אאא

ניהול השקעה נדל"נית, מעלה שאלות הלכתיות לאורך כל תקופת יחסיהם של השוכר והמשכיר. יחסים אלו מתחילים בשלב עריכת הסכם השכירות אשר מושפע מהיקף המאפיינים המסחריים, ולאחר מכן יחסי המשכיר והשוכר ממשיכים אל תוך תקופת השכירות ואף לאחריה.

 השבוע המאמר יעסוק בשאלה האם מותר לתבוע שוכר שהזיק למושכר למרות שפוליסת הביטוח של בעל הנכס מכסה על הנזק?

הגמרא במסכת בבא קמא (קיא ע"א) דנה בחיובי תשלומין במקרה בו חפץ נגזל מבית הבעלים אך בטרם שבעל החפץ התייאש מהגזילה  אדם אחר הזיק את החפץ הנגזל. מסקנת הגמרא כי לבעל החפץ עומדת זכות לבחור האם להגיש תביעת פיצוי כנגד הגזלן או כנגד המזיק.

מתוך דברי הגמרא מסיק הקובץ שיעורים (כתובות סי' ריח) כי ניזוק אשר היה מבוטח בפוליסת ביטוח, אינו יכול לתבוע גם את המזיק וגם את חברת הביטוח, אלא על הניזוק לבחור כנגד מי הוא מגיש את תביעת הפיצוי, וזאת משום שלא ניתן לקבל פיצוי כפול באמצעות מסלולי תביעה מקבילים של חברת הביטוח והמזיק.

מסקנת הקובץ שיעורים איננה מוסכמת ויש הסבורים כי ניתן ליצור תביעה כפולה של המזיק מחד ושל חברת הביטוח מאידך.

שו"ת מהרש"ם (חלק ד' סימן ז') דן במקרה של מזיק אשר הצית בית שהיה מבוטח בכיסוי ביטוחי בגין שריפה. מצית השריפה טען כי הוא לא גרם כל נזק לבעל הבית משום שנזקיו משולמים על ידי חברת הביטוח.

מנגד טען הניזק כי רכישת פוליסת הביטוח היא עסקה מסחרית שבגינה הוא השקיע כסף בתשלום חודשי לחברת ביטוח תוך נטילת סיכון שהשקעת כספו תרד לטמיון באם לא יתרחש אירוע נזיקי וממילא יחסיו עם חברת הביטוח הם יחסים מעין יחסים מסחריים ואין המזיק יכול לפטור את עצמו מתשלום הנזקים שהוא ביצע בגלל טענה שהניזוק עשה עסקה מסחרית טובה והשקיע סכום כסף בסיכון להפסידו אם לא ייקרה אירוע ביטוחי.

במקרה זה פסק המהרש"ם  כי אכן אין המזיק יכול לפטור את עצמו בתשלומי חברת הביטוח וכי רכישת הפוליסה היא עסקה מסחרית והסכמה חוזית שבין בעל הפוליסה וחברת הביטוח לכן אין כל קשר בין עסקת רכישת הפוליסה לבין התביעה הנזיקית וממילא אין המזיק יכול לפטור את עצמו מכוח הצלחת הניזוק להרוויח מהעסקה המסחרית עם חברת הביטוח.

לחידוד הבנת סברת המהרש"ם ניתן לדמות את עסקת רכישת הפוליסה לעסקים אחרים שהניזוק הצליח בהם וממילא ברור כי המזיק לא יוכל לפטור את עצמו, מכוח הטיעון שהניזק הוא איש עסקים ממולח אשר מצליח בעסקיו, כך גם רכישת הפוליסה היא סוג של עסקה מסחרית מוצלחת שהניזוק ביצע ואין למזיק כל קשר אליה.

מעין סברא זו מצינו גם בדברי האור שמח (הלכות שכירות פרק ז הלכה א) אשר מוכיח מדברי הגמרא במסכת בבא קמא (קטו ע"ב) שכיסוי ביטוחי של חברת הביטוח אינו מסלק את החבות הנזיקית מכתפי המזיק  וניתן לתבוע את דמי הנזק במסלול כפול.

הגמרא דנה במקרה של שני חמורים האחד שווה מאה והשני שווה מאתיים, שהחלו להיסחף במימי הנהר, בעל החמור היקר ביקש מבעל החמור הזול שיסייע לו בהצלת החמור היקר ותמורת העבודה והוויתור על הצלת החמור הזול הוא ישלם לו את שוויו של החמור.

במהלך פעולות ההצלה של החמור היקר, הצליח החמור הזול, בכוחות עצמו להיחלץ מסחף הנהר, ולאור זאת בעל החמור היקר טוען כי הוא אינו צריך לשלם את דמי החמור הזול, משום שכעת החמור הזול חי ולא נגרם לבעליו כל נזק.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הגמרא מגיעה למסקנה שבעל החמור היקר חב בהבטחתו, ויש לו לשלם את דמי החמור הזול לבעליו, משום שהצלת החמור הזול נעשתה ללא כל זיקה לבעל החמור היקר, אלא ההצלה נבעה מתוך רחמי שמים ( מן שמיא רחימו עליה) על בעל החמור הזול  וממילא אין בעל החמור היקר יכול להיפטר מהתחייבותו לפיצוי ואין בעובדה שהחמור הזול חי, כדי לטעון שכלל לא נוצר נזק.

לאור דברי הגמרא מסיק האור שמח כי כיסוי ביטוחי שהניזק מחזיק בו, הוא דומה לטענת "מן שמיא רחימו" ולכן מנגנון הפיצוי של חברת הביטוח משמש כחבל הצלה ומנגנון חיצוני ללא כל זיקה למזיק ולכן אין המזיק יכול להשתמש ברכישת הפוליסה שנעשתה על ידי הניזוק כטיעון להתחמקות מאחריות ממונית על נזקיו.


מתוך הדברים עולה כי ניתן לטעון  שרכישת פוליסת ביטוח היא מערכת הסכמית אשר נכרתה בין הניזוק לחברת הביטוח מתוך אינטרס עסקי של שני הצדדים, וממילא אין למזיק כל קשר או זיקה להסכמי הביטוח שהוא אינו צד להם, ולכן על המזיק לשאת  באחריות נזיקית על מעשיו למרות קיומה של פוליסת ביטוח.

הדברים נכתבו לעיון ולימוד ואין בהם כל הוראת הלכה למעשה

לתגובות stern1416@gmail.com