התורה, בפרשת "כי תבוא", מפרטת שורה של קללות שעלולות חלילה להתרחש. אבל מבט עמוק יותר מלמד אותנו סוד גדול: גם מה שנראה לנו כרע – טומן בחובו טוב נסתר.
באחד הפסוקים בפרשה, התורה מצביעה על סיבה מרכזית לצרות: "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב". לכאורה, עולה שאלה מתבקשת וקשה: האם היעדר שמחה הוא סיבה מספיק מוצדקת לעונש כל כך קשה וכואב? האם זה פרופורציונלי?
תורת חסידות חושפת בפנינו תשובה מאירת עיניים: באמת, אין כאן עונש חלילה – אלא תוצאה.
האדם היה יכול להמתיק את הדינים והקשיים פשוט על ידי שמחה, שהרי ידוע ש"שמחה ממתקת דינים". הקללות לא הגיעו כעונש על כך שלא היה בשמחה, אלא כתולדה מכך שהחמיץ את כוחה של השמחה לפעול ישועות ולמנוע מצבים קשים.
בין כתובה ל"כל נדרי" // הרב בן ציון נורדמן
גם צדיקים גדולים הסתכלו על אירועים שליליים בחייהם במבט אחר לגמרי. הם ידעו לחפש את הטוב גם בתוך ה"רע", וההסתכלות הזאת – היא עצמה חילצה אותם מכל צרה.
כי בסופו של דבר, עלינו לזכור: אֵין רַע יוֹרֵד מִלְּמַעְלָה.לפעמים, מאורע מסוים מגיע רק כדי להעיר אותנו, ולתת לנו הזדמנות לראות מעבר לרובד החיצוני של המציאות. זו אמנם משימה לא קלה בכלל – אבל יש שכר עצום בצידה.
0 תגובות