פרשת קרח פותחת במילים: "ויקח קרח". אלא שהתורה אינה מפרטת מה בדיוק לקח קרח.
המדרש עומד על כך ואומר: לא נאמר “ויחלוק” או “וידבר”, אלא “ויקח” – “ליבו נטלו”.
כלומר, קרח לא לקח דבר חיצוני. מי שלקח אותו היה הלב שלו עצמו.
מה פירוש הדברים?
חז"ל מלמדים שהאדם השלם שולט על רצונותיו ותאוותיו, ויש אדם שנשלט על ידם. אצל הרשעים – “הם ברשות ליבם”.
קרח כבר לא הנהיג את עצמו מתוך אמת ושיקול דעת, אלא מתוך קנאה, כבוד ותאווה למעמד.
משל לדבר: מספרים על בלש אזרחי שעצר שודד שהתחפש לשוטר. השניים הלכו אזוקים זה לזה, ומרחוק אי אפשר היה לדעת מי עוצר את מי.
איך יודעים מי באמת בעל השליטה? בודקים אצל מי נמצא המפתח.
כך גם בחיים. השאלה איננה רק איך אדם נראה מבחוץ, אלא מי מחזיק את המפתח הפנימי שלו – השכל והאמונה, או הלב והתאוות.
קרח איבד את השליטה הפנימית הזו, ולכן נסחף למחלוקת שהחריבה אותו ואת עדתו.
שנזכה תמיד להיות בעלי שליטה על ליבנו, ולעבוד את ה' מתוך אמונה, טהרה וישרות פנימית.
0 תגובות