
הסיבה שמאחורי הודעת ההתקפלות הלילית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, התבררה רק בבוקר יום רביעי. כתבים בישראל ובחו"ל דיווחו כי ארה"ב ואיראן קרובות ל"הסכם מסגרת", ככל הנראה לשלושים יום, בתקווה שיהפוך בסוף התקופה להסכם קבוע.
שוב, גם הפעם, אין מדובר בדיווח שמגיע מאיראן, אלא דווקא מהצד האמריקני שנראה יותר ויותר נואש להגיע לסיום האירוע.
ביום שלישי, אחרי הודעת טראמפ המדהימה על אי הפרת הפסקת האש בתקיפה המאסיבית נגד האמירויות שהתחדשה כעבור שעות, כתבנו כאן כי ייתכן ומדובר דווקא במהלך אסטרטגי מתוחכם שנועד להדק את החבל סביב צווארה של טהרן, הסופגת נזק כלכלי חסר תקדים.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
המהלך הזה, כך סבור לפי אותה תאוריה הנשיא טראמפ, עדיף מאשר להפנות את הכוחות לעבר מלחמה עצימה שלא ברור מה יהיו תוצאותיה.
ובכן, ביום רביעי בבוקר התברר שטעינו.
מתברר שלא כדאי למהר ללמד זכות על טראמפ, ובכלל עדיף לנקוט כלפיו ב"חשדהו", יותר מאשר ב"כבדהו".
אין שום הסבר מניח את הדעת להתקפלות המפוארת של הנשיא טראמפ. שום הסבר.
גם אם נתלה זאת במשא ומתן המתקיים בין הצדדים והסכם המסגרת המתהווה, נשיא ארה"ב אמור לדעת היטב כי הגברת הלחץ - היא היא הדרך להשיג מטרות מול ג'יהדיסטים, ולא וויתורים מרחיקי לכת שעוררו אגב לעג רב מצד איראן ברשתות החברתיות נגד טראמפ וארה"ב הגדולה.
אדרבה, אם הסכם מסגרת אכן מתקרב, זהו בדיוק הזמן להגביר את הלחץ על מנת לגרום לוויתורים נוספים מצד האיראנים, אם יש סיכוי שזה אכן יקרה אי פעם.
ובכל זאת, נשיא ארה"ב בחר שוב להתקפל, לקראת הסכם מסגרת שנראה יותר כמו אסון מתקרב.

זמן קצר לאחר הודעתו האופטימית והמאיימת של טראמפ, מיהרו האיראנים לשדר מסר דרך תסנים לפיו ישנם סעיפים "בלתי מקובלים בעליל" בנוסח שהתפרסם. הגדיל לעשות ראש המועצה לביטחון לאומי של איראן כשאמר שההסכם הוא "משאלת לב" של טראמפ ולא מסמך שקיבל הסכמה כלשהי - די מביך מבחינתו של טראמפ.
כאמור, גם אם נניח שהאיראנים יחתמו על הסכם הפסקת האש המדובר - המלחמה העשירית שהביא לסיומה (מי כבר סופר?), מבחינת ישראל מדובר בהסכם אסון, כזה שייתכן והסכם אובמה יחוויר לעומתו.
אובמה 2.0?
1. ראשית כל, נתמקד בנושא הסנקציות. מנגנון הסנאפ-בק שהיה כלול בהסכם אובמה הופעל אך לאחרונה, למורת רוחם של האיראנים. נראה כי בהסכם החדש מוצע להסיר את כל הסנקציות מעל איראן. אם הטיוטה אכן כוללת את הסרת כלל הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו על טהרן עד כה, מדובר יהיה בנזק בלתי הפיך מבחינתה של ישראל, כאשר מיליארדים יזרמו לאיראן וישמנו מחדש את מערכת ייצור הטילים של מדינת הטרור.
יש להסתייג ולומר כי כל עוד לא נחשפנו לנוסח המלא של ההסכם ייתכן שסנקציות הסנאפ-בק אינן כלולות. כך או כך, ברור כי מדובר במיליארדים רבים השוכבים בבנקים מערביים שיופשרו לטובת המשטר הצבאי של משמרות המהפכה בסדר גודל כזה או אחר.
2. אם כבר דיברנו על טילים, נראה כי אין בהסכם המסגרת כל התייחסות לפרויקט הטילים של איראן. האיראנים יוכלו לחזור ולייצר טילים בליסטיים באלפים, כאלה שיסכנו לא רק את ישראל אלא את המערב כולו. קשה מאוד להאמין שיתרחש שינוי בנושא במורד הדרך. מה שלא יושג בהסכם המסגרת, ככל הנראה לא יושג גם בתום שלושים הימים המדוברים. איראן הבהירה פעם אחר פעם כי נושא הטילים אינו עומד על הפרק.
טראמפ זורק שוב אפוא את ישראל מתחת לגלגלים האיראנים, ומניח אותה להתמודד שוב בעתיד הלא-רחוק עם הסוגייה הנפיצה תרתי משמע.

3. מיותר לציין כי נושא הפרוקסי אינו כלול בהסכם המתהווה. המשמעות היא שחיזבאללה, החות'ים והמיליציות בעיראק ובסוריה יוכלו להמשיך להתחמש ללא הגבלה - ועל חשבוננו.
4. בנוגע לאורניום המועשר, קיימת מחלוקת בין הגרסאות השונות של ההסכם בכלי התקשורת. לפי אחת הגרסאות, הנושא כלל לא מוזכר בהסכם המסגרת, שאגב - עדיין לא נחתם. אם ארה"ב הולכת להפסקת אש קבועה ופתיחת המצר ללא פתרון והסכמה בנושא, מדובר באסון מבחינתה של ישראל. המבצע כולו, שכיוון לנתק את איראן מאותם 450 קילוגרמים של אורניום מועשר לדרגה סף-צבאית, יתברר למפרע ככישלון בלתי נתפס.
לפי הגרסה השנייה, איראן הסכימה להעביר את המלאי לידיה של ארה"ב, דבר שנתמך בפוסט שפרסם אחר הצהריים הנשיא טראמפ. אם זה אכן יתרחש, מדובר יהיה בהישג הבודד שניתן למנות במהלך התמוה של הנשיא טראמפ.
5. לפי הדיווחים, ארה"ב נותנת הסכמה לאיראן להעשיר אורניום לרמה של 3.6% לאחר כ-15 שנה - בדיוק אותו הסכם של 2015 תחת אובמה. כזכור, איראן התעלמה מההסכם והעשירה אורניום לרמה של 60%, מתחת לאף של המערב שישב בצד וצפה. אין שום סיבה להאמין שאיראן לא תתעלם גם הפעם מההסכם החדש.
גם ה"הקפאה" שספק אם איראן תקיים, מוגבלת כאמור לתקופה של בין 12 ל-15 שנה. הבעיה לא נפתרת, אלא נדחית לשלב מאוחר יותר. עד אז, מר טראמפ כנראה כבר לא יהיה איתנו. העשרת אורניום בשטח איראן, דבר שהנשיא טראמפ התנגד אליו באופן מפורש פעם אחר פעם, צפויה לקרות על אפו ועל חמתו.
6. מבחינת ישראל, אחד הסעיפים הבעייתיים ביותר הוא איחוד הגזרות. איראן דורשת בתוקף כי כל הסכם יכלול הפסקת אש מלאה גם מול חיזבאללה. במילים אחרות, לא רק שאיראן איננה מושכת את ידיה מכוחות הפרוקסי, היא גם כוללת אותם באופן מפורש בהסכם. כזאת אירוניה עוד לא היה.
אם ישראל תמצא את עצמה כבולת ידיים מלפעול כנגד איומים מהצפון בגלל הסכם שטראמפ חתם עליו, אנחנו נהיה בבעיה גדולה. איך אמר השבוע פיט הגסת'? "אנחנו שמחים על הרעיונות של ישראל, אבל הנשיא טראמפ מנווט". תודה רבה באמת.
7. והסעיף המשעשע מכולם: איראן תתחייב שלא לייצר לעולם נשק גרעיני. אשרי המאמין.

התקווה האחרונה שנותרה היא שאיראן תסרב להסכם המסגרת שהציע טראמפ, מה שיעורר אולי את חמתו כאשר יחליט סוף סוף להעניש את איראן כפי המגיע לה באמת.
ולאלו המהמרים בפולימרקט, הייתי ממליץ להם לשים את כספם על כך שאכן ייחתם הסכם. הנשיא טראמפ עשה בשבועות האחרונים את כל הטעויות שרק ניתן כדי להוכיח לאיראנים כמה שהוא נואש לסיים את המלחמה בכל מחיר.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
במצב הנתון, מה שכנראה יקרה (לא שמתי על זה כסף בפולימרקט) הוא שהנשיא טראמפ ייאלץ להתפשר עוד מעבר לנוסח שפורסם בכלי התקשורת השונים. גם האיראנים לא קונים את האיום האחרון שלו מרביעי אחר הצהריים, לפיו הוא "יפציץ את איראן כפי שמעולם לא עשה". רמת אמינות: "אני לא הנהג".







0 תגובות