אאא

המחלוקת שהגיעה לדיון בפני השופט בנימין ארנון מבית המשפט המחוזי מרכז שבלוד, נסובה סביב שאלת הזכאות לקבלת פיצויי הפקעה בקרקע באזור רעננה, שהופקעה על ידי נתיבי ישראל לצורך סלילת כביש.

צו ההפקעה פורסם ב-1997 לפי פקודת הדרכים ומסילות הברזל (שבוטלה ב-2010). באותה תקופה השטח היה בבעלות חברת הבנייה "ק.א.א השקעות ונדל"ן" וממושכנת לטובת בנק הפועלים לצורך הבטחת הלוואה.

זמן מה לאחר מכן, הבנק פתח נגד ק.א.א בהליכי הוצאה לפועל כיוון שלא עמדה בתנאי ההלוואה, ובשנת 1999 כונס הנכסים בתיק מכר את הקרקע הממושכנת לחברת הבנייה "טרמוסינטקס" תמורת כ-5.5 מיליון דולר. בשנת 2008, 9 שנים לאחר העברת הבעלות בקרקע, נתיבי ישראל תפסה בה חזקה.

הפרשה הגיעה לבית המשפט בשנת 2012, שנדרש לקבוע את עצם הזכות לפיצוי ואת הסכום. הדיון נחלק לשניים והוחלט קודם כל להכריע בוויכוח בין ק.א.א לבין טרמוסינטקסט שכל אחת מהן טענה לזכאות לפיצויים.

בעוד ק.א.א טענה כי היא בעלת הזכות משום שהיא הייתה בעלת הקרקע במועד פרסום צו ההפקעה, טענה טרמוסינטקס כי הזכות קמה רק במועד תפיסת החזקה בידי נתיבי ישראל, כלומר, בתקופה שהיא כבר הייתה בעלת הקרקע.

עו''ד גילה בן זאב. צילום: מרדכי בן זאב
עו"ד גילה בן זאב. צילום: מרדכי בן זאב
הגדלה

הפרסום קובע

במסגרת פסק הדין שניתן בשבוע שעבר (ד') ניתח השופט בנימין ארנון את הוראות החוק שחלו על ההפקעה, והגיע למסקנה כי הזכות לפיצוי קמה עם פרסום ההודעה על צו ההפקעה, ולא כשהיא מתבצעת בפועל.

השופט הסביר כי פרסום הצו גורר פגיעה מיידית בבעל הקרקע, שכן כבר באותו רגע שוויה פוחת. לטעמו, פרשנות אחרת "תגרום לכך שבעל המקרקעין במועד פרסום צו ההפקעה לא יקבל כל מזור לפגיעה המהותית בזכויותיו הקנייניות" ואילו בעל הקרקע במועד התפיסה יתעשר על חשבונו.

עם זאת, בכך לא נסתם הגולל על המחלוקת, שכן אחת הטענות שהעלתה טרמוסינטקס הייתה כי הזכות לקבלת הפיצויים הועברה לה בהסכם המכר מול בנק הפועלים. כלומר, שהזכויות שרכשה כללו בחובן גם את הזכות העתידית לפיצויי ההפקעה.

בעניין זה השופט הסכים עמה וקבע כי ק.א.א משכנה לטובת בנק הפועלים לא רק את הקרקע עצמה אלא גם את הזכות העתידית לפיצויי הפקעה, בהתאם לחוק המשכון ולשטר המשכנתה עצמו. הבנק, כנושה, היה רשאי להעביר את מלוא זכויותיו לטרמוסינטקס – וכך הוא עשה.

כלומר, המכירה כללה את כל הזכויות בשטח, כולל הזכויות לקבלת פיצויי הפקעה עתידיים.

השופט הוסיף כי הפרשנות כאילו הזכות לקבלת פיצויי ההפקעה נותרה ביד ק.א.א, כטענתה, מנותקת מלשון ההסכם, משטר המשכנתה ומנסיבות מכירת השטח.

מכל מקום, לפי החוק אם הייתה כוונה להותיר זכות כלשהי בידי ק.א.א. היה צריך לציין זאת במפורש בהסכם המכר.

השופט הוסיף כי מסקנתו נתמכת גם בשמאות שווי הקרקע ולפיה טרמוסינטקס רכשה את השטח בתמורה גבוהה משוויה המוערך באותה תקופה (בניגוד לטענת ק.א.א כי רכשה את הקרקע בזול בשל ההפקעה).

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לפיכך, השופט פסק כי הזכות לקבלת פיצויי ההפקעה נתונה לבעלת הקרקע הנוכחית. ק.א.א חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין של 72,000 שקל לטרמוסינטקס ולנתיבי ישראל.

  • ב"כ המבקשת: עו"ד שחר הררי 
  • ב"כ המשיבות: עו"ד פלג אלימלך, עו"ד גיורא בן-טל, עו"ד זהר פדובה

עורכי דין דיני מקרקעין • לפסק הדין לחץ כאן

הכותבת: עו"ד גילה בן זאב עוסק/ת ב- דיני מקרקעין 

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.