פסיקת בג"ץ האחרונה סימנה עליית מדרגה משמעותית במאבק על גיוס החרדים. השופטים השתמשו בסמכותם למתן סעד "למען הצדק" והורו למשרדי הממשלה לגבש בתוך ימים ספורים צעדים אופרטיביים לשלילת הטבות כלכליות רחבות.
רשימת הסנקציות כוללת פגיעה ישירה ב"עורקי החיים" של המשפחה החרדית: ביטול סבסוד מעונות יום וצהרונים, שלילת הנחות בארנונה ובתחבורה ציבורית, ואפילו מניעת הטבות ברכישת דירה בפרויקטי "מחיר מטרה". השופטים הצהירו כי הם עושים זאת "בלב כבד מאוד" אך טענו כי לא נותרה ברירה לנוכח אי-אכיפת החוק.
"אין חובת גיוס כללית": דוד פטר משיב מלחמה
עו"ד דוד פטר, מומחה למשפט חוקתי המייצג שרים בממשלה, אינו מקבל את הנחות היסוד של בג"ץ. בפוסט נוקב הוא קובע כי "אין ומעולם לא הייתה בישראל חובת גיוס כללית". פטר מסביר כי על פי החוק, חובת הגיוס חלה רק על מי שקצין צה"ל ("הפוקד") הוציא לו צו אישי, וכי לאורך שנים הופעל שיקול דעת מקצועי ומדיני שלא לגייס קבוצות מיעוט שונות, בהן ערבים וחרדים.
לדבריו, בג"ץ יצר "פיקציה משפטית" כאשר החליט שלגבי החרדים נדרש חוק ספציפי שיעניק פטור, בעוד שלגבי מיעוטים אחרים שיקול הדעת של הצבא מספיק. הוא מכנה זאת "פסיקה למיעוט היהודי בלבד", המפלה לרעה דווקא את המגזר החרדי תחת מסווה של שוויון.
פטר מנתח את מה שהוא רואה כהתפרקות המערכת המשפטית מעקרונותיה:
המצאת סנקציות: בג"ץ הטיל סנקציות כלכליות ספציפיות ללא כל מקור חוקי מפורש בחקיקה.
ניהול הצבא והמשטרה: בית המשפט הפך למפקד העליון כאשר הורה ישירות ל"פוקד" להוציא צווי גיוס ולמשטרה לבצע מעצרים, ובכך עקף את סמכויות הרשות המבצעת.
פגיעה במיעוט: פטר תוהה מי יגן על זכויות המיעוט היהודי להשיג הישגים בכלים פרלמנטריים, כאשר בג"ץ מגדיר כל הישג כזה כפגיעה ב"שוויון" של הרוב.
בסיום דבריו, פונה עו"ד פטר בביקורת קשה גם כלפי אנשי ימין שתומכים במהלך של בג"ץ בגלל רצונם לראות חרדים מתגייסים. הוא מזהיר כי התמיכה בעוולות בג"ץ, רק כי התוצאה הפוליטית נוחה כרגע, היא טעות מסוכנת. לשיטתו, הימין חייב לעבור "מהפכה תרבותית" ולהבין שבג"ץ משתמש בסוגיית הגיוס ככלי לניגוח פוליטי ולרמיסת הדמוקרטיה, ללא קשר לערך השירות הצבאי עצמו.
0 תגובות