למה כאן הכוונה? זה נשמע לי כמו חסידי ברסלב אלו שהולכים לצמתים מחלקים ספרונים ורוקדים בכבישים. וואי, איך עליתי על זה, זה בדיוק הם. ושורת המחץ: "אבל אני קבעתי את מושבי פה בבית-המדרש". אני קבעתי. כלומר, אני קבעתי. אני. מה זה "אבל"? וכי הדברים סותרים? האם בזה שתפתח בית חב"ד באלסקה, לא תוכל לקבוע מושבך בבית המדרש שבבית חב"ד למשל?
הבעיה האמיתית היא: "גלעד שליט2". ומדוע לא מדברים על-כך? מכיון שגלעד השני שותק, והמשפחות השכולות משמיעות את קולם. שמתם לב לאבחנה הברורה בין הציבור השמאלני שאומר "מה השאלה, להחזיר את גלעד בכל מחיר!", לבין הציבור הדתי-האמוני שיענה בצורה יותר מחושבת, וינסה לשאול האם המחיר יזיק או לא?
כאשר מעלים מחירים, ההמון הזועם מזהה בכישרון-רב את ההזדמנות "להפיל את התיק" של מצבו הכלכלי הקשה – על מישהו אחר, על משרתי-הציבור. הרי כולם יודעים, ואם לא, אז ידעו כעת, ש"לגמור את החודש" אינו תלוי בהשתכרות החודשית, אלא בהתנהלות. נאור שי שם טוב מצא את האשם למצב הכלכלי
הגולש נאור שי שם טוב יודע למה כלי התקשורת עוסקים בהשמצת חרדים ללא הרף, ויש לו פתרון: להגיש תביעה נגד כל עיתונאי משמיץ: ""ילד-כאפות". כך מביטים עלינו העיתונאים. ובתור שכאלה, ניתן לכתוב ולומר עלינו כל מה שעולה על הדעת, ללא בקרה וללא הגהה. כי הרי מה כבר נעשֶה, אולי נבכה מעט"
"כמה ביבי הזיע אז עד שלחץ את ידו של ערפאת ימ"ש. והנה מגיע חרדי-חב"דניק, ולוחץ את ידו של אבו-מאזן". אני מאמין ובטוח ויודע שזה היה בבחילה-נוראית, אך זה בעצם השאלה הגדולה, למה לכל-הרוחות הלכתם אל השדים?" גולש "כיכר השבת" לא התרשם מהביקור החרדי ברמאללה. דעה
נאור שי שם-טוב סבור כי מה שנפגע אנושות בזמן השריפה בכרמל היא דווקא תרבות ה"סמוך" שכל כך מזוהה עם ישראל. ישנה גם גרסא יהודית לתרבות ה"סמוך" הישראלית. היא אמנם קצת יותר ארוכה, אך גם יותר אמינה ומומלצת: "אין לנו על מי לסמוך, אלא רק על אבינו שבשמים" (דעות)
נאור שי שם-טוב קיבל באיחור ניכר את האלבום המזרחי של יעקב שוואקי, והחליט לשתף אותנו ברשמים. שוואקי? גדול הזמר החסידי, מבחינתו. "בגדול, האלבום "ליבי-במזרח" מפתיע לטובה. הסטנדרטים גבוהים במיוחד, הלחנים מגוונים. עם-כל-זה, לא להיסחף יוחִי, חמשה אלבומים קונבנציונליים ואחד מזרחי – בכיף".