אאא

אל תתעצבן, אמרתי לעצמי ביומיים האחרונים. זה ככה כל שנה, זה תמיד היה כך וכנראה יהיה כך גם בשנים הקרובות. לא כולם אוהבים את הנהירה של ארבעים אלף איש, מבוגרים, צעירים וילדים לציון רבי נחמן. חכה, זה יעבור. הכל ירגע והם יעברו לכותרת הבאה, לשיימינג הבא ולהכללות על מגזר אחר.

הם ימצאו כבר משהו לסמן בכותרת אדומה עם אותיות שחורות גדולות על השתלטות עוינת או מה שלא יהיה, אני אומר לעצמי, אבל לא מצליח להירגע, לנשום עמוק ולעבור הלאה. משהו בכותרות הענק והפושים האינסופיים נגד חסידי ברסלב ("חסידי אומן" קוראים להם בתקשורת ובחברת אל על) לא נותן לי מנוח.

נכון, אני יודע שיש כמה עשרות חוליגנים שרגילים לעשות כפי שעולה על רוחם, אבל לא רק בדרך לאומן, גם במקום העבודה שלהם, בתור לדואר, במסעדה או על הכביש. לא מתאים להם שיגידו להם מה לעשות, איפה לעשן, איפה לא להשתכר ואיפה צריך להתנהג יותר בכבוד ויותר להתאפק, למרות שממש בוער לך לעשן ולהשתכר דווקא במטוס.

אם העורך התורן אי שם במסדרונות אתר החדשות, או הכתב מול חצובת המצלמה של ערוץ כלשהו היו עושים את ההבחנה בין עשרות המתפרעים לבין שאר עשרות אלפי חסידי ברסלב - ניחא, לא הייתי מתייחס לזה בכלל. אבל ההכללה הפושעת שמשתוללת בכלי התקשורת נגד חסידי ברסלב, לאמר: כולם אנשים שפלים, בזויים, מתפרעים, נרקומנים ושיכורים, והכל באיצטלה של נסיעה לצדיק שלהם ("לנחמן שלהם" התבטא עיתונאי מסוים, משל רבי נחמן היה חבר שלו בקורס נהיגה מונעת) - היא משהו שאסור לעבור עליו לסדר היום.

40 אלף איש, אולי אפילו יותר, חסכו דולר ועוד דולר במהלך החודשים האחרונים כדי שיהיה להם כרטיס פשוט למטוס עלוב שיוביל אותם לצדיק. צדיק שהם מאמינים בו באמונה חזקה ואיתנה, ובציווי שלו שכל מי שיהיה אצלו בראש השנה - הוא ידאג לו בהמשך השנה.

מדובר באנשים הכי נורמטיביים שתפגשו. לא חובבי אלכוהול או סמים, אנשים יראי שמים שתורתם אומנתם במהלך כל השנה, אנשים שחוץ מד' אמות של תורה - שום דבר לא מעניין אותם. אנשי עסקים שעובדים קשה למחייתם במהלך השנה כולה והחליטו לוותר על המיטה הנוחה בבית, על מקלחת חמה ואוכל ביתי, רק כדי להגיע לכפר הקטן בו קבור הצדיק שהם כל כך מאמינים בו. צעירים ומבוגרים שמתקרבים לדת, והמקום היחיד שגורם להם לחוויה רוחנית עזה כל כך הוא אומן, כל אלה ועוד הרבה אחרים שתקצר היריעה מלמנות אותם, מוצאים את עצמם למחרת ראש השנה בכותרות הראשיות כאיום פוטנציאלי להפלת מטוס. לא פחות ולא יותר.

אשמח לפגוש את מנכ"ל אל-על ולשאול אותו שאלה פשוטה. איך אתה לא מתבייש? איך אתה לא מתבייש לתדרך כתבים נגד חסידי ברסלב - המפרנסים הכי גדולים שלך בחודש אלול, אלו שאתה דוחף להם כרטיסי טיסה יקרים משל הם טסים עכשיו לווגאס או תאילנד, והם כמו חסידים אמתיים מוכנים לשלם הכל. העיקר להגיע לצדיק שלהם.

איך אתה לא מתבייש בכלל לפתוח את הפה אחרי שהחלטתם בהחלטה שרירותית לפתוח כל מזוודה ולהפוך אותה על תכולתה, כאילו כל חסיד ברסלב הוא מבריח סמים וסיגריות בפוטנציאל. כל זאת מבלי לתגבר את הצוות על הקרקע, בכדי שהתהליך המיותר הזה ילך מהר יותר.

מראות אומן (צילום: Alexandr Bystroff)

איך אתה לא מתבייש להאשים הורים לילדים - שחיכו יותר משמונה שעות בשדה התעופה אחרי נסיעה של שלוש שעות מפרכות בכבישי אוקראינה - בהתנהגות לא נאותה רק כי טייסי אל-על רבים בינם לבין עצמם על משכורתם והשדה תקוע בגלל שביתות או מה שלא יהיה.

ואתה, עורך ההומפייג' באתר חדשות פופולרי, נראה אותך גבר-גבר; חכה שמונה שעות בשדה תעופה עם הילדים העייפים שלך אחרי שבוע בסביבה לא מוכרת, נראה אותך אז מתנהג כמו בן אדם, כפי שאתה דורש מ"חסידי אומן". הרי אתה תרוץ לטוויטר ותתייג בשרשור אינסופי את כל העולם, שר התחבורה ואשתו, כדי שכולם יידעו שאתה תקוע בשדה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מעניין שבכל תופעות "הישראלי המכוער" שעלו לאחרונה, טיסת השוקולד ואחרות, טייסי אל על לא מצאו לנכון להזהיר באף אחד מהמקרים מכמעט הפלת מטוס. אז לא הכלילו את כל הישראלים כמכוערים, אלימים ומוציאים שם רע למדינת ישראל בגלל כמה צרחות של נשים שרוצות שוקולד.

את החוליגנים צריך להעניש בחומרה ובמהירות. אבל קודם צריך להעניש את המכלילים, הפושעים שלקחו 40 אלף אנשים והפכו אותם בסדרת כותרות אכזריות לעבריינים, שיכורים ונרקומנים.

למזלה של התקשורת, מדובר באנשים שהמדיה לא מעניינת אותם. הם לא יעצרו אפילו לשנייה בגלל עורך או כתב מתוסכל שלא מסוגלים לראות יהודים שמחים ונהנים מחוויה רוחנית של פעם בשנה. לי, בניגוד אליהם, זה הפריע, ומאד.

הייתי תובע את הפושעים הללו בתביעת דיבה ענקית, אבל איך אמר לי היום חסיד ברסלב מאושר? "עזוב שמוליק, הכלבים נובחים וינבחו. אנחנו, עשרות אלפי החסידים נמשיך לרקוד ולשמוח שזכינו להתקרב לצדיק".