אחרי כשנתיים של כתיבה, עיבוד והתבשלות פנימית, המעבד והיוצר יוחנן בלייך משיק EP ראשון שבו כתב, הלחין והפיק את כל השירים בעצמו. ב-"מקום ליד החלון" הוא מזמין אתכם פשוט להתיישב ולתת ללב לנדוד.
האלבום כולל 4 רצועות מקוריות, רגשיות ומגוונות - חלקן בשיתוף אמנים מוכשרים, ומשלב בין היפ-הופ, רגאיי, פופ נעים ואפילו מדיטציה.
"אני יוצא עכשיו מהתקופה הקשה בחיי, אבל דווקא ממנה למדתי לפתח סקרנות - לשבת ליד החלון ולראות לאן הדרך תקח אותי. זה תמיד משתלם בסוף", אומר בלייך.
האלבום נפתח ב-"היה כדאי", שיר שכולל שיתוף פעולה עם הזמר והיוצר רועי לביא (שגם מבצע סולו גיטרה); בהמשך תמצאו גם את "לחלום עלי", שיר ערש אישי שבלייך כתב לבנו הקטן - ושאותו בחר לבצע בעצמו, למרות התעניינות מצד שני אמנים ידועים.
עוד באלבום: "הנהג שלנו", להיט היפ הופ חדשני עם הראפר ריש גלותא, ו"מקלחת יער" - רצועת מדיטציה בהנחיית בנצי גולדשטיין, מטפל בנשימה מעגלית.
קרדיטים:
מילים, לחנים, עיבוד והפקה: יוחנן בלייך
מילים:
בימים השקטים
בבדידות, בפחדים
הרגליים טובעות בבוץ
ואיש לא שם לב
לחולשה, לכאב
נגמרו האנרגיות
כשנפשי כציפור
מבקש קצת מסתור
רק תשאירו אותי לבד
מנסה להבטיח
שזה עוד יצליח
ואראה שבדיעבד...
עברתי 'ת המבול ואני עוד חי
תראה 'ת הנוף ממול, אז היה כדאי
לא נשאר כבר כוח ברגליי
אבל היה כדאי, היה כדאי
עברתי 'ת המבול ואני עוד חי
תראה 'ת הנוף ממול, אז היה כדאי
כמה פעמים אמרתי 'זהו, די'
אבל היה כדאי, היה כדאי
זה יפה בשירים
אבל איך השרירים
אמורים להמשיך עוד יום
וזה קצת מסתתר
אנסה עוד יותר
אנצח את השיגעון
כשנפשי כציפור...
מילים:
לא תירא מפחד לילה
מחץ יעוף יומם
חיבוק גדול ונשיקה
חיוך מתוך ואז שתיקה
ואל תשכח לחלום עלי
אולי מחר כבר אתגשם
חיבוק גדול ונשיקה
חיוך מתוק ואז שתיקה
ולא אשכח לחלום עליך
ישמור אותך השם
מילים:
הנהג שלנו חברהמן
הוא יקח אותנו לתימן...
רוצה לחזור אתכם אחורה בזמן
זה סיפור לפני תקופה, משהו ישן
כמדומני אז בכיתה ז' בטיול שנתי
לאוטובוס עליתי לתומי למושב האחורי
לא הייתי מקובל, זה לא היה תורי
אז בלית ברירה חיפשתי לי מקום
עד שהבנתי לי פתאום שהדיבור הוא מקדימה
אז פצחתי בשירה כמו בתאטרון הבימה
הנהג שלנו חברהמן (אב רחמן)
יודע את הדרך מצוין
לא חשוב מאיפה, לא חשוב לאן
כי אתה תגיע בדיוק בזמן
עברו שנים מאז, ועדיין בתחב"צ
אוטובוס, רכבת, הולך לי וגם רץ
קו 17 לתחנה המרכזית
יצחק נבון, יורד 'ת המעלית
שיגרה, שחיקה, דיבור, שתיקה
מוריד הילוך, עולה כיתה
נראה לי פיצחתי שיטה
איך תמיד לקצור 'ת החיטה
לא משנה איפה אתה
תמיד תשאל את...
הנהג שלנו...
יש הרבה פקקים, נכון זה מעצבן
רעש, צפוף, צעקות מהשכן
המזגן לא עובד, אתה נחנק מחום
תוהה אם זה מתאים, הקו הזה נכון?
במסלול של החיים, בכביש המציאות
דחוי או מקובל, בוגר או מילדות
דע שהכביש שלך מסומן
המסלול שלך - מלמעלה מכוון
הנהג שלנו...
מילים:
שלום לכם.
אולי אתם עכשיו בבוקר אחרי כוס קפה של שחרית, או שאתם במשרד באמצע יום עבודה, ואולי השמש כבר שקעה. איפה שלא תהיו, אני מזמין אתכם לפנות כמה דקות מהיום שלכם, ולהיכנס איתנו לסשן קצר של רגיעה והרפיה.
בואו תמצאו לכם מקום שקט. אפשר לשבת, לשכב, או להישען על משהו. מה שחשוב שיהיה לכם נוח, אני מזמין אתכם ממש להשקיע בזה, ולוודא שאפילו נוח לכם יותר.
עכשיו קחו נשימה פנימה דרך האף, ועוד קצת, ותוציאו את האוויר לאט-לאט. תרגישו את נקודת המגע של הגוף על הרצפה או המזרן.
בואו נניח יד אחת על אזור החזה ויד אחת על הבטן. אין צורך לשנות את הנשימה. רק לשים לב מאיפה האוויר יוצא ולאן הוא נכנס. תרגישו את הידיים עולות ויורדות יחד עם הנשימה. ממש להתמסר לתחושה הזו.
בואו נעמיק עוד את הנשימה. קחו נשימה עמוקה דרך האף. תוציאו את האוויר לאט-לאט. ושוב, עוד נשימה עמוקה ואיטית. תוציאו את האוויר לאט-לאט. נשימה פנימה. נשימה. נשימה החוצה. ועכשיו קחו עוד נשימה עמוקה. תעמיקו אותה קצת. תרגישו איך אתם מתמלאים בחמצן, והחזיקו את האוויר בפנים.
שימו לב לנוכחות שלכם. בלי לנסות לשנות או לעשות משהו. ונוציא את האוויר לאט-לאט. אפשר להניח את הידיים בצד, איפה שנוח לכם. ושוב, ניקח נשימה עמוקה. וכשאנחנו מוציאים, נשלב אנחה רכה וארוכה. אההההההההההההההההההההההה, כאילו אנחנו ממש עייפים ונהנים להיאנח ולשחרר הכול.
ונרפה את כל הגוף. נשימה פנימה. נשימה החוצה. ועם כל נשיפה ונשיפה אנחנו מרפים את השרירים. הרפו את השרירים מסביב לעיניים. הרפו את שרירי הלסת. הרפו את הצוואר, השכמות, הכתפיים. הרפו את אזור הלב והבטן, הזרועות, כפות הידיים עד קצות האצבעות. הרפו את המותניים והרגליים. הרפו את האזור הרך שמאחורי הברכיים. הרפו את העקבים, את אצבעות הרגליים.
ובואו נשים לב לתחושות שעולות. אולי זרמים קטנים. או אזורים בגוף שאתם מרגישים אותם יותר מתוחים או נינוחים. אולי יש איזה פיהוק שרוצה לצאת. ניתן גם לו.
בואו נשאל את עצמנו שאלה כל כך יקרה, שאנחנו לא תמיד זוכרים לשאול אותה ביומיום. מה שלומי עכשיו? ושוב ניקח נשימה. נשימה פנימה. וננוח בתוך עצמנו.
כאילו אנחנו יושבים ביער יפה ושקט סמוך לירושלים. נשענים על גזע רחב של עץ אורן ריחני ליד מעיין צלול או בריכת יער קטנה. אנחנו רק מתבוננים על מה שקורה. אפשר לשים לב למחשבות. אם המחשבה נודדת, אפשר להתבונן בה. כמו על ציפור קטנה שמנתרת מענף לענף.
אפשר לשים לב לתחושות או לרגשות בתוכנו. אולי עולה רגש נעים או רגש פחות נעים. גם אם עולה רגש שהוא פחות נעים או אפילו כואב, בואו ניתן לו מקום. הוא בסך הכל רוצה שנשים לב אליו. יחד עם נשימה אנחנו יכולים להכיל את כל מה שמתחולל בתוכנו. אז בואו ניקח נשימה ונקבל, אפילו יותר, את מה שאנחנו מרגישים. כמו אדמה רכה שנושאת את כל מה שנח ורוחש עליה. ועוד נשימה עמוקה מהאף. וניתן לאוויר לצאת לאט לאט. נאפשר לצלילי היער לעטוף אותנו ברכות.
נסיים בתודה על הדברים הטובים בחיי, גם הקטנים, על משפחה שאוהבת אותי, על כוס מים קרים, על מוזיקה טובה, על רגעים נעימים ליד החלון, על כל דבר אחר שנותן לכם תקווה ואמונה. ובואו נשים לב איך אנחנו מרגישים עכשיו.
הנשימה תמיד איתנו, בכל עת. אתם מוזמנים תמיד לחזור למדיטציה הזו, מתי שאתם זקוקים לה. ועכשיו אפשר לאט לאט לחזור לכאן. לתת לעיניים להיפתח בקצב שלהן. תודה שהייתם איתנו.
0 תגובות