אאא

תקופת ממשלת לפיד-נתניהו היתה אחת הסוערות שידעה היהדות החרדית. מעבר להפגנה הגדולה והמרשימה שנערכה אז בירושלים נגד גזירת הגיוס שחוקקה באותם הימים, גם "הפלג הירושלמי" החל אז בסדרת הפגנות סוערות משלו.

בתאריך ו' אדר, יצאו רבים מאנשי 'הפלג' למפגן כוח - בו כזכור הוכרז "הקמנו פלוגות מתאבדים; נמסור את הנפש" - בכניסה לבירה, שנחסמה על ידם למשך שעות ארוכות, עד שכוחות המשטרה הצליחו להשתלט על המפגינים הסוערים ולפנות אותם מהמקום.

אחד מהם, היה א.א, תלמיד ישיבה בן 21, תושב ירושלים. וכך תיארה הפרקליטות את מעשיו בעת ההפגנה, בכתב האישום שהגישה נגדו בימים לאחר מכן, לא לפני שהיא הקדימה מעט רקע: "במהלך ההפגנה ניסו המפגינים לרדת מן המדרכה אל הכביש במטרה להביא לחסימתו. על כן הציבה משטרת ישראל גדרות הפרדה, וזאת על מנת לתחום את אזור ההפגנה ולמנוע את חסימת הכביש. עוד במהלך ההפגנה נקראו קריאות נאצה שונות נגד השוטרים בינהן 'נאצים' ו-בולשיביקים' וכן נזרקו חפצים אל עבר השוטרים, כמו גם גדרות הפרדה".

"הנאשם פירק והפריד שתי יחידות מתוך שרשרת הגדרות, אחז בהן ומשך אותן תוך שהן גוררות אחריהן את יתר חוליות הגדרות ובכך אפשר לקהל המפגינים לרדת אל הכביש ולחסמו. השוטר ליאור יפרח הבחין במעשיו של הנאשם, צעק לעברו 'עצור, משטרה', אולם הנאשם ניסה להימלט".

"השוטר יפרח הצליח לתפוס את הנאשם תוך שהוא לופת אותו בגופו ומפילו ארצה. הנאשם השתולל, הניף ידיו ובעט ברגליו וכתוצאה מכך השוטר יפרח נפל ארצה, מכנסיו נקרעו וברכו הימנית נחבלה. במהלך הובלת הנאשם לניידת המשטרה נשאל הנאשם מספר פעמים על ידי השוטר יפרח לזהותו ואולם הלה סרב להזדהות".

בעקבות כל זאת, ביקשה הפרקליטות להאשים את א.א בעבירות של "השתתפות בהתפרעות" ו"הפרעה לשוטר במילוי תפקידו".

 תיעוד ההפגנה הסוערת (צילום ארכיון: ישי כהן, כיכר השבת)

אלא שהנאשם טען מנגד, באמצעות סניגורו עו"ד יצחק בם, כי הוא "לא פירק גדר ולא התנגד אקטיבית למעצר". לדבריו, "הן המשטרה והן הפרקליטות נוקטים מדיניות מפלה ביחס להפגנות. המשטרה מטפלת במחאות אחרות באופן שונה ממחאות המגזר החרדי".

תיאור השתלשלות האירועים בידי המפגין מ'הפלג', היה כמובן הפוך לחלוטין מזה של הפרקליטות: הוא טען בעדותו כי הגיע ביום האירוע להשתתף ב"הפגנת חרדים שעניינה פגיעה בלימודי תורה". לדבריו, הוא עמד במרכז הרחבה, כשלפתע מישהו קפץ עליו מאחורה ולפת אותו בצוואר. בשלב זה הוא תיאר כי האדם שאחז בו לא היה מזוהה כשוטר, ולכן הוא ניסה להשתחרר מאחיזתו, אך כשהוא הבין כי מדובר בשוטר, הוא עצר כל פעולה והזדמן למעצר.

גם באשר למשיכת הגדרות, השיב הנאשם כי "ייתכן והשוטר טעה בזיהוי, שכן מדובר היה בהפגנה של 1500 מפגינים", הוא הכחיש כי משך בגדרות. "מהרגע שהבנתי כי מדובר בשוטר, לא ניסיתי להתנגד והייתי רגוע" טען המפגין.

היום (חמישי), כפי שנודע ל"כיכר השבת", החליטה שופטת בית משפט השלום בירושלים שרון לארי-בבלי שדנה בתיק, לזכות את המפגין מהעבירה החמורה של התפרעות, ולהרשיעו רק בעבירת הפרעה לשוטר אותה היא מגדירה כמינורית באופן יחסי.

מעצר צעיר בהפגנה המדוברת (צילום ארכיון: שלומי כהן)
מעצר צעיר בהפגנה (צילום ארכיון: שלומי כהן)

בנימוקיה, היא מתייחסת קודם כל בין היתר לטענת הפרקליטות כי המפגין נתפס כמשקר, מאחר ומהודעתו במשטרה עולה שהוא הגיע להפגנה חוקית, לאחר קריאת הגר"ש אוירבך זצ"ל לצאת ולהפגין, בעוד בעדותו בבית המשפט הוא מסר שכנראה ידע על קיומה של ההפגנה יום לפני, כפי שפורסם בביטאון 'הפלס'.

לארי-בבלי קובעת: "מצאתי כי אין ממש בטענה, מאחר והנאשם מסר בעדותו בבית המשפט הסבר מניח את הדעת, ולפיו כל פרסום בעיתון 'הפלס' עובר את אישור הרבנים בטרם הפרסום, כפי שהדגיש: 'כל מה שאצלנו בעיתון נעשה על ידי רבנים. יש ועדת ביקורת בעיתון שעוברת את הרבניםף ואם כתוב לצאת זה אומר שזה על דעתם...'.

מנגד, את דבריו של ניצב משנה ארזני, לפיהם המשטרה לא פעלה על מנת למנוע את ההפגנה או לפזרה עם תחילתה, דוחה השופטת מכל וכל תוך שהיא קובעת ומסבירה כי התברר ש"ההיפך הוא הנכון".

"יישום העקרונות הפסיקתיים", מסכמת לארי-בבלי לאחר ציטוט יריעה נרחבת של מובאות משפטיות מהעבר, "מוביל למסקנה כי לא ניתן להרשיע את הנאשם בעבירת ההתפרעות. גרסת הנאשם לפיה הגיע למחאה חוקית נגד הפגיעה בלומדי התורה נמצאה אמינה בעיני, וממילא לא הובאו ראיות לכך שידע כי זו תתפתח לכדי שימוש באלימות; לא הובאו ראיות כי הנאשם שלהב או התסיס את ההמון; לא הובאו ראיות לכך שהנאשם עמד בסמוך למשליכי החפצים וזורקי הגדרות; ומעבר לאמור, כלל לא הוברר האם הכרזת ההפגנה כבלתי חוקית על ידי נצ"מ ארזני התרחשה לפני או אחרי מעצרו של הנאשם".

ולהכרעת הדין עצמה: "בשים לב לעדויות שהובאו בפני, הרי שלא ניתן להרשיע את הנאשם בעבירת ההתפרעות. אדגיש: כי נוכח קביעתי לפיה לא הוכח שהנאשם הוא אשר הפריד את הגדרות במטרה ליצור פרצה שתאפשר את חסימת הכביש, ובהיעדר ראיות נוספות, הרי שהמאשימה לא ביססה קשר כלשהו בין השתתפות הנאשם בהפגנה לבין מעשי הפרת השלום והסדר הציבורי המתוארים בכתב האישום".

לעומת זאת באשר לעבירה של 'הפרעה לשוטר במילוי תפקידו', המפגין כן הורשע על ידי השופטת, שקודם לכן פירטה את גרסאות הצדדים, המרתקות לכשעצמן: "פקד יפרח סיפר בעדותו כי הנאשם ניסה לרוץ פנימה חזרה אל ההמון, כשזה תפס אותו וקרא לו לעצור. תוך כדי שפקד יפרח לופת אותו, הנאשם ניסה להתחמק ונאבק באמצעות רגליו באמצעות פלג גופו העליון כשהוא בועט ומשתולל. עוד עולה מעדותו כי תוך שהוא לופת את הנאשם, פקד יפרח הפיל אותו ארצה".

(צילום ארכיון: שלומי כהן)
(צילום ארכיון: שלומי כהן)

"יוער כבר עתה", מדגישה לארי-בבלי, "כי עדותו של עד התביעה פקד יפרח עצמו סותרת את המיוחס לנאשם בכתב האישום, לפי התנגדותו של הנאשם הובילה לנפילה. בשלב זה תיאר פקד יפרח כי הנאשם וההמון מסביב בעטו בו, בזמן שהוא אוחז בנאשם כשהשניים על הרצפה. צוות יס"מ, הכולל את פקד בן קיקי, סייע לפקד יפרח להשתלט על הנאשם ולהובילו אל הניידת".

מנגד, הנאשם בעדותו "לא ניסה להרחיק עצמו מן האירוע ולא טען שכלל לא ניסה להתנגד. הוא סיפר בעדותו בפני, כי מרגע שהבין כי מדובר במעצר חוקי לא ניסה להתנגד, והיה רגוע. לדבריו, ניסה בתחילה 'להתגונן עם הגוף (מדגים נענוע מצד לצד עם הגוף)'".

"בחינת מדוקדקת של עדותו של פקד יפרח", קובעת השופטת, "מחזקת את הסברה כי פקד יפרח לפת את הנאשם, תוך שהוא צועק 'עצור משטרה'. לא השתכנעתי כי פקד יפרח צעק לעבר הנאשם 'עצור משטרה', ורק לאחר מכן ניגש ולפת אותו. כך לדוגמה תיאר בחקירתו הראשית כי 'במרחק של 2 מ', המרחק שאני עומד כרגע מהשופטת, אפילו פחות, הוא ניסה לרוץ פנימה, תפסתי אותו חזק וקראתי לו 'משטרה, עצור; משטרה, עצור...'. וכך גם בחקירתו הנגדית מסר: 'אני לופת אותו ומודיע לו, 'משטרה, אתה עצור...'. אמנם בהמשך העיד שקודם קרא לעברו 'עצור, משטרה', ורק לאחר מכן לפת אותו, אך מן הראיות שהובאו לפני לא הובהר בבירור האם קודם ללפיתת הנאשם קרא פקד יפרח לנאשם לעצור".

"כך או כך", כותבת לארי-יפרח, "הרי שאין מחלוקת שהנאשם ניסה להתנגד עם אחיזתו של פקד יפרח אותו, תוך שהוא מנסה להתגונן בגופו. יודגש כי באירוע דנן פקד יפרח תפקד כסוכן סמוי, לבוש אזרחי, ועל כן יש ממש בטענתו של הנאשם כי עם אחיזתו של פקד יפרח לא ידע כי מדובר בשוטר. עוד אין חולק, כי פקח יפרח הפיל את השניים ארצה, תוך שהנאשם שכוב על בטנו ופקד יפרח מעליו, לופת אותו".

"בהמשך, כאשר הגיעו כוחות משטרה לסייע לפקד יפרח, נטען כי הנאשם השתולל ובעט. סרטון שהוגש על ידי ההגנה ומתאר את השתלטות כוחות המשטרה את הנאשם, מלמד כי בשלב זה הנאשם הניע רגליו ובעט, כשהוא במצב שכיבה, בעוד כוחות המשטרה משתלטים עליו ומתחילים להובילו, ככל הנראה, לעבר הזינזנה. אכן, בפלג גופו העליון הנאשם לא התנגד, כאשר בידו הימנית ניסה לשמור על מגבעתו. ברם, לא ניתן לקבל את טענת ההגנה לפיה הנאשם כלל לא התנגד, שכן הסרטון מראה בבירור את הנאשם מזיז את רגליו, הגם שלא בעוצמה גדולה מאוד, נוכח מעצרו על ידי המשטרה. נראה כי התנגדותו של הנאשם הובילה את כוחות המשטרה לשאת אותו אל עבר הזינזנה".

הכרעת הדין החד משמעית (סריקה)
הכרעת הדין החד משמעית (סריקה)

וכאן מסכמת השופטת: "הפסיקה קבעה מפורשות, כי מצב בו כוחות המשטרה נאלצים לשאת אדם על כפיים מהווה הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. כפי שהובא לעיל, סבורני כי התנגדותו הראשונית של הנאשם, אשר באה בעקבות לפיתתו על ידי פקד יפרח, אשר היה חלק מן הכוח הסמוי שהיה לבוש אזרחי, הינה סבירה בנסיבות העניין, ואולם לא ניתן להתעלם מן העובדה שלאחר שהוברר לנאשם כי מדובר בכוח משטרתי, המשיך להתנגד עד כדי כך שכוח משטרתי נאלץ לשאת אותו אל עבר הזינזנה, בעודו בועט ברגליו לעברם".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"יתרה מכך, הנאשם סירב להזדהות בפני כוחות המשטרה בשטח. פקד יפרח העיד כי לאחר השתלטות הכוח המשטרתי על הנאשם ובדרך לזינזנה שאל את הנאשם לפרטיו, אולם זה סירב לענות, ורק בתחנת המשטרה מסר פרטיו המזהים. הנאשם בעדותו אישר את סירובו להזדהות: 'בהחלט. אם היו מתייחסים אליי כמו בני אדם, הייתי משיב כמו בן אדם. לצערי אני לא יכולתי, הייתי מותש'. כידוע, התנהגות במסגרתה מסרב אדם להזדהות בפני שוטר, נמנית, באופן עקרוני ועל פי טיבו של מקרה, על סוגי ההתנהגות שהוכרו בפסיקה כמהווים הפרעה לשוטר במילוי תפקידו".

בסיום, מורה השופטת ל'שירות המבחן למבוגרים', "לזמן את הנאשם, ולערוך תסקיר מלא הכולל התייחסות למצבו הכלכלי, המשפחתי וכיוצא בזה".

עו''ד יצחק בם, סניגורו של המפגין (צילום: ויקטור אולחובסקי)
עו"ד יצחק בם, סניגורו של המפגין (צילום: ויקטור אולחובסקי)

עו'ד יצחק בם, שייצג את הנאשם מטעם הסנגוריה הציבורית, אומר ל'כיכר השבת' בעקבות החלטת ביהמ"ש היום: "אכן, הבחור טעה כאשר המשיך להתנגד למעצר ולא הזדהה אחרי שהתברר שמדובר בשוטרים. אך פסק הדין כולל קביעות חשובות ביותר ביחס לזכות לחופש הביטוי, וההפגנה והזהירות שיש להתייחס לעדויות של שוטרים הטוענים שזיהו אדם בתוך ההמון".

"חבל שהמשטרה אינה מפנימה את פסיקת בית המשפט ביחס לחופש הביטוי וההפגנה, ונוהגת איפה ואיפה בין הפגנות נכים להפגנות חרדים", מסיים עו"ד בם.