בפרשתנו מופיעה פרשת בן סורר ומורה, שעליה אומרת הגמרא: "בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות, אלא דרוש וקבל שכר".
אם כן, מהו המסר שהתורה מבקשת ללמד?
האדמו"ר מקלויזנבורג ביאר את הפסוקים בדרך מקורית ומעוררת מחשבה.
אפשר לקרוא את הפסוק כך: "כי יהיה לאיש בן – סורר ומורה אינו; שומע בקול אביו ובקול אמו – ובכל זאת ויסרו אותו, ולא ישמע אליהם".
הרב שלמה זביחי בפרסית על פרשת כי תצא • צפו
כלומר, לעיתים הילד הוא ילד טוב, שומע ומקבל, אך עיקר תשומת הלב של ההורים מופנית למה שחסר, למה שעדיין טעון תיקון.
כאשר החינוך מתבסס בעיקר על ביקורת והערות, גם ילד טוב עלול להפסיק להקשיב.
התורה מלמדת אותנו שהדרך לחינוך אמיתי מתחילה בהכרה בטוב, בעידוד ובמתן תחושת ערך.
הילדים זקוקים למחמאות על הדברים הטובים שהם עושים לא פחות, ולעיתים אף יותר, מן ההערות על מה שעדיין דורש תיקון.
שנזכה לחנך מתוך אהבה, עידוד ואמון, ולראות נחת אמיתית מכל יוצאי חלצינו.
0 תגובות