המשנה במסכת אבות אומרת: "עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם".
רש"י מסביר: "עמד בכולם" – שלא הרהר אחר מידותיו.
אבל כיצד מגיעים לדרגה כזו?
מסופר על רבי עקיבא שהיה בדרכו, ולפתע נטרף החמור שלו. לאחר מכן התרנגול שלו נטרף, ולבסוף גם הנר שהיה בידו כבה.
"אשר בחרת באברהם" | אורי אברהם
לכאורה, אחרי שכל כך הרבה דברים השתבשו, היה אפשר לפחות לנסות לתקן משהו.
אבל רבי עקיבא אמר על הכול: "כל דעביד רחמנא לטב עביד" – כל מה שהקב"ה עושה, לטובה הוא עושה.
הבן איש חי שואל: מדוע רבי עקיבא לא חזר להדליק את הנר?
התשובה היא שאם הקב"ה כיבה את הנר, אין לי צורך להתחכם ולשאול מדוע. אני צריך לדעת שכל מה שקורה נמצא תחת הנהגתו.
זו גם הגדלות של אברהם אבינו. הוא לא ניסה להבין את הקב"ה לפני שקיים את רצונו. הוא לא הרהר אחר מידותיו, אלא ידע שגם כאשר הדברים אינם מובנים, יש מי שמנהל את הכול.
זו מדרגה גדולה באמונה: לא רק להאמין שהכול לטובה לאחר שמבינים מה קרה, אלא להאמין בטוב גם כאשר עדיין אין לנו שום מושג מה הטובה.
שנזכה לאמונה התמימה של אברהם אבינו, לדעת שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד, ולראות בעינינו את הטוב והישועה.