1:
״וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ נָשֹׂ֗א אֶת־רֹ֛אשׁ בְּנֵ֥י גֵרְשׁ֖וֹן גַּם־הֵ֑ם לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָֽם״
שואל ה״אור החיים״ הקדוש, מדוע צריכה התורה לחזור ולכתוב שוב ״וידבר ה׳ אל משה..״ אצל מנין בני גרשון, מדוע לא הספיק מה שכתבה התורה בתחילת מניין שבט לוי כשהתחילו במניין בני קהת בסוף פרשת במדבר?
עוד קשה, הרי בהמשך הפרשה כשסופרים את ״בני מררי״, לא כתוב ״וידבר ה׳ ..״ אלא: ״בני מררי למשפחותם לבית אבותם תפקוד אותם״, לפי זה גם כאן בבני גרשון לא היה צריך לפתוח בדיבור מיוחד של ״וידבר ה׳״.
מתרץ ה״אור החיים״ הקדוש, שאכן אם כל הסיבה היתה רק מניינם של של משפחת גרשון, לא היה נכתב במיוחד ״וידבר ה׳..״, אלא שבעניין משפחת גרשון, מצווה הקב״ה למשה לרומם אותם יותר מבני משפחת מררי, על ידי זה שיתן להם את העבודות החשובות יותר באוהל מועד - העבודות הפנימיות, המילה ״נשא״ - מלשון לרומם.
אע״פ ששלושת המשפחות: גרשון קהת ומררי, שייכות לשבט לוי, עדיין שונים הם בדרגת הקדושה לגבי העבודה המוטלת עליהם.
עבודתם של בני ״קהת״ נמצאת בדרגה הכי גבוהה - להיות נושאי הארון ושאר כלי הקודש.
בני ״גרשון״ נמצאים בדרגה אחת פחות - להיות נושאי יריעות המשכן ואוהל מועד, מכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואת מסך פתח אוהל מועד, את קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח, אית מיתריהם ואת כלי עבודתם.
בני ״מררי״ יורדים עוד דרגה ותפקידם לקחת את קרשי המשכן, בריחיו, עמודיו ואדניו, עמודי החצר סביב ואת אדניהם, יתדותם ומיתריהם לכל כליהם.
עכשיו מובן מדוע אצל משפחות קהת וגרשון כתבה התורה ״נשא את ראש..״, שפירושו לרומם אותם על ידי העבודה בכלי המשכן הקדושים.
אצל קהת - הכי קדושים.
אצל גרשון - רמה אחת פחות של קדושה.
אך אצל מררי כשאין עבודתם כל כך קדושה, שם אכן אין צריך בדיבור מיוחד מאת ה׳, כי המטרה העיקרית בהזכרתם היא רק ספירתם.
עבודתם היא שולית יחסית לאחיהם.
2:
לפי זה גם יובן מדוע אצל בני קהת נכתב לשון ״מלאכה״ - ״מבן שלושים שנה ומעלה.. לעשות מלאכה באוהל מועד״, לעומת זאת אצל גרשון ומררי כתוב לשון ״עבודה״ - ״לעבוד עבודה באהל מועד״.
עיקר עבודתם של בני משפחת ״קהת״ היתה נשיאת ״ארון הקודש״, עליו כתוב שהוא ״נושא את נושאיו״, ממילא אין ממש ״עבודה״ לנושאים אותו, אלא בחינה של ״מלאכה״.
אך אצל בני גרשון ומררי ישנה ממש ״עבודה״ קשה בנשיאתם של הדברים הרבים עליהם הם מופקדים.
3:
עוד מדייק ה״אור החיים״ הקדוש, מדוע אצל ״גרשון״ כתוב ״וידבר ה׳ אל משה לאמר״ ואילו אצל ״קהת״ כתוב: ״וידבר ה׳ אל משה ואהרון לאמר״?
כיוון שעבודת בני קהת שייכת גם אצל אהרון, שנצטוו אהרון ובניו להורות וללמד לכל איש מבני ״קהת״, כיצד יהיה עליהם לישא את הארון, בכדי שלא יטעו אפילו טעות הכי קטנה שתביא חלילה לחילול הארון ותגרום להם עונש מיתה ככתוב: ״וְזֹ֣את ׀ עֲשׂ֣וּ לָהֶ֗ם וְחָיוּ֙ וְלֹ֣א יָמֻ֔תוּ בְּגִשְׁתָּ֖ם אֶת־קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ יָבֹ֔אוּ וְשָׂמ֣וּ אוֹתָ֗ם אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ עַל־עֲבֹדָת֖וֹ וְאֶל־מַשָּׂאֽוֹ״.
לעומת זו, במשאם של בני ״גרשון״ ו״מררי״, אין לאהרון ולבניו שום תפקיד.
בברכת שבת שלום
עמירן דביר (דבורקין) הלוי
0 תגובות