עיתונאי מהציבור-הכללי - כפי שנהוג לומר - מוכן למסור נפשו על קדושת "זכות הציבור לדעת". או במילים יותר ברורות, אין מצב שהקולגה שלו מהמדיה המתחרה יהיה שם - והוא לא. בדרך אל המטרה, הוא ידלג על מצפונו, דעותיו והשקפותיו.
לא כן הדבר כשמדובר על עיתונאי חרדי. לעיתונאי החרדי יש את גבולות התורה, המצפון וגם מטרה חיובית מלווה את מלאכתו. כך לפחות אמור להיות.
אמנם אתם טובעים בים של תקשורת, טלויזיה ואינטרנט. עיתונאים מהציבור-הכללי מקיפים אתכם מכל עבר. אך אסור לכם להתבלבל.
הפעם מעדתם.
בואו נדון לגופם של תירוצים. מה אתה טוען בנימין, הזמינו אותי, אפשרו לי לערוך ראיון "בלתי-אמצעי" עם אבו-מאזן, לא יכולתי לוותר על-כך. "בלתי-אמצעי". איזו הגדרה הבאת לנו. אז מה אתה אומר בעצם, שעד עכשיו, כל הדיווחים שהגיעו מרמאללה, עברו שינויים בדרך, סולפו והוצאו מהקשרם? ורק אתה העיתונאי, תשמע ממנו ישירות את הידיעה הסנסציונית והבלעדית חייבים לומר, שהוא רוצה לזרוק אותנו לים? דחילק.
אתם הרי עיתונאים, ויודעים ש"תמונה אחת שווה יותר מאלף תירוצים". וכשרואים את התמונות שלכם שם, יקשה עליכם מאוד להסביר שבעצם אתם נגד. כי הרי אתם מצולמים יחד. לא חשבתם על-כך לפני שהלכתם? ועל לחיצת-היד, בא לי לבכות. כמה ביבי הזיע בזמנו, עד שלחץ את ידו של ערפאת ימ"ש. והנה מגיע חרדי-חב"דניק, ולוחץ את ידו של אבו-מאזן. אני מאמין ובטוח ויודע שזה היה בבחילה-נוראית, אך זה בעצם השאלה הגדולה, למה לכל-הרוחות הלכתם אל השדים?
אבו-מאזן מבסוט, יש לו עוד תמונה במשרד. אני רק מנחש שהוא שם אותה ליד התמונה ההיא אתם יודעים, אלה עם הכובע העגול והשטוח. אני מבקש לא להתנפל עלי. אני יודע שרחוקים כרחוק מזרח ממערב דעותיהם של החב"דניקים והנטורי-קרתא. אך מה לעשות שכשמשווים בין התמונות, הם נראות דומות. וזו בעצם הבעיה הגדולה - הלגיטימציה לטרוריסטים המשתקפת מהם.
•
יש לי הרגשה מסויימת, שלא מטרה עמוקה ורצינית היתה פה, אלא סוג של עיתונות-צהובה. "כתבנו מדווח מרמאללה", איזה מרגש, מה הוא נכנס לשם?? וואו איזה פחד. איזה עיתונאי אמיץ.
מה אני אגיד לכם, אינני רוצה להפריע את עבודתכם העיתונאית, אך צריך לזכור שיש "גבולות" שלא עוברים. ושוב אני מזכיר לכם: "תמונה אחת שווה יותר מאלף תירוצים".