אנו עומדים בפתח ימי בין המצרים, ימים שבהם עם ישראל מתאבל על חורבן בית המקדש ומתפלל לבניינו במהרה.
בפרשתנו עושה פנחס מעשה יוצא דופן. בשעה שמשה וכל עדת ישראל ניצבו חסרי אונים מול החטא שפשה במחנה, פנחס קם ופעל במסירות נפש למען כבוד שמים.
התורה מתארת את מעשהו במילים: "ויקם מתוך העדה". מדוע הודגש שהוא קם "מתוך העדה"?
אפשר היה לפרש שפנחס נהג אחרת מכל הסובבים אותו, אולם נראה שיש כאן מסר עמוק יותר.
בראש השנה אנו אומרים: "כל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון". אחד הפירושים מדמה זאת למעשר בהמה, שבו כל בהמה עשירית מתקדשת בקדושת מעשר.
אלא שהבהמה העשירית אינה עומדת בפני עצמה. קדושתה נובעת מכך שקדמו לה תשע בהמות שבלעדיהן כלל לא הייתה נעשית "עשירי קודש".
כך ביאר מורי ורבי, הרב חיים ואלקין זצ"ל, גם את כוחו של פנחס. פנחס לא פעל כיחיד מנותק, אלא "מתוך העדה". כל כוחו נבע מקדושת כלל ישראל, ומתוכה צמח האדם שהיה מסוגל לפעול בשעה הגורלית.
דווקא בימים שבהם אנו מתקנים את חטאי הפירוד והשנאה, חשוב לזכור שהכוח של כל יחיד נובע מהחיבור אל הכלל.
שנזכה להרבות באהבת ישראל, להסיר כל שנאה מליבנו, ולראות במהרה בבניין בית המקדש.
0 תגובות