בפרשת השבוע, מטות-מסעי, נאמר בתורה: "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד וְהוּא יֹשֵׁב בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן בְּבֹא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ל"ג, מ).
מה שמועה שמע ובא להילחם בישראל? פירש רש"י: "ללמדך, שמיתת אהרן היא השמועה, שנסתלקו ענני כבוד, וכסבור שניתנה רשות להילחם בישראל".
בעל "אלף המגן" מספר שפעם נפגש עם פרוקורור (תובע, קטגור) בעיר ריגא, בעקבות ספר תורה שנגנב. במהלך השיחה הביע התובע את תמיהתו על "סדר העבודה באמונת ישראל": כיצד ייתכן שכל יהודי יורד לפני התיבה, שכל אחד רשאי לקרוא בתורה ולמול את בנו? הוא ציפה שתפקידים אלו יינתנו רק לרב, ה"כוהן" של הקהילה ולא לכל אדם מישראל.
ניסה להסביר לו שתפקידו של הרב איננו בביצוע העבודה אלא ב"העמקת חקרי ההלכה", אך הפרוקורור התקשה להבין.
גם אותו כנען סבר שכל העבודה תלויה בכהן, ולכן כשמת אהרן הכהן חשב שפסקה העבודה מישראל. סר צילם! לא דעת ולא תבונה בהם...
ולא ידע ולא הבין שישראל קיימים לא בזכות איש, אלא בזכות התורה הקדושה. כל המסעות המפורטים בפרשה אינם אלא המשך ישיר של הפסוק הפותח: "אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן" (ל"ג, א) העבודה של אהרן צמודה תמיד לתורת משה, ואינה עומדת בפני עצמה.
0 תגובות