אאא

לחדווה (שם בדוי, כמו שאר השמות בתחקיר. השמות המלאים שמורים במערכת), גננת מירושלים, היה די ברור שאין לה מה לעשות. המערכת חזקה ממנה, היא מודעת עד כאב לעובדה הזאת, כבר שנים. היא לא יכולה לדבר, לפצות פה. חרב הפיטורין מתנופפת בבירור מעבר לפינה, ורק המחשבה על מסכת הייסורים שתאלץ לעבור כדי להוכיח שמדובר בפיטורין לא חוקיים הוציאו ממנה כל שארית של חשק להיכנס לסחרור הזה. אז מה עושים? שותקים. היא כבר רגילה לזה.

כך פחות או יותר הן התחושות של עשרות, אם לא מאות, גננות וסייעות אחרות. חוסר האונים המשווע אל מול המערכת הדורסנית והשיטתית של רמיסת זכויות העובד הבסיסיות ביותר, כמו גם החוק במדינת ישראל, זועק לשמים. כך נשללים מהגננות החרדיות זכויותיהן הבסיסיות ביותר להן הן זכאיות על פי חוק, ועל פי כל דין. כך מושתקות הן שנה אחרי שנה, תוך שימוש ציני בידיעה כי במגזר החרדי – הכוח מצוי בידיים של אלה שנטלו אותו לעצמם.

כך בסיפורה של רחל שהגיע לידי 'כיכר השבת', גננת ברשת פתחיה לחינוך מיוחד, השקיעה במסגרת עבודתה שעות רבות בלימודי תואר B.A.  ובהגשת העבודות הנצרכות לשם קבלת התואר, מתוך ידיעה כי הדבר יקדם אותה בעבודתה עם הילדים ואף יעלה את רמת השכר שלה.

אלא שלטענתה התברר לה, כי ברשת פתחיה בה היא עובדת, אין כל כוונה לעדכן את תלוש השכר שלה כלפי מעלה, כמתבקש לאור הנתונים. רוצה להתלונן? נאמר לה, אז תתלונני. בינתיים אין העלאה. גם שאר הגמולים , מעבר לגמול על תעודת "בכיר" המגיעים לעובדי ההוראה מכוח החוק, אינם משולמים לה לטענתה.

בכך לא תם הסיפור. כחלק מתפקידה, עליה להמתין עם הילדות בתום יום הלימודים – עד לבוא ההסעות או בני המשפחה האחראים לאסוף את הילדות. על פי חוק, נחשבות שעות ההמתנה הללו, המגיעות לכדי שלושת רבעי שעה ויותר (!) מדי יום, לשעות עבודה לכל דבר. כאשר השכר המשולם עליהן לא אמור להיות שונה מתשלום השכר על היום כולו.

אלא שלדברי רחל, ברשת לא ממש מתחשבים בכך, ובתלוש המשכורת משולב תשלום על רבע שעה נוספת מדי יום, ותו לא. העובדה שגננות ומורות רבות נאלצות לעבוד מדי שבוע שעות רבות חינם אין כסף, כאשר בביתן ממתינים להם בני המשפחה והילדים - כנראה לא ממש מפריעה למנהלי הרשת.

בנוסף אומרת רחל, כי אם היא מאחרת לגן באיחור של 9 דקות, ברשת הגנים של פתחיה יעגלו את האיחור כלפי מעלה, ויקצצו לה מהמשכורת כאילו אחרה הגננת ב-20 דקות. למה? ככה.

ממספר מקורות שהגיעו לידי "כיכר השבת" עולה כי המנכ"ל יצחק גולדקנופף החליט כי הוא מחתים את העובדות בגן בו היא עובדת בעל כרחן על "כתבי ויתור" שלדבריה מטרתם לפטור אותו מזכויות בסיסיות, כך למשל "כתב ויתור" על צבירת וותק בהוראה, המקנה לגננת משכורת הוגנת יותר שתואמת את שנות עבודתה והניסיון שצברה בחינוך.

כמו כן, מסיפורים שונים שהגיעו לידינו עולה גם כי כל הגננות והסייעות החדשות בגן מפוטרות מדי שנה, ככדי למנוע מהרשת את צבירת הוותק, כמו גם כדי שלא יאלצו לשלם להם דמי הבראה.

משיחה עם עורכי הדין דוד הלפר ומשה מובשוביץ המתמחים בנושא, עולה כי אם אכן מבצעת הרשת את העבירות העולות מן הדברים. אזי, שיטות אלו, מלבד היותן לכאורה עבירה פלילית, בגין הפרה שיטתית ומכוונת של חוקי המגן, גם אינן מועילות מאומה. מכיוון שעל פי דין, לא ניתן להתנות על חוקי המגן לרעת העובדים ול"כתבי הוויתור" השונים והמשונים אין כל תוקף משפטי.

כך למשל קבע בית הדין הארצי לעבודה באחד מפסקי הדין שנתן בעניינה של רשת הגנים של בית יעקב, כי תקנה 3(א) לתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), התשי"ד-1953 הקובעת כי משכורות המורים והעובדים במוסדות חינוך מוכרים יהיו שווים לשיעורים והכללים הנהוגים במוסדות חינוך רשמיים: "מגלמת בחובה התחייבות של המוסד לשלם לעובדיו משכורות לפי השיעורים והכללים הנהוגים במשרד החינוך, ומהווה תנאי מכללא בהסכמי ההעסקה של העובדים". מכח פסיקה זו, בתי הדין לעבודה החילו את תקנון שירות עובדי הוראה חל על עובדי רשתות החינוך החרדיות דוגמת רשת הגנים של בית יעקב ועוד. כן נקבע, כי עובד במוסד מוכר שאינו רשמי אינו רשאי לוותר על הזכויות שהוקנו לו. חוזה עבודה הכולל ויתור כזה הינו בלתי חוקי, ודינו בטלות.

בפסק דין בעתירה מנהלית שניתן ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים לאחרונה (15/8/14) ציין שוב, כי "אכן, העמידה על תשלום מלוא השכר וההטבות הסוציאליות להן זכאים עובדי הוראה במוסדות מוכרים שאינם רשמיים היא יותר מסבירה. זו תפיסה מתחייבת, המקדמת הן את עניינם של עובדים אלה בדרך של הגנה על זכויותיהם והן את האינטרס של הבטחת איכות הוראה סבירה לתלמידי מוסדות אלה. והלא תשלום שכר מקפח ידחה ממוסדות אלה מורים בעלי יכולת".

גם בפסק דין שנתן השופט אילן איטח בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. בתביעת צמד סייעות שתבעו את רשת הגנים של אגודת ישראל. קבע השופט כי רשתות החינוך אשר מקבלות תקציבים ציבוריים, מחויבים לעמוד בתנאי השכר המשולם לעובדים ברשתות החינוך הרשמיות, אף אם הן מוגדרות כ"מוכר שאינו רשמי".

השופט אף פסק לצמד הסייעות סכום פיצויים בגובה 130,000 שקלים כפיצויי פיטורין. תוך שהוא דוחה את טענת הרשת כי החובות שחלים על תנאי העסקה דומים נוגעים רק לעובדות ההוראה ברשת ולא לסייעות העובדות בה.

 (צילום: מאיר אלפסי)
אילוסטרציה, למצולמת אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: מאיר אלפסי, כיכר השבת)
הגדלה

גננת שתתלונן על כך, תיענה כי היא חתמה על "כתבי הוויתור" למיניהם. למרות שהחוק קובע כי היא זכאית לכספים אותם היא דורשת בצדק, היא לא תקבל אותם. בהנהלה מבהירים לאותן עובדות כי הן מוזמנות לתבוע את ההנהלה.

על פי טענות ממקורות שונים שהגיעו לידי "כיכר השבת" עולה כי מי שמנסה לתבוע את המגיע לה, במקרה הטוב מוצאת את עצמה מחוץ למוסד כשהיא מובטלת, ככל הנראה. במקרה הפחות טוב היא מקבלת ביקורת קשה מצד מנהלי המוסד על כך שההינה לתבוע מוסד חרדי בבתי הדין לעבודה בערכאות, העלולה להפוך לרדיפה.

כשניסינו להשיג עותק של כתבי הוויתור השונים, עליהם סיפרו לנו הגננות. הן סיפרו כי לא ניתן להם עותק של המסמכים הללו. מה שלכאורה מהווה עוד עבירה אזרחית ופלילית כאחד, זאת משום שהחוק מחייב את המעסיק לתת עותק מכל חוזה העסקה לעובד.

עושק שיטתי?

אין מדובר כאן במקרה חד פעמי של גננת בודדת, שאולי נכנסה לעבודתה בזמן קשיים תקציביים. מתחקיר מעמיק של "כיכר השבת" עולה, כי מדובר לכאורה בשיטה, בה רומסים ברגל גסה את זכויותיה הבסיסיות של האישה החרדית העובדת, רק משום שהיא לא תעז להתלונן ולתבוע.

על פי אתר האינטרנט "משכורת", השכר הממוצע בכל רשתות הגנים בחינוך המיוחד הממלכתי בישראל, עומד על סכומים הקרובים ל-7,000 שקלים לחודש, ואף יותר מכך בצבירת וותק וכדומה. מנגד, ברשת פתחיה, בה עובדות חדווה וחברותיה, השכר הממוצע נע לפי הערכות שהעלה תחקיר "כיכר השבת", בסביבות ה-4,500 שקלים לחודש בממוצע.

אין הצדקה לפערים בין ממוצע השכר הארצי לבין זה שברשת החרדית, כי אפשר, כי הגננות לא יעזו להתלונן, כי הן חייבות את העבודה, כי הן אינן יכולות להרשות לעצמן להיות מובטלות. בית המשפט המחוזי קבע כי תנאי השכר במוכר שאינו רשמי חייבים להיות דומים למקובל ברשתות הממלכתיות המקבילות.

"זה סוג של עבדות מודרנית", אומרת דבורה פרעל מ. עובדת ברשת הגנים של אגודת ישראל. "פשוט אין לי ברירה אלא לעבוד, אם לא אעשה זאת – אמצא את עצמי ללא עבודה, מה שכמובן גרוע פי כמה מהמצב הנוכחי". – ולא חשבת להתלונן? אנו שואלים. "אין למי להתלונן, משרדי הממשלה הרלוונטיים מעלימים עין, ובכל מקרה – אם אסומן כ'עושת צרות' הרי שיפטרו אותי בכל מקרה. עדיף לבלוע ולשתוק, בין כה וכה לא יצא מזה שום דבר".

מתחקיר "כיכר השבת" עולה כי המקרים המתוארים לעיל, הם רק קצה הקרחון של מה שנראה כעושק שיטתי ורמיסת זכויות זה שנים באופן קבוע על ידי כמה מרשתות החינוך בישראל, וכמעט שאין פוצה פה ומצפצף.

גם ברשת הגנים של בית יעקב, שמנוהלת אף היא על ידי הרב יצחק גולדקנופף, מספרות חלק מהעובדות ל"כיכר השבת" כי הוחתמו על כתב וויתור על צבירת וותק - להם אין תוקף חוקי.

ככלל, על פי השוואות לשכר של העובדות ברשתות הממלכתיות, השכר הבסיסי של הגננות נמוך בעד אלפי שקלים מהשכר המקובל לעוסקות בתחום, כך עולה מעדותן של הנשים החרדיות עמן יצרנו קשר.

שכר הסייעות המקופחות

נועה י. עובדת גם היא ברשת הגנים בית יעקב זו השנה הרביעית כסייעת, בשיחה טוען בעלה כי מכתב פיטורין נשלח אליה בסוף השנה הראשונה ועד לסוף השנה השלישית, זאת ככל הנראה על מנת להימנע מתשלום פיצויים במקרה הצורך, כמו גם מזכויות סוציאליות מינימליות אחרות. מעשה אשר לכאורה מנוגד לחוק.

 (צילום: מאיר אלפסי)
לכתבי הוויתור אין כל תוקף משפטי. עו"ד דוד הלפר (ארכיון)
הגדלה

לדבריו גם תשלום דמי הבראה לשנת 2013 נשלל ממנה למרות היותה זכאית להם לפי כל פרמטר משפטי. טלפון לאחראים הכה אותה בתדהמה: לטענתה, ברשת אמנם הודו כי הם חייבים לשלם לה דמי הבראה, אך הם אינם מתכוונים לעשות זאת, ואם היא מעוניינת בכך, עליה לתבוע את הרשת.

יצוין, כי הסייעות בכלל הרשתות בארץ מקופחות באופן שיטתי לעומת הגננות, כאשר הסייעות אינן זכאיות לתנאים המשופרים יחסית של הגננות, הניתנים להם מכוח ההסכם הקיבוצי. שכר הסייעות ברשתות החרדיות עומד על רמה נמוכה במיוחד. בחודשים האחרונים, קבע בית הדין לעבודה כי גם שכר הסיעות מחויב להיות צמוד לשכר המקובל ברשתות החינוך הרשמיות של המדינה. והתנאים הסוציאליים מחויבים להיות דומים.

מסתבר, כי לא פעם במגזר החרדי, הכל עובד הרחק מקרני השמש ומאור הזרקורים. העדר הפיקוח והעדר הרצון של הגורמים הרלוונטיים לעשות סדר בעניין, גורמים למנהלי הרשתות להרגיש כי כוחם הוא בלתי מוגבל ואין מי שיאמר להם מה תעשה.

המצב כיום ברוב רשתות החינוך בישראל, הן הרשתות הממלכתיות, והן הרשתות החרדיות, מעלה טענות של ממש לניצול של הסייעות, שעושות עבודה קשה, בדיוק כמו הגננות. והכל בחסות החוק. סייעת תזכה לשכר של פחות מ-3,500 שקלים, כשהיא גם לא זכאית לחופשה ביולי אוגוסט, אלא נותרת ללא עבודה, על ידי חופשה ללא תשלום.

הסייעות אמנם זכאיות לקבל את הזכויות הסוציאליות הבסיסיות, כמו דמי הבראה והפרשות לקרנות הפנסיה וכדומה. אך נראה שגם בזכויות הסוציאליות הללו, מצאו לעצמם הרשתות את הדרך לקצץ. כך למשל במסמכים שהגיעו לידי "כיכר השבת", ניתן לראות כי ברשת הגנים של אגודת ישראל, חודש לאחר שזיכו סייעת בדמי הבראה, קוצץ ללא הסברים לסייעת סכום של 414 שקלים. 

 (צילום:)
שכר משפיל, וקיצוץ בלתי מוסבר בדמי ההבראה. גם הוותק של העובדת קוצץ (סריקה: כיכר השבת)
הגדלה

גם הוותק המוכר של הסייעת, מוכר רק ל-13 שנים. זאת למרות שכפי שניתן לראות בתלוש השכר עצמו, הסייעת החלה את עבודתה ברשת לפני 19 שנים, כבר בשנת 1995. השכר נטו לעובדת שהקדישה 19 שנים מחייה לחינוך, עומד על סכום מגוחך ומעליב של 3,157 שקלים לחודש המדובר. 

בימים אלו הסייעת לכל הפחות עוד 'זוכה' לשכר מינימום, אך בשנת 2008, במהלך תכנית ההבראה הקודמת ברשת הגנים של אגודת ישראל, קיבלה הסייעת סכום מגוחך של 2,732 שקלים בלבד עבור חודש עבודה, זאת למרות שגם במהלך תכנית הבראה, בשום אופן אסור למעסיק לשלם לעובדיו פחות משכר המינימום הקבוע בחוק.

 (צילום:)
התלוש בשנת 2008: שכר מגוחך (סריקה: כיכר השבת)
הגדלה

על פי תלוש השכר, לעובדת שולם סכום של 2,991 שקלים ברוטו עבור 186 שעות עבודה, מה שאומר שעבור כל שעת עבודה שולם לעבודת סכום של כ-16.2 שקלים - בעוד ששכר המינימום בשנת 2008 עמד על סכום של 20.7 שקלים. ברשת סיפרו בשיחה לכיכר השבת כי לקויים אלו תוקנו כבר, וכי העובדות כולן זוכות לכל הפחות לשכר מינימום.

תכנית ההבראה האמורה כשלה, ולמרות הקיצוצים הכואבים במשכורות העובדות, הרשת לא הצליחה להיחלץ מהקשיים הכלכליים שלה. מה שגרם לרשת לבקש תכנית הבראה נוספת שהחלה בשנת 2010 והבטיחה לעובדות עוד מספר שנים של קיצוצים וביטול זכויות סוציאליות.

בעוד ברשתות החינוך הממלכתיות והחרדיות זכאיות הסייעות למשכורות רעב של ממש, סייעות המועסקות על ידי העיריות השונות מקבלות שכר מכובד שמגיע לעתים לסכומים גבוהים מ-7,000 שקלים לחודש, כשכמובן הן זכאיות לתנאים סוציאליים מלאים. 

העובדות השקופות; ההתעלמות (הכמעט) המוחלטת

הבעיה הכאוטית יותר היא התעלמות הרשויות. נדמה כי ברגע שמדובר במעסיקים אשר נחשבים כמקושרים, הרשויות השונות עוברות לנוהל שלושת הקופים: לא ראיתי, לא שמעתי, לא אמרתי. המצב אכן השתפר מעט לאחרונה, אך הרשויות עדיין לא מטפלות בבעיות הליבה הנוגעות לרשתות עליהן קיבלו לא פעם דיווח.

לפי העולה מדבר הגננות, מדובר בעבירות חמורות על חוקי המגן ותקנון שירות עובדי הוראה, אשר בחלקן עשויות להוות גם עבירות פליליות. למרות זאת, רשתות הגנים ממשיכות  את מה שנראה כל פחות מעושק, ולטענת העובדות, תוך כדי החתמת העובדות על מסמכים שאין להם שום תוקף, חוקי בוודאי, אך לכאורה גם הלכתי.

למרות המצב השורר, אותן עמותות ממשיכות לזכות במכרזים שמוציא משרד החינוך בכל רחבי הארץ, ונראה כי למשרד החינוך לא כל כך מפריעה העובדה שהעובדות מנוצלות בצורה מחפירה וצינית, תחת איום פיטורין מתמיד.

משרד החינוך נדרש לנושא כבר לפני כשנה, ובמהלך דיון שהתקיים בבית משפט המחוזי בירושלים הודו נציגיו של הרב גולדקנופף כי "עמותות העל" שלו שמפעילות עמותות קטנות יותר גוזרות בין 3 ל-5 אחוזים מהתקציבים המועברים אליו לצורך תשלומי משכורות העובדים. מה שמסביר במעט את החידה לאן באמת הולך הכסף.

בכירים במשרד החינוך טענו כבר אז כי מדובר בנתחים גדולים יותר באופן משמעותי. דהיינו, חלק נכבד מתקציבי משרדי החינוך והכלכלה מועבר לעמותות אשר "חותכות" רווח נקי מהתקציב. אז טענו במשרד כי יצאו במסע תיקון, שיפסיק את התופעה.

אלא שלמרות הדיבורים, מה שנראה כעושק שיטתי ברשתות הגנים החרדיות ממשיך - כפי הנראה באין מפריע. משרד החינוך אמנם מאפשר לגנים לעבור לעמותות ישירות במקום להיות חלק מ"עמותות העל", אך בפועל הדבר אינו מבוצע מסיבות שונות שעוד יפורטו והגננות ממשיכות לסבול.

חמור מכך, לידי "כיכר השבת" הגיעו עדויות אשר מעלות חשד משמעותי כי מפקחת של משרד החינוך באזור הצפון עשתה לכאורה יד אחת עם אחת מהעמותות העושקות (שלא הוזכרה בכתבה), נתנה את ידיה, וסייעה להליכי פיטורין של גננות מצוינות, אשר לטענתה, כל אשמתם הייתה שהם דרשו מההנהלה את המגיע להן - את השכר לשעות העבודה שנתנו מעצמן למערכת.

גם משרד הכלכלה, שתפקידו הוא למנוע בדיוק את העבירות המתוארות ויכול למנוע זאת על ידי דרישה חד משמעית מכל הרשתות המדוברות לחשוף את תלושי השכר ואת תנאי העובדות, משום מה לא עושה דבר בנידון. כאמור, אין מדובר בסיפור חדש, אלא בסיפור עצוב המתמשך לכל הפחות על פני השנתיים האחרונות.

גננות וסייעות ברשתות האמורות, כמו גם אברכים שנשותיהם עובדות ברשתות הנ"ל, מודעים עד כאב לעושק שתיארנו לעיל, כשכל הנראה מדובר רק בקצה הקרחון שלו. לא מעט מהם גם פנו לנציגי הציבור שלנו, אם ברשויות המקומיות ואם בפוליטיקה הארצית. לא נגזים אם נאמר כי הבעיה ידועה כמעט לכל איש ציבור חרדי במדינת ישראל.

אך גם נציגינו בכל הרשויות הרלוונטית לא ממש עושים דבר בנידון, אם בגלל הגנה על מקורבים ואם מפני החשש לפתוח במלחמות עם גורמים כוחניים. בינתיים, לא נראית הישועה באופק, כאשר נראה כי לכל הגורמים במדינת ישראל נוח כשהדבר מטואטא מתחת לשטיח.

לטוס מתחת לראדר: ההתעלמות המכוונת?

הגשנו שאילתות מפורטות לרשתות הרלוונטיות, ניסינו להבין מה קורה עם כספי התקציבים, האם באמת מתעלמים מהוראות החוק וזכויות העובד? למרות הזמן הרב מאוד שנתנו לרשתות להגיב על השאלות שלנו, הם בחרו להתעלם מהשאלות הנוקבות והתמקדו באיומים על כותב השורות כמו גם על מערכת "כיכר השבת". תשובותיהם לשאלות המעטות עליהן החליטו להגיב תוכלו לקרוא בתגובת הרשת.

אז איך בכלל קורה דבר כזה? כיצד יכולה עמותה בישראל של שנת 2015 להעלים חלק מן התקציב ללא שמשרד החינוך שמתקצב אותה יודע לאן הולכים כל הכספים וללא שיחשפו בפניו את משכורות העובדים.

בכיר במשרד החינוך מספר ל"כיכר השבת" כי העמותות עובדות בשיטה המכונה "עמותות על" או "עמותות צינור". בשיטה זו מפעילה עמותה גדולה אחת רשת של עמותות קטנות אשר מפעילות גני ילדים, כך שרוב המשכורות משולמות על ידי העמותות הקטנות יותר.

מכיוון שהעמותות הקטנות, אשר מעסיקות באופן ישיר את הגננות, לא מקבלות תקציבים ממשרד החינוך באופן ישיר, המשרד אינו יכול להכריח את העמותה לחשוף את ספרי התקציב שלה. כאשר פונים לעמותת העל, נענים כי הן מעבירות את התקציבים לעמותות הקטנות, והן אינן יודעות או אינן מעוניינות לחשוף את הנתונים.

כך, מסביר לנו הבכיר, העמותות מצליחות "לטוס מתחת לראדר" כשבעצם תקציב ממשלתי של עשרות מיליוני שקלים נותר ללא פירוט - למרות שמדובר בכספי המסים שלנו שאמור להגיע למקומות מסוימים מאוד.

הבכיר טוען כי למרות ניסיונות להשיג תלושי שכר של גננות מהגננות עצמן, המשרד נתקל בחומת שתיקה שנראה כי היא נובעת מפחד. גם כשאנו ניסינו להשיג תלושי שכר מפורטים יותר מאשר הגיעו לידינו, ולמרות שבעקבות פניית "כיכר השבת" הבטיחו במשרד החינוך כי כל גננת שתעשה כן תהיה מוגנת מפני פיטורין, נתקלנו בחומת פחד. "מה יעזור לי שלא יוכלו לפטר אותי אם החיים שלי בעבודה יהפכו לגיהנום, ואולי גם מחוץ לעבודה..." מבכה בפנינו אחת מהגננות שהסכימה לחשוף בפנינו רק חלק מהתלוש שלה.

לגמרי לא ברור מדוע משרד החינוך לא עושה יד אחת עם משרד הכלכלה שבידו נתונה האפשרות לחשוף כל תלוש שכר במדינת ישראל. בכירים במשרד החינוך גם האשימו פוליטיקאים מהמגזר החרדי בבעיה, כאשר לטענתם הפקידות במשרד החינוך סרבה לטפל בנושא "מחשש לנקמנות מצד פוליטיקאים חרדים". נציין, כי בפנייה לחלק מהנציגים החרדים נענינו כי מדובר בשטויות והם מעולם לא תמכו בשום מהלך כזה.

כפי שצויין מעלה, בשנה האחרונה התחיל משרד החינוך לעשות סדר בנושא, כשביקש לסגור את עמותות הצינור - מהלך שיושלם עוד השנה. יצויין, כי רק בעקבות פניית "כיכר השבת" החלו במשרד להתייחס לנושא ברצינות גדולה יותר. נותר להצר על כך שחלק מן הנטען לעיל נעשה כבר שנים על פי טענת העובדות, אולם רק עתה מצאו לנכון הגורמים הרלוונטיים לבדוק את הדברים.

תגובות

ממשרד הכלכלה (האחראי על אכיפת חוקי המגן) נמסר בתגובה: "מינהל הסדרה ואכיפה במשרד הכלכלה אמון על יישום הוראות 23 חוקי עבודה במדינת ישראל. בעקבות המידע שהובא בפני המינהל נפעל בהתאם לסמכותנו בבדיקת ההפרות הנטענות ונפעל בהתאם".

"חשוב לציין כי בין הטענות שהועלו בתחקיר נמצאים נושאים שאינם בתחום אכיפתו של המינהל, אלא מדובר בהפרות אזרחיות בהם המינהל לא מטפל, דוגמת פיצויי פיטורין".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה:

"משרד החינוך החל בשנים האחרונות לעקוב ולפקח מקרוב אחר המתרחש ברשתות הגנים פתחיה ובית יעקב, על רקע תלונות רבות מעובדות הוראה על פגיעה בזכויותיהן. המשרד רואה בחומרה רבה כל פגיעה בתנאיהם של עובדי הוראה ופועל להגנתם".

"לשם כך, החל המשרד בשנה האחרונה במאמצים בשני כיוונים: פירוק מבנה הרשתות המשמשות "צינור" להעברת תקציבים לגנים, מה שמאפשר את הפגיעה בזכויותיהן של הגננות; ובדיקה מקיפה על תנאי העסקתן של הגננות באותן רשתות".

"בשבועות הקרובים עתיד המשרד לסיים בדיקה על תנאי ההעסקה ברשת 'פתחיה'. הבדיקה ברשת 'בית יעקב' תחל לאחר שמבנה הרשת יפורק והיא לא תשמש עוד "צינור" להעברת תקציבים, מה שלא מאפשר בדיקה מעמיקה על תנאי ההעסקה". 

מרשת פתחיה לחינוך מיוחד ומרשת הגנים של בית יעקב בהנהלת הרב יצחק גולדקנופף נמסר בתגובה: "רשת "בית יעקב", מובילה מזה שנים את תחום החינוך החרדי לילדי הגיל הרך בישראל. במקביל פועלת רשת לחינוך מיוחד "פתחיה" - לקידום וחינוך ילדי החינוך המיוחד, ברחבי הארץ".

"למותר לציין, כי בין שתי הרשתות הנזכרות לעיל ובין רשת גני ילדים ומעונות יום של אגודת ישראל, אין דבר וחצי דבר ודי בערבוב המוחלט בין העמותות הנ"ל ושיוכן אל הרב גולדקנופף כדי להעיד על אופיו ואמתותו של "המחקר" שערכתם. לגופם של דברים – במסגרת הרשתות פועלות אלפי עובדות מסורות, המשקיעות במסירות למען חינוך ילדי ישראל, כל אחת בתחומה. הנהלות הרשתות פועלות על פי חוק ולפי הנהלים הנדרשים".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"זכויות עובדי ועובדות הרשתות נשמרות בקפידה וללא כל משוא פנים, כפי שנדרש מרשתות חינוך מובילות, מקצועיות ובעלות מוניטין, בפיקוח משפטי ורו"ח. הטענות המוזכרות בכתבה, מהוות הכפשה זולה ושקרית, שבינן ובין המציאות אין ולו קשר מקרי. מדובר בגיבוב שקרים נדושים, ללא כל ביסוס או אחיזה, אשר מועלה מעת לעת בידי גורמים אינטרסנטים ידועים ומוכרים, שמטרתם אף היא ידועה ושקופה בעליל".

"חשוב לציין, כי האשמות השווא שהועלו בכתבה התלבנו בשלהי 2012, במסגרת בירור שנערך למול כלל רשתות החינוך החרדיות בארץ, בבי"ד מיוחד שהוקם בראשותם של הרה"ג יהודה סילמן והרה"ג אריה דביר. הנושאים בכללותם ונושאי השכר של הגננות ברשת בית יעקב זכו לשבחים על ההתנהלות וההקפדה על זכויות העובדים".

"פרסום הדברים, שהינם כאמור שקריים וחסרי כל יסוד, יהיה בו משום הוצאת דיבה ושם רע, ויגרור בהכרח, על אתר, תביעה משפטית כחוק"..

מרשת הגנים של אגודת ישראל לא נמסרה תגובה למרות הפניות החוזרות ונשנות.

נפגעתם גם אתם? פנו אלינו במייל או בדואר האדום, ונשתדל לעזור. "כיכר השבת" מתחייב לשמור על חיסיון מלא.