לקראת 'זמן חורף'

נכון, יש את "שבט לוי", אבל מה עם שאר הבחורים? // הרב בצלאל כהן

בשבוע הבא נחזה במראה מרגש מאין כמותו, עשרות אלפי בחורי ישיבות יחזרו לחיקה החמים של הישיבה, כדי לצלול לעומק הסוגיות של אביי ורבא, אך מה עם אלו שאינם מסוגלים ללמוד? | טור דעה (ישיבות)

בצלאל כהן (צילום: יובל אצילי)

בשבוע הבא יחזרו בעז"ה עשרות אלפי תלמידי הישיבות לחבוש את ספסלי בית המדרש, להגות בתורה יומם ולילה ולעסוק בהוויות אביי ורבא, אלו הם בני שבט לוי שמחזיקים את העולם בתורתם.

בשעה זו, חשוב לדעת ולזכור שישנם צעירים חרדים רבים וטובים, שאינם ספונים באוהלה של תורה יומם ולילה. הצעירים הללו מחפשים את דרכם בעולם המעשה, ופעמים רבות הם חשים בודדים ותלושים. במקרים רבים הם אינם מכירים את העולם שמחוץ לבית המדרש, והם מתקשים למצוא את עצמם בכמה היבטים, גם מבחינה רוחנית וגם מבחינה גשמית. הם אינם יודעים כיצד לקיים "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ", ורבים מהם חשים אבודים ובודדים בעולם.

במהלך השנים קמו ישיבות גדולות גם עבור אלו שמתקשים להגות בתורה באופן מלא, אולם חשוב לדעת שגם הישיבות הללו אינן מתאימות לכל אחד. מי שמבקש להשתלב בעולם המעשה באופן משמעותי, בעבודה, במסחר, בלימודים ועוד כיו"ב, עלול למצוא את עצמו ללא מקום במבוכת זהות ושייכות.

בשנים האחרונות מדובר רבות על הצורך בקהילות עבור חרדים שיצאו לעולם המעשה, בריכוזים חרדים שונים הוקמו עבורם קהילות, בתי כנסת, שיעורי תורה וכיו"ב, אולם המענה הקהילתי מיועד בעיקר לאנשים נשואים ובעלי משפחות, וברוב המקרים הוא איננו מתאים לרווקים, שמתקשים למצוא את מקומם כשווים בין שווים גם בקהילות אלו.

אינני יודע את היקפה של התופעה המדוברת, אבל הרושם שלי הוא שמדובר במספרים לא מבוטלים, ויתכן שהתופעה התרחבה מאוד גם בעקבות מגפת הקורונה, שהשלכותיה ממשיכות ללוות אותנו.

כשביקשתי להיכנס לעובי הקורה, גיליתי שהתופעה הזו אינה חדשה והיא העסיקה את גדולי התורה ואנשי הציבור בקהילות היהודיות בליטא בפולין וברוסיה בשנות תפארתן. הם ראו צורך לדאוג לרוחניותם של הצעירים שהשתלבו בעולם המעשה, והקימו עבורם מסגרות תורניות וחברתיות שרבות מהן זכו לשם "תפארת בחורים". המסגרות הללו היוו לצעירים הללו עוגן תורני וחברתי, מעין תנועת נוער. כמדומני שגם קהילת "המתמידים" בירושלים של הרב לייבל מינצברג זצ"ל, התחילה את דרכה באופן זה.

נראה לי שחובת השעה היא לייסד כעת מחדש ברמה ארצית את "תפארת בחורים", ליצור מקום תורני וחברתי לכל צעיר חרדי שאינו תלמיד ישיבה מן המניין, שבו הוא יחוש אהוב ורצוי עם חברים כמותו. לכל סניף יכול להיות אופי משלו, בהתאם לחברים שיתכנסו בו, אבל כולם ירגישו חלק מתנועה רחבה אהובה ורצויה. לשם כך, יש צורך בהתגייסות של אנשי חינוך ואנשי מעשה, המבינים ומכירים את שיגם ושיחם של הצעירים הללו.

אני מאמין שהתארגנות מסוג זה עשויה להיות רבת תועלת עבור אותם צעירים יקרים, ברוחניות ובגשמיות.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

35
תבררו קצת על "ההצלחות" של ישיבתו של בצלאל כהן...
לאופר
34
אני נואמת על כך כבר שנים. חייבים פינה עבור הנערים האלה שתכנס תחת מטריית הקונצנזוס ותגובה על ידי גדולי תורה.
אני בעד.
אבל מה נעשה שגדולי הרבנים מעדיפים להשאיר אותם מחוץ למטריית הקונצנזוס?
רפאל
33
ה"הצלחה הכבירה" של ה"ישיבה" של כבוד הכותב, מוכיחה שאין לתזות שלו שום אחיזה במציאות. ברברת מוחלטת.
ליטאי
בחודשים האחרונים פגשתי עשרות מבוגרי המחזורים הראשונים של "חכמי לב", ושמחתי לראות אנשים טובים בעלי מידות טובות, יראי שמים, המשלבים בחייהם תורה עם דרך ארץ. מבחינתי זו הצלחה. הם אמנם לא כל כך מרגישים שייכים לקהילה החרדית, וזה להבנתי מעורר שאלות על הקהילה החרדית יותר מאשר עליהם. המפגש איתם, היה הגורם הע
בצלאל כהן
הנחתום שמעיד על עיסתו. כל מי שנכנס ל'חכמי לב' כבר איבד את אהבת התורה, וכל מי שיצא משם כבר אפסה יראת שמים מקרבו.
אחד
למה שירגישו חלק מהמגזר? הם גדלו במוסד תיכוני לנוער מסוים שכבר אז אינו חרדי [בניגוד לישיבות תיכוניות חרדיות קלאסיות כמו היישוב או מערבא] ושירתו אח''כ בצבא, הם בעצם מגיל נערות גדלו במקום שראש המוסד שלהם הכניס להם את האג'נדה שלו על המגזר הזה. אם הצלחת לפחות לעשות מהם לא פרחחים ופושטקים-והיה זה שכרך
יאיר
32
בלי להתייחס לגופו של אדם שאני לא מכיר אותו מספיק,"ועשית ככל אשר יורוך" זה לא המלצה ולכן ביהדות האורתודוכסית גדולי הדור הם אלה שמחליטים-ואם אתה רוצה להחליט לבד אתה יכול להצטרף לרפורמים ששם כל אחד יכול "לקדם" את היהדות לפי דעתו, לגופו של ענין: הסיבה שגדולי הדור לא עושים כזה דבר זה בגלל שגם כשהתורה מצו
נתן
"ועשית ככל אשר יורוך" זו תרמית המאה. קצצו את תחילת הענין: כי יפלא ממך דבר למשפט וגו' וגם את סופו וקמת ועלית אל המקום וגו' הרי יש כאן לפחות שלשה סיגים: א. זה נאמר רק כאשר התעורר לנו ספק. ב. זה נאמר רק כאשר הספק הוא בדין ולא בהנהגה. ג. זה נאמר רק לענין סנהדרין היושבת בלשכת הגזית. החובה לבטל דעתנו בפ
רפאל
א. החידוש הוא שאפילו כשיש מחלוקת צריך ללכת לגדול שיכריע וכל שכן כאן שאין לי מושג אם מי שכתב את הכתבה מוגדר כ"מאן דאמר" במחלוקת ב. למה שלגבי הנהגה זה יהיה שונה הרי גם הנהגה בסופו של דבר זה לדעת איך הקב"ה רוצה שתתנהג ולמה שאתה תדע יותר מגדולי ישראל? ג.כנראה שמי שלא סומך על גדולי ישראל לא סומך גם על רש
נתן
א. כתוב בתורה "כי יפלא ממך דבר". כאשר ממך נפלא הדבר, אז צריך לשאול. כאשר יש מחלוקת בדבר, אבל לך ברור כאחד הצדדים, אז אין מקום לשאול. ב. אם התורה פירטה בין דם לדם בין דין לדין וגו', זה מלמד שדווקא באלה ובדומיהם צריך לשאול.
רפאל
מתוכן דבריך ניכר כי הינך מנותק לחלוטין מכל הקשור לנוער מתמודד ואפי' נוער בכלל. אין דבר כזה כל אחד יכול. כל אחד יכול בדרכו שלו כפי שכתוב 'חנוך לנער וכו'. ישיבה על פי רוב היא כמו מכונת כביסה גרב אדומה עם כתומה עם ירוקה וסגולה אין מענה לכל אחד באופן אישי ומשכך זה לא מתאים לאלו המתקשים והמתמודדים.
חיים
אני ממש ממש לא מנותק: חשבת פעם למה רק היום יש את הכמות הגדולה הזו של "הנוער המתמודד" ?(גם הכותב של הכתבה יודה שהיום זה באחוזים הרבה יותר גדולים)הסיבה היא בגלל שזה לא שסתם יש לאדם קשיים אלא שהיום הפיתויים שיש "בחוץ" הרבה יותר מפתים והרבה יותר נגישים ולכן הרבה בחורים עוזבים את הגמרא כי הגמרא פחות מעני
נתן
אין ילד אחד שעזב בית משפחה וחברים ודרך כי הרחוב קרץ אין ולא יהיה...עוזבים בגלל משבר אתה לעולם לא תבין אלא א"כ אתה נמצא שם.....
יהודי
והכי חשוב לשבת באינטרנט ולהתווכח על קדושת הוראתם של רבותינו ואין לזוז מהוראתם (מלבד לשוטט באינטרנט...)
החזן מלוזן
עוד השלמה קצרה: זה שיש קשיים זה לא סיבה לעקור חיוב מן התורה,כל המטרה היא שיהיה קשיים בשביל שנתגבר ונקבל שכר על המאמץ ולא נקבל "נהמא דכיסופא" ולכן אף אחד לא אומר שבגלל שיש קשיים נזרוק את ההלכה ח"ו אלא צריך להתמודד וכך לגבי כל נושא,ולגבי תורה הפתרון הוא פשוט ללמוד בלי חשק עד שאהבת התורה תבוא מעצמה עם
נתן
"א"ר אמי מדבריו של ר' יוסי נלמוד אפילו לא שנה אדם אלא פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית קיים מצות לא ימוש ספר התורה הזה מפיך אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחי אפי' לא קרא אדם אלא קרית שמע שחרית וערבית קיים לא ימוש" "אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן פסוק זה אינו לא חובה ולא מצוה אלא ברכה ראה הקב"ה את יהושע שד
בצלאל כהן
31
הכל תלוי בחינוך, מי שמחנך להקדשת החיים לתורה מתוך הדחק, ולאהבת התורה מתוך הרגשה של אתה בחרתנו ורוממתנו וקרבתנו וקידשתנו, ולהתנגדות לעצם קיום השלטון הציוני ולהתבדלות מוחלטת מהעולם החילוני, הוא יזכה לבנים תלמידי חכמים המאירים את העולם.
אלעזר מנחם מן שך
כבר אמר שלמה המלך: חנוך לנער על פי דרכו. אם כופים על ילד חינוך שאינו לפי דרכו, אין סיכוי שזה יצליח.
רפאל
30
דיבורים כמו חול ואין מה לאכול. הליטאים הרסו את התורה הקדושה שלנו ורוצים מ 12 שבטים לעשות שבט 1.
אבי
29
צריך זהירות גדולה לא להפסיד כאלו שיכולים לזכות ללמוד תורה. ואפילו לגרעין במשהו זה אסון נצחי, מאידך ברור שצריך לעזור בכל הכח לאלו שבאמת לא מסוגלים, וזה נושא גורלי מאין כמוהו ולגדולי התורה יש ס"ד לנהוג בדרך הנכונה באגב יש הרבה מסגרות קטנות איכותיות ואוהבות לטובת אותם בחורים שגדולי ישראל תומכים ודואגי
ישי
מרוב זהירות שלא להפסיד כאלו שיכולים ללמוד תורה, אנו מביאים צעירים רבים מדי למצב שלא עוסקים לא בתורה וגם לא ביישובו של עולם.
רפאל
28
כשקוראים את התגובות אפשר לחשוב שכל היהודים בפולין למדו והממשלה הפולנית פרנסה אותם-אז לא אנשים יצאו לעבודה בגיל צעיר מאוד. גם בארץ החרדים של שנות החמישים והשישים ואולי גם השבעים עבדו לפרנסתם תוך כדי קביעת עתים לתורה-כך הם הצליחו להשיג דירה להם ולילדיהם ואולי גם לחלק מהנכדים. נכון שחלק מהם קיבלו שילומ
מנוחה
27
כל העם יכול להיקראות : שבט לוי, ככתוב ברמבם הלכה האחרונה של הלכות שמיטה
משה
כן, זו כוונת הכותרת-הבני תורה הם אכן ''שבט לוי'',אך דרגתם זו אינה אמורה לבטל את הדאגה לאחר, שאינו זכה להיות מיושבי בית המדרש, ולצערנו, ככל שהבני תורה גדלים כך הנוער המתמודד גדל, וגם להם מגיע יחס
יאיר
הרמבם הזה פסק כרשבי במחלוקת ר ישמעל ורשבי המפורסמת מה הדרך לרבים. עיין בסוגיא ותראה שאתה טועה מה שרבנים מצטטים זה בתור אמירה יפה אבל הם לא יאמרו לך שהרמבם הזה להלכה תבדוק אותי.....
יעקב
בתנאי ש"נשאו ליבו והבינו מדעו לקיים מצוה זו כתיקונה", כלשון הרמב"ם. מי שלומד בישיבה בגלל שעסקנים סגרו בפניו את כל האפשרויות האחרות, אינו בכלל זה.
רפאל
זה הרמב"ם שאוסר ליטול שכר עבור לימוד? זה הוא שכתב שהנוטל שכר הוא מחלל השם ?
משה
26
קודם כל כל הכבוד על העלאת הנושא החשוב ביותר. בהחלט יש צורך לדאוג לכל אלו שאינם חלק ממסגרת. כמובן שיש היום הרבה ישיבות שמחזיקות בחורים גם מהסוג שיצאו לעבוד והם מאפשרים זאת כל עוד ויש להם איזה חלק ביום שהם נמצאים בסדרי הישיבה. בטח הכותב מדבר על אלו שאינם יכולים להיות חלק מישיבה מאחר והם עובדים כל הי
מתעניין
היה לגדולי הדור מספיק זמן לעסוק בסוגיא ועדיין לא העלו ארוכה.
רפאל
מסכים איתך לגמרי וודאי שצריך לדאוג להם אבל לא למסד את זה ..
דברים נכוחים

אולי גם יעניין אותך:

עוד בעולם הישיבות: