סעיף חשאי שנחשף בטיוטת חוק הרשאת ההגנה הלאומית האמריקאי (NDAA) לשנת הכספים 2027 עשוי להעמיק באופן דרמטי את האינטגרציה הצבאית והטכנולוגית בין ארצות הברית למדינת ישראל. על פי דיווח ראשוני של רשת אל-ג'זירה, מדובר ביוזמה המכונה "יוזמת שיתוף הפעולה הטכנולוגי הביטחוני בין ארה"ב לישראל", המופיעה תחת סעיף 224 בטיוטת ועדת הכוחות המזוינים של בית הנבחרים.
החוק המרכזי, הקובע את תקציבי ההגנה וסדרי העדיפויות של צבא ארצות הברית, כולל הפעם הוראה חריגה המחייבת את שר ההגנה האמריקאי למנות "סוכן ביצוע" מיוחד. תפקידו של הסוכן יהיה לתאם ולסנכרן באופן בלעדי את הפיתוח הביטחוני בין שתי המדינות, כולל פרויקטים של בינה מלאכותית, לוחמת סייבר, כטב"מים מתקדמים ומחשוב קוונטי.
המהלך חורג לחלוטין מגבולות הסיוע הצבאי המוכר או שיתופי הפעולה הקיימים במערכות הגנה כמו "כיפת ברזל" ו"חץ". על פי מסמכי הוועדה הפנימיים, היוזמה מטמיעה את החברות הביטחוניות הישראליות עמוק בתוך שרשרת האספקה הקריטית של צבא ארצות הברית, ומעניקה להן מעמד שלא היה קיים בעבר.
ג'וש פול, בכיר לשעבר במחלקת המדינה שהתפטר במחאה על התמיכה האמריקאית בישראל, הזהיר בסרטון שהפיץ כי המהלך יעניק לצה"ל "גישה חסרת תקדים" לטכנולוגיות הסודיות ביותר של אמריקה. לדבריו, הסעיף ימנע מכל ממשל עתידי את היכולת להטיל אמברגו או להגביל את ישראל מבחינה פוליטית ומוסדית.
שיתוף פעולה טכנולוגי בתחומים רגישים
הסעיף המדובר מתמקד בתחומים טכנולוגיים מתקדמים שנחשבים לעתיד הלוחמה המודרנית. בינה מלאכותית, המהווה כיום את אחד הכלים המרכזיים בניתוח מודיעיני ובקבלת החלטות מבצעיות, תהיה בליבת שיתוף הפעולה. כך גם לוחמת סייבר, שבה ישראל נחשבת למובילה עולמית, וכטב"מים מתקדמים שכבר הוכיחו את עצמם בשדה הקרב.
מחשוב קוונטי, התחום המתפתח ביותר בטכנולוגיה הצבאית, אף הוא נכלל ביוזמה. מדובר בטכנולוגיה שעשויה לשנות לחלוטין את פני הלוחמה בעתיד, ושיתוף הפעולה בתחום זה מעיד על רמת האמון והקרבה האסטרטגית בין שתי המדינות.
השלכות אסטרטגיות ופוליטיות
הסעיף מעורר שאלות מהותיות לגבי עתיד היחסים בין ארצות הברית לישראל. על רקע המערכות הלוהטות מול עזה ואיראן, ובעקבות ביקורת בינלאומית על התנהלות ישראל, מהלך זה עשוי לקבע את מעמדה של ישראל כשותפה אסטרטגית בלתי ניתנת להפרדה מארצות הברית.
פול הזהיר כי השילוב העמוק של התעשיות הביטחוניות יקשה על כל ממשל עתידי, בין אם דמוקרטי או רפובליקני, להפעיל לחץ על ישראל באמצעות הגבלות נשק או אמברגו. המערכות המשותפות והתלות ההדדית יהפכו כל ניסיון כזה למורכב ובעייתי מבחינה מבצעית.
יצוין כי הטיוטה טרם אושרה באופן סופי, והיא עדיין עשויה לעבור שינויים בתהליך החקיקה. עם זאת, עצם הכללתו של סעיף כזה בטיוטה מעידה על כיוון ברור במדיניות האמריקאית כלפי ישראל, ועל רצון להעמיק את שיתוף הפעולה הביטחוני לרמות חסרות תקדים.
0 תגובות