בית הדין הרבני בחיפה, התיר לממזרת מצרפת לבוא בקהל ישראל, לאחר דיונים ארוכים ופסק דין שהסתמך על ספרי מרן פוסק הדור הגאון רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל.
הדיינים בהרכב בית הדין: ראש אבות בתי הדין בחיפה הגאון אברהם שלוש ואבות בתי הדין בעיר הגאונים רבי רפאל אדרי ורבי אברהם חזן.
התיק המסובך הגיע לבית הדין המיוחד בחיפה, לאחר שבית הדין הרבני בצרפת, בנשיאותו של כאון רבי אבא לוי, הפנה את פרשת הממזרות המורכבת לנשיא בית הדין הרבני הגדול, הראשל"צ הגאון רבי יצחק יוסף, למתן חוות דעת הלכתית. הגר"י יוסף הפנה את התיק להרכב של אבות בתי הדין בחיפה.
החשש לממזרות החל לאחר שצעיר וצעירה יהודים מצרפת נישאו לפני 45 שנה בפאריס, בנישואים אזרחיים ובנישואים דתיים ובשלב מסוים הזוג החליט להתגרש, כדת משה וישראל, ובמקביל - גם באזרחי.
במעמד סידור הגט הצהירה האישה בפני בית הדין כי יש לה בת, בת שמונה חודשים, שנולדה לפני המתן הגט. הבת, שעל פי ההלכה נחשבת לממזרת, , פנתה לבית הדין בצרפת וביקשה היתר להינשא ולבוא בקהל.
בית הדין בצרפת בדק את הכתובה של בני הזוג ומצא שורה של פגמים. למשל, שמו של אחד מעדי הקידושין הוא כשם אביה של הכלה וייתכן כי זהו האב בעצמו. בית הדין בצרפת שקל אפשרות להפקיע את הנישואין של בני הזוג ולפתור בכך את בעיית הממזרות, אך ביקש את חוות דעתו של הראשון לציון.
חברי בית הדין הרבני האזורי בחיפה, אליהם הגיע התיק, קיימו מספר דיונים מעמיקים בתיק המסובך, ולבסוף החליטו להתיר את המבקשת דווקא על פי פרצה נוספת הנקראת "תרי רוביי".
בבתי הדין מסבירים: "על פי ההלכה, אם האב הביולוגי אינו יהודי - הבת אינה ממזרה. על פי פסקי הלכה של הרב עובדיה יוסף, הרב פיינשטיין, הרב משאש ועוד, יש כלל הלכתי הנקרא "תרי רוביי". פירושו שאם רוב תושבי העיר אינם יהודים והאב בלתי ידוע, יש סבירות כי האב לא היה יהודי.
"על בסיס זה ניתן להתיר את המבקשת שאמה הייתה תושבת פאריס שרוב תושביה נוכרים. כל זאת כמובן בנוסף לסוגיית הספקות אשר לעדי הקידושין שככל הנראה לא היו כשרים".
בסופו של דבר כתבו הדיינים: "לאור האמור והחומר שבתיק נראה לבית הדין כי יש להתיר את המבקשת לבוא בקהל ולהינשא".
עם זאת, בית הדין הדגיש כי האמור הוא כחוות דעת ולא כפסק דין, ודייני בית הדין בצרפת ייבחנו את חוות הדעת ויחליטו בהתאם לשיקול דעתם.