אאא

האם – המוכרת לרשויות הרווחה מזה שנים – ילדה לפני כשנתיים כחד-הורית, ומיד לאחר מכן בנה נלקח ממנה והועבר לשירותי הרווחה, אם כי נקבעו לה עמו הסדרי ראייה תחת פיקוח. לפני כשנה ביקש היועמ"ש מבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב שהקטין יעבור לאימוץ סגור כך שלאם לא תהיה כל מעורבות בחייו.

לייעוץ בתחום

פנו ל- עורך דין דיני משפחה

לפי פסק הדין שניתן בבקשה, האם נולדה למשפחה המוכרת לרשויות הרווחה שנים רבות, ושהתה בעצמה במסגרות של חינוך מיוחד בתנאי פנימייה מאז ילדותה. לפני שהאם נכנסה להריון היא הספיקה להתגרש פעמיים, כששני נישואיה שרדו פחות משנה. בין השנים 2007 ל-2011 היא גם שהתה בהוסטל שיקומי לבעלי אינטליגנציה גבולית.

לאם מעולם לא הייתה תעסוקה קבועה, ובחודש השישי להריונה, כשגרה עם אחיה בדירה מוזנחת ומטונפת, היא פנתה לשירותי הרווחה בבקשת סיוע וליווי. הרווחה ניסתה לשלב אותה בהוסטל, אך היא עזבה אותו משום שאגודת "אפרת" ייעצה לה לעשות כן, כדי להעלות את סיכוייה לקבל את הילד חזרה.

היועמ"ש טען כי האם אינה מסוגלת לגדל את הקטין. היא לא מצליחה לנהל חיים עצמאיים, ואין סיכוי לשינוי במצבה בעתיד הנראה לעין. לטענתו, האם אינה מסוגלת לספק לקטין את צרכיו הפיזיים המינימאליים ביותר, שלא לדבר על צרכיו הרגשיים וההתפתחותיים.

האם התנגדה לאימוץ, ולכל הפחות ביקשה כי יהיה במתכונת פתוחה כדי שתוכל לשמור על קשר עם בנה. היא ציינה כי כשהיא מבקרת את הילד שלה הוא שמח ונינוח, והוסיפה ביקורת כלפי רשויות הרווחה שלא נתנו לה הזדמנות אמיתית וחרצו את גורל בנה בלידתו. לטענתה, הן אף לא סייעו לה למצוא תכנית טיפולית אמיתית שתאפשר לה לגדל אותו, ושללו כל תכנית שהיא הציעה.

התלונות על הרווחה מוצדקות

השופטת תמר סנונית-פורר קבעה על סמך חווֹת דעת המומחים, כי האם אינה מסוגלת וגם לא תהיה מסוגלת בעתיד הקרוב לדאוג לקטין כראוי. למרות רצונה לגדל את בנה, מדובר באישה בלתי בשלה מבחינה רגשית, ובעלת רמה קוגניטיבית נמוכה מהנורמה, שאינה מסוגלת לנהל את חייה, הסבירה השופטת.  

אמנם, קבעה השופטת, היא אינה מזיקה לקטין או זדונית כלפיו, אך חסרות לה מיומנויות בסיסיות לממש את אימהותה. ניכרים בה טוב ליבה, אהבתה ומסירותה לקטין, אך אין זה מספיק כדי לאפשר לה לגדל אותו לבדה.

עם זאת, השופטת סנונית-פורר קיבלה את בקשת האם והורתה שהאימוץ יהיה פתוח. לפי השופטת, במקרה המסוים הזה היתרונות הגלומים בשמירת קשר כלשהו עם האם עולים על חסרונותיו של האימוץ הפתוח. כך הקטין יתוודע לסיפור חייו ושורשיו, ודמות אמו תישמר בחייו בצורה מבוקרת שתענה על צרכיו לאורך זמן, קבעה השופטת.

השופטת גם הסכימה עם התלונות כלפי הרווחה, שדרשה מהאם לגבש בעצמה תכנית לגדל את הילד – גזירה שברור כי אישה במצבה לא תוכל לעמוד בה. עם זאת, היא ציינה כי פגמים אלו אינם מספיקים כדי לשנות את התוצאה הקשה עבור האם.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כתוצאה מהאמור קבעה השופטת כי האם תפגוש את הקטין תחת פיקוח פעם בשנה, ואף תוכל להעביר לו מתנות בפסח ובראש השנה.

  • ב"כ המבקש: עו"ד רונית ויינגרטן
  • ב"כ המשיבה:עו"ד ליטל קוזקוב

לעורך דין דיני משפחה • לפסק הדין לחצו כאן

הכותבת: עורכת דין ענת גוטליב שטיינמץ עוסקת בדיני משפחה.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין".  

** הכותבת לא ייצגה בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.