בג"ץ קבע: החלטת נתניהו לפטר את רונן בר התקבלה בהליך לא תקין בשל "ניגוד עניינים"

בתוך כך, נקבע כי הממשלה לא עמדה בחובתה להביא את סוגיית סיום כהונת ראש השב"כ לפני הוועדה המייעצת לעניין מינויים לתפקידים בכירים.

בג"ץ אף קבע, כי ההחלטה התקבלה כאשר ראש הממשלה עמד בניגוד עניינים נוכח החקירות בעניינם של מקורביו. בפסיקת בג"ץ נכתב, כי ההחלטה התקבלה ללא תשתית עובדתית וכן מבלי שהתקיים שימוע כדין לראש השב"כ.

אך לנוכח הודעת ראש השב"כ על כוונתו לסיים את כהונתו (ב-15.6), נקבע כי בנסיבות העניין אין צורך במתן סעד מעשי על ידי בג"ץ.

נשיא העליון יצחק עמית הדגיש בפתח פסק דינו, כי העובדה שראש השב"כ הודיע על כוונתו להתפטר אינה מייתרת את הצורך להכריע במחלוקת בין הצדדים. זאת משום שהחלטת הממשלה היא החלטה חסרת תקדים בתולדות מדינת ישראל.

עמית נימק ואמר: "החלטה על סיום כהונתו של ראש השב"כ, אחד משבעת בכירי השירות הציבורי שנדרשים באישור הוועדה המייעצת וראש ארגון ביטחון. על רקע זה התעוררו בעתירות שאלות כבדות-משקל בנוגע לחוקיות ההליך החריג והתקדימי, וכן ביחס לפעילותו התקינה, לעצמאותו, ממלכתיותו ולאי-תלותו של שירות הביטחון הכללי".

הנשיא עמית הוסיף כי הגם שאין מחלוקת שסעיף 3(ג) לחוק שירות הביטחון הכללי, מסמיך את הממשלה לסיים את כהונת ראש השב"כ – סמכות זו אינה "מוחלטת" במובן זה שחלים עליה כללי המשפט המינהלי, ובהתאם על הממשלה להפעיל את שיקול דעתה בהתאם לתכליות ולמטרות שבבסיס חוק השירות.

הודגש כי חוק השירות נועד לאזן בין הצרכים הביטחוניים של מדינת ישראל ובין מחויבותה לעקרונות שלטון החוק ולשמירה על זכויות האדם; ועל רקע זה נקבע בחוק השירות כי השב"כ יפעל בממלכתיות, באי-תלות ומבלי שתוטלנה עליו משימות בעלות אופי מפלגתי-פוליטי (סעיף 4(ג) לחוק השירות).

הנשיא הוסיף כי ראש השב"כ – אשר עומד בראש שרשרת הפיקוד הארגונית ומשמש כגורם מקשר בין הדרג הפוליטי ובין הדרג המקצועי – הוא שומר סף שחובתו היא להבטיח כי השב"כ עומד במשימתו לשמור על סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו.

עוד קבע הנשיא כי בנסיבות העניין נפלו פגמים משמעותיים בהליך קבלת ההחלטה לסיים את כהונת ראש השב"כ. ראשית, הנשיא קבע כי בהתאם להחלטות הממשלה הרלוונטיות, היה על הממשלה להביא את שאלת סיום כהונת ראש השב"כ לפני הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים ("ועדת גרוניס"), להציג בפני הוועדה תשתית עובדתית שמעוגנת במסמכים ובראיות, ועל הוועדה היה לערוך שימוע לראש השב"כ. כאמור, לא כך פעלה הממשלה.

הנשיא עמית הוסיף וקבע כי ראש הממשלה היה מצוי בניגוד עניינים במועד קבלת ההחלטה, על רקע חקירות מקורביו במסגרת פרשת הדלפת המסמכים המסווגים ופרשת המימון הקטארי. זאת בפרט מכיוון שראש הממשלה הודיע בעצמו, בכמה הצהרות תקשורתיות, כי החקירות עשויות להשפיע, בין היתר, על מצבו האישי והפוליטי. משראש השב"כ מעורב בעצמו בניהול אותן חקירות, לסיום כהונתו עשויה להיות השפעה משמעותית על התפתחותן. משכך, נקבע כי במצב דברים זה ראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים שמקים לו מניעה מלהיות מעורב בשאלת הפסקת כהונת ראש השב"כ.

הנשיא הוסיף כי החלטת הממשלה התקבלה ללא תשתית עובדתית מספקת. הודגש כי נוכח אופייה התקדימי של ההחלטה, ולאור השלכותיה על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל ועל הצורך בשמירה על שלטון החוק וזכויות אדם, היה על הממשלה לתמוך את החלטתה בתשתית עובדתית בעלת משקל משכנע, חד משמעי וברור.

עם זאת, נקבע כי הצעת ההחלטה לא נתמכה בראיות כלשהן; ואף במהלך ישיבת הממשלה שבה נדונה הצעת ראש הממשלה להפסקת כהונת ראש השב"כ, לא הוצגה התשתית העובדתית שבגינה איבד, לטענתו, את האמון המקצועי בראש השב"כ במהלך החודשים האחרונים. בהקשר זה, הובהר כי הצהרת ראש הממשלה בדבר אובדן האמון המקצועי הועלתה באורח עמום, כוללני ובלתי-מנומק, וכי היה על ראש הממשלה להציג דוגמאות קונקרטיות בגינן אבד לכאורה האמון בראש השב"כ ומדוע מבחינה אובייקטיבית לא ניתן לקיים יחסי עבודה תקינים בין הדרג המדיני ובין ראש השב"כ.

לבסוף קבע הנשיא שהממשלה והעומד בראשה לא עמדו בחובה לקיים שימוע לראש השב"כ בטרם קבלת ההחלטה על סיום כהונתו.

עוד צוין בפסק, כי ראש הממשלה והממשלה לא הציגו בפני ראש השב"כ את הטענות כלפי תפקודו באופן מפורט דיו; וכי לראש השב"כ לא ניתן פרק זמן מספק לצורך הכנה לשימוע. מכיוון שמלכתחילה לא ניתנה לראש השב"כ הזדמנות לקיים את זכות השימוע כהלכתה – נקבע שאין לראות באי-התייצבותו לישיבת הממשלה כוויתור על זכויותיו בנושא.

המשנה לנשיא נועם סולברג ציין, כי קיים מתח מובנה בין כפיפות שירות הביטחון הכללי למרות הממשלה וחובתו לממש את מדיניותה, לבין חובת השירות לפעול "באורח ממלכתי" בלבד, חובה אשר משמיעה מאליה מידה הולמת של עצמאות מקצועית הנתונה לראש השירות.

לדבריו, "מתח זה משתקף גם בהליך לפיטורי ראש השב"כ – מהלך אשר ברי כי מצוי בסמכותה הרחבה של הממשלה – אך נדרש כי יעשה בהליך תקין, סדור ומבוסס. לשיטת המשנה, עקרונות אלה נובעים ישירות, באופן פשוט וברור, מהוראות חוק שב"כ ומכללי המשפט המינהלי. המשנה עמד על כך שהעקרונות האמורים היו רלבנטיים כל עוד ניצב לפני בית המשפט סכסוך קונקרטי".

"ברם", הוסיף סולברג: "אין זה מצב הדברים כעת, שכן העתירות הפכו תיאורטיות; אבדה נפקותן המעשית. משכך, אין זה נדרש ואין זה נכון להכריע בהן בכל זאת; אף לא להרחיב בדברים על אודותיהן. כך בכלל, בהתאם לכללי המשפט הציבורי; וכך ביתר שאת בהליך הנוכחי, אשר פורט על מחלוקות עמוקות בחברה הישראלית. לדברי המשנה, גם כאשר מנסים לגרור אותנו, השופטים, לזירה הציבורית והפוליטית – כל עוד אין צורך מעשי-מיידי בהכרעתנו, אל לנו להיענות לכך. זאת, נוכח עקרון הפרדת הרשויות, כמו גם חשיבות אמון הציבור בבית המשפט. בעת הזו, בהביטנו נכוֹחה אל פני המציאות הישראלית, עקרונות אלה הם שצריכים לעמוד לנגד עינינו כל העת, ולהנחות את דרכנו; בל נסור מהם ימין ושמאל".

השופטת ברק-ארז הסבירה כי האופי המהיר של פיטורי ראש השב"כ תוך חילוקי דעות מהותיים לגבי האפשרות לעשות כן, מלמד כי הקושי שהתעורר במקרה זה עלול לחזור ולעלות גם בעתיד. שיקול זהו הוא שיקול מרכזי, שהוכר בהלכה הפסוקה כהצדקה לדון בסוגיה שלכאורה התייתרה. עוד היא הוסיפה כי חילוקי דעות אלה אף מתבטאים בהחלטה נוספת שהתקבלה בממשלה ביום 27.4.2025, ולא בוטלה.

ברק-ארז כתבה: "לגוף הדברים, הובהר כי עצם העובדה שמדינת ישראל שרויה בתקופה מורכבת וכואבת של מלחמה אינה משנה מחובתה של הממשלה להפעיל את סמכויותיה כדין. עוד הודגש כי בהיבטים אופרטיביים הנוגעים לאכיפת החוק כלפי אזרחים, לשב"כ שמור מרחב של שיקול דעת מקצועי-עצמאי, נטול השפעה מצד גורמים פוליטיים".

עוד היא כתבה: "בהקשר זה הודגש כי ראש השב"כ הוא אחד משומרי הסף שאמורים להבטיח את ההפרדה בין אכיפת החוק לבין התחום הפוליטי, וכי הקפדה נחרצת ובלתי מתפשרת על קיומו של הליך תקין בכל הנוגע לפיטוריו היא חלק מיישומם של עקרונות אלו. השופטת ברק-ארז חתמה את פסק דינה בכך שהאסון שאירע בשבעה באוקטובר אינו גורע מן החובה להבטיח שמדינת ישראל תוסיף לשמור על עוצמתה הפנימית, שאחד מן התנאים לה הוא הבטחת עצמאותם של שומרי הסף בה."

כפי שדיווחנו לפני כחודש, לאחר חילופי המהלומות וקרב התצהירים מול ראש הממשלה בנימין נתניהו ולאחר שהממשלה החליטה על הדחתו, ראש שירות הביטחון הכללי, רונן בר, הודיע על התפטרותו מהתפקיד, בנאום שנשא באירוע לזכרם של חללי השב״כ במטה השב"כ. בר הודיע כי יעזוב את התפקיד ב-15 ביוני 2025.

בנאום שנשא, אמר ראש השב"כ: "אחרי שנים בהרבה חזיתות, בלילה אחד, בחזית הדרום, נפלו השמיים. כל המערכות קרסו. גם השב״כ כשל במתן התרעה. כמי שעומד בראש הארגון לקחתי על כך אחריות - ועתה, בערב מיוחד זה, המסמל זיכרון, גבורה והקרבה, בחרתי להודיע על מימושה ועל החלטתי לסיים את תפקידי כראש שירות הביטחון הכללי. לזכרם, לאורם

"נוכח גודל האירוע, כולנו, אלה שבחרו בשירות הציבור והגנה על ביטחון המדינה כמשימת חיינו, ונכשלנו במתן שמיכת ביטחון באותו יום, צריכים להרכין ראש בצניעות למול הנרצחים, ההרוגים, הפצועים, החטופים והמשפחות ולפעול בהתאם. כולם. מימוש האחריות הלכה למעשה הוא חלק בלתי נפרד מהדוגמא האישית וממורשת מנהיגנו ואין לנו לגיטימציה להובלה בלעדיה".

רונן בר התייחס להליך הפיטורים בו נקטה הממשלה והדיון בבג"ץ בעניינו ואמר כי "זהו ארגון, שלתפקודו התקין חשיבות שלא תסולא בפז לביטחון המדינה ולדמוקרטיה הישראלית. בחודש האחרון נאבקתי על כך והשבוע הושלמה הנחת כלל התשתית הנדרשת בפני בית הדין הגבוהה לצדק, ואני מקווה כי פסק הדין שינתן יבטיח שהשב״כ ישמר ככזה, לאורך זמן וללא מורא".

ראש השב"כ הוסיף ואמר בנאומו, תוך שהוא שב ומרמז נגד ראש הממשלה, כי "נדרשת הבהרה באשר להגנות המוסדיות שיאפשרו לכל ראש שירות למלא את תפקידו, בכפיפות למדיניות הממשלה, לטובת הציבור, באופן עצמאי ונטול לחצים. ובכך - לשרטט את הקו הברור שמבחין בין אמון לנאמנות. הדיון בבית המשפט אינו עוסק בענייני האישי, אלא בעצמאותם של ראשי השב״כ הבאים, וכמובן שאני נכון להתייצב לכל הליך שיידרש על ידי בית המשפט לטובת כך גם בהמשך".

בר הודיע כי "לאחר 35 שנות שירות, בכדי לאפשר תהליך סדור של מינוי מחליף קבוע וחפיפה מקצועית, אסיים את תפקידי ב-15 ביוני 2025. אהבתי למולדת ונאמנותי למדינה הן הבסיס לכל החלטה שקיבלתי בחיי המקצועיים. כך גם הערב״.

בסביבת ראש הממשלה הגיבו להודעת ההתפטרות: "מדובר ביום עצוב. רונן בר היה צריך ללכת הביתה לבד, הוא גרר את מדינת ישראל למגה אירוע מטורף. הוא עשה טעות שהוא הגיש תצהיר, גם אם בג"ץ יפסוק שנפלה בעיה בפרוצדורה, היום נחשף כי רונן בר הגיש תצהיר שקר לבית המשפט. הפרכנו את שקריו אחד אחד. האמת יוצאת לאור".