שאלה 1: שימוש בחפץ ללא רשות מפורשת
השאלה:
אדם שביקש לצאת מבית הכנסת וירד גשם חזק, וראה מטרייה של חברו. הוא משער שאילו היה שואל, חברו היה מסכים שייקח אותה. האם מותר לו להשתמש בה ללא רשות מפורשת?
התשובה:
הנתיבות המשפט(סימן שמ"ו ס"ק ט') כתב שאם השימוש בחפץ אינו גורם לבלאי משמעותי, וידוע שהבעלים אינו מקפיד, מותר להשתמש בו. אולם דינו כשואל, וחייב באונסים משעת תחילת השימוש. לעומת זאת, חפץ שמחסרו בשימוש, או שאין ידוע בוודאות שהבעלים אינו מקפיד, אסור להשתמש בו, והנוטלו נחשב גזלן וחייב באונסים משעת ההגבהה. וכן כתב הש"ך(סימן שנ"ח ס"ק א') שמותר להשתמש בחפץ חברו רק כאשר ידוע שאינו מקפיד. כך עולה גם מדברי מרן השולחן ערוך בכמה מקומות: בחושן משפט(סימן ל"ד סעיף ט"ו) לגבי אריס שלקח דבר מועט שאין בעל השדה מקפיד עליו, ובאבן העזר (סימן כ"ח סעיף י"ז) לגבי מי שלקח חפץ שאין בעל הבית מקפיד עליו, שמעשיו תקפים. מכל המקורות הללו מוכח שאם ברור שאין הבעלים מקפיד, מותר להשתמש בחפץ אף ללא רשות מפורשת, אולם אם החפץ התקלקל ברשות השואל - חייב לשלם.
שאלה 2: תפילת מנחה בין השמשות בערב שבת
השאלה:
אדם שהיה טרוד בהכנות לשבת ולא הספיק להתפלל מנחה בערב שבת עד השקיעה, האם יתפלל מנחה עד 13.5 דקות מהשקיעה, או עדיף שיתפלל ערבית פעמיים?
התשובה:
המשנה ברורה (רס"ג ס"ק מ"ג) כתב שלאחר קבלת שבת אין להתפלל מנחה, ולפי זה יש מקום לחשוש שבזמן בין השמשות כבר נאסר עליו להתפלל מנחה. אולם מצינו חולקים בדבר. האליה רבה (רס"א ס"ק ח) והחיד"א במחזיק ברכה (סימן רס"א) סוברים שאם קיבל שבת ביחיד, רשאי להתפלל מנחה, והאיסור נאמר דווקא בקבלת שבת בציבור, כגון שענה "ברכו" או אמר "מזמור שיר ליום השבת" עם הציבור.
גם מרבני אשכנז חלקו על המשנה ברורה, ובהם הנצי"ב משיב דבר (או"ח סימן כ"ב), החתם סופר שו"ת אור החיים (סימן ס"ה), שו"ת ציץ אליעזר (חלק י"ג סוף סימן מ"ב), ספר מאורי אור ותורת שבת (רס"ג ס"ק י"ט).
מצירוף השיטות נראה שעדיף להתפלל מנחה גם בזמן בין השמשות, מאשר להתפלל ערבית פעמיים, שהיא תפילה בדיעבד. עם זאת, לכתחילה יש להקפיד להתפלל מנחה קודם קבלת שבת.
להורדת עלון אחוותא המלא: https://achvat-tora.link/E1C2Eqi
0 תגובות