשיר, אך זה סירב לארחו והפנה אותו לבית אחר.
למחרת, כשנודע שהצדיק מתארח בעיירה, באו כל בני העיר, כולל העשיר, לראותו. כשזיהה העשיר את הצדיק, מיהר להתנצל וביקש לארחו בביתו.
ענה לו הצדיק: "אברהם ולוט – שניהם הכניסו אורחים. אך ההבדל ביניהם הוא שאברהם אירח גם כשחשב שמדובר בבני אדם, ואילו לוט אירח רק כשידע שהם מלאכים".
הכנסת אורחיםו, אבי האומה, אנו לומדים את דברי חז"ל: "גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים יוֹתֵר מִקַּבָּלַת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה".
את מצוות הכנסת האורחים עלינו לקיים תמיד מתוך שמחה ואהבת האדם.