'ציון', העיר שיחדיו חוברה, שחרבה ונעזבה וחזרה לגדולתה. זו שנחלמה ונאהבה בכל דרך וצורה. כלילת היופי, שעבדיה רצו את אבניה.
'ירושלים', המקום בו שמים וארץ נושקים בנשיקת שרף, רוח וחומר פושטים צורה ולובשים הוד. קדושה בעפר ובמקום.
"זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה: הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם: אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים" (תהילים נא).
עם ישראל נמצא בשעת מעבר, עם הנץ קרני אור ראשונות.
מאחורינו - הגלות, שאך לפני שני דורות הכתה בנו במלוא עוצמתה ואכזריותה. ולפנינו - הגאולה, הממשמשת ובאה לפתחנו, קמעה קמעה...
יום שחרור ירושלים הוא הגשר, נקודת ההשקה שבין תקופות אלו. ירושלים כבר בידינו, חזרנו אל בורות המים, לשוק ולכיכר. אך היא עדיין איננה שלמה, כאשר ליבה עדיין חסר את בית ה'.
יחד עם ההודיה והשבח לקב"ה על נס המלחמה ושחרור ירושלים, אנו מתפללים לשלמות הגאולה. שישיב ה' שביתנו כאפיקים בנגב, ובזכות הלב הנשבר והנדכה נזכה להטבת ציון ובניין חומות ירושלים ולשוב ולעבוד את ה' בעבודת המקדש בשמחה ובטוב לבב יחד עם כל עם ישראל.
"ובימות המשיח, יהיו כל ישראל בלב אחד לעבוד את ה', לפיכך אמר "הטיבה ברצונך את ציון". (רד"ק תהילים נא)
וכהבטחת הנביא-
"גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן אָמַר ה' צְבָ-אוֹת וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם נְאֻם ה צְבָ-אוֹת" (חגי ב, ט)
קרדיטים:
מילים: תהילים נא
לחן: ר' שלמה קרליבך
עיבוד והפקה מוזיקלית: ניגון מלב מדבר - ישורון פלס, איתיאל רכניץ וישי הבר.
0 תגובות