דמיינו את הסיטואציה הבאה: צבא שלם חוצה את הגבול, נמצא עמוק בתוך שטח האויב, מרחק נגיעה מהמבצר המבוצר ביותר – יריחו. המודיעין מדווח שהאויב מבוהל ומפוחד. זהו התזמון המושלם למכת פתע. ובדיוק ברגע הזה, המפקד העליון נותן פקודה: לעצור הכל, ולפצוע את כל הגברים הלוחמים בברית מילה המונית, שתשבית אותם לחלוטין למשך שלושה ימים לפחות.
בפרק החדש של הפודקאסט "פותחים תנ"ך" מבית 'כיכר השבת', הרב נחמיה שטיינברגר לוקח אותנו אל תוך המהלך הדרמטי של גלגל (יהושע פרק ה'), ומסביר כיצד הפעולה שנראית כמו התאבדות צבאית, היא למעשה המפתח להבנת המהפך הרוחני של עם ישראל.
התיקון למעשה שכם
במשך 40 שנה במדבר, עם ישראל לא מל את בניו – אם בגלל היעדר "רוח צפונית" ואם בגלל תלאות הדרך וחוסר הוודאות של הליכה על פי הענן. כעת, ב-יא' בניסן, רגע לפני הפסח, יהושע יוצר השבתה המונית.
הרב שטיינברגר מציג כאן היפוך היסטורי מדהים: "בספר בראשית, שמעון ולוי ניצלו את חולשת אנשי שכם ביום השלישי למילתם כדי להשמיד את העיר. כאן, עם ישראל עושה את אותו הדבר לעצמו – הוא חושף את עצמו לחלוטין מול עמי כנען, בשרשרת של אמונה וביטחון מוחלט בקב"ה, שמגן עליהם ומטיל אימה על האויב".
תמונת הראי של מצרים וקץ עידן המן
הכניסה לארץ בפרק ה' מתגלה כתמונת ראי מושלמת – שחזור לאחור – של יציאת מצרים:
במצרים: התחילו בפסח ומילה -> קריעת ים סוף -> כניסה למדבר -> תחילת ירידת המן.
בכניסה לארץ: בקיעת הירדן -> פסח ומילה בגלגל -> קץ המן ומעבר לאכילת תבואת הארץ.
הרב שטיינברגר מעורר נקודה הלכתית נפלאה: לפי שיטת רבי ישמעאל, חג הפסח הוא מצווה התלויה בארץ, המחייבת רק לאחר 14 שנות כיבוש וחלוקה. מדוע אם כן חגגו בגלגל מיד? "זה היה פסח על פי הדיבור", מסביר הרב על פי התוספות. כמו גר שמתגייר וצריך להיכנס מיד בברית, עם ישראל היה צריך לגלול מעליו את "חרפת מצרים" ולבסס את הברית הקולקטיבית (פסח) והפרטית (מילה), ששתיהן מצוות העשה היחידות בתורה שיש עליהן חיוב כרת.
תעלומת המלאך: למה רק נעל אחת?
בסוף הפרק, יהושע פוגש דמות פלאית עם חרב שלופה – שר צבא ה'. יהושע שואל "הלנו אתה אם לצרינו?", והמלאך משיב: "עַתָּה בָּאתִי".
כאן עונה הרב שטיינברגר על קושיה שליוותה אותנו מהפרקים הקודמים: אם יריחו עומדת להיכבש בנס גלוי (הקפות החומה), למה יהושע היה צריך לשלוח מרגלים?
התשובה היא שיהושע ראה שהמן פסק, והבין שהנהגת הנס הסתיימה ועוברים להנהגה טבעית (לכן שלח מרגלים כדרך הטבע). המלאך מגיע כדי לתקן אותו: "עתה באתי" – המעבר מנס לטבע לא יקרה בבת אחת, אלא בהדרגה. יריחו תיכבש בנס, ורק בהמשך נעבור למלחמה טבעית.
הסמל המובהק לכך נמצא בציווי של המלאך: "שַׁל נַעַלְךָ מעל רגלך" (בלשון יחיד).
הרב שטיינברגר מציג הבחנה דקדקנית ומדהימה: "משה רבינו במעמד הסנה הצטווה 'שַׁל נְעָלֶיךָ' – שתי נעליים. הנהגת מצרים והמדבר הייתה מנותקת לחלוטין מהארציות, כולה מעל הטבע. אצל יהושע, המלאך מצווה על נעל אחת בלבד. רגל אחת נשארת בתוך הנס (יריחו), ורגל שנייה כבר דורכת בתוך הטבע הארצי של ארץ ישראל".
האזינו לפרק המלא וגלו את עומק הסודות של גלגל ומדרגות ההנהגה.
פותחים תנ"ך
0 תגובות