הנחיה משפטית

"למנות נשים באסיפה הבוחרת את מועצת הרבנות"

היועץ המשפטי לממשלה הנחה את הממשלה לפעול למינוי נשים לחברי האסיפה הבוחרת את מועצת הרבנות הראשית, באופן שייתן ביטוי לשני המינים, במגבלות החוק (אקטואליה)

מועצת הרבנות הראשית. ארכיון (באדיבות המצלם)

היועץ המשפטי לממשלה הנחה את הממשלה לפעול למינוי נשים לחברי האסיפה הבוחרת את מועצת הרבנות הראשית, באופן שייתן ביטוי - עד כמה שניתן במגבלות החוק - לשני המינים.

במכתב שנשלח בשמו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי), ארז קמיניץ, למרכז רקמן לקידום מעמד האשה, נאמר כי האסיפה הבוחרת היא גוף ציבורי שהוקם בחוק ומועצת הרבנות הראשית היא גוף שלפסיקותיו והחלטותיו יש השפעה משמעותית גם על ציבור הנשים בישראל.

"נוכח האמור לעיל, עמדתנו היא שעל הגורמים בממשלה לפעול בשקידה סבירה למינוי נשים לחברי האסיפה הבוחרת באופן שייתן ביטוי, עד כמה שניתן במגבלות החוק, לשני המינים באסיפה הבוחרת", כותב עו"ד איגי פז בשם המשנה ליועמ"ש.

עוד נכתב כי "להווה ידוע, כי בבחירות למועצת הרבנים הראשית ולרבנים הראשיים שהתקיימו בשנת 2013, מינה השר לשירותי דת, לאחר התייעצות עם הרבנים הראשיים ובאישור הממשלה, 10 נשים כנציגות ציבור. לטעמנו, מן הראוי שגם בבחירות הקרובות ייעשה מאמץ שכל 10 נציגי הציבור יהיו נשים, וכי ייעשה מאמץ לאתר נשים מתאימות לכך.

"גם ביחס לשרים החברים באסיפה הבוחרת, אנו סבורים כי יש לבחור שרות מבין חברי הממשלה כדי לתת יותר ביטוי לשני המינים בהרכב האסיפה הבוחרת".

בסיום המכתב נאמר כי "בהתאם לאמור, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי), עו"ד ארז קמיניץ, הנחה את הגורמים הרלבנטיים בממשלה לפעול בהתאם לאמור לעיל למינוי נשים בהרכב האסיפה הבוחרת את מועצת הרבנות הראשית. נציין כי היועץ המשפטי לממשלה התבקש בפנייה אף להנחות את הכנסת למנות חברות כנסת להרכב האסיפה הבוחרת בהתאם לסעיף 8(7) לחוק, אולם היועץ המשפטי לממשלה לא מנחה את הכנסת בעניין ולכנסת יש יועץ משפטי נפרד. עם זאת, העתק ממכתבנו הועבר ליועץ המשפטי לכנסת".

מחלקת יעוץ וחקיקה (אזרחי)

ירושלים

ה' תמוז ה'תשע"ח

‏18 יוני 2018

לכבוד

מרכז רקמן לקידום מעמד האשה,

אוניברסיטת בר אילן

רמת גן, 5290002

שלום רב,

הנדון: מינוי נשים לאסיפה הבוחרת את מועצת הרבנות הראשית והרבנים הראשיים

סמך: מכתבכן מיום 13 מאי 2018

אנו מודים לכן על פנייתכן שבסימוכין ליועץ המשפטי לממשלה בשם הארגונים שהועברה לטיפולנו.

במענה לפנייתכן, הרינו להשיבכן כדלקמן:

1. עיקרון הייצוג ההולם לשני המינים מעוגן הן בחקיקה והן בפסיקה. חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951 קובע, בין היתר, כי בגוף ציבורי יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין לייצוג של נשים בסוגי המשרות ובדירוגים השונים בקרב העובדים, ההנהלה, הדירקטוריון והמועצה. מתוך ההגדרה של "גוף ציבורי" לעניין חוק זה, רלבנטית לענייננו התיבה - "תאגיד או גוף ציבורי אחר שהוקם בחוק". לענייננו, האסיפה הבוחרת היא גוף ציבורי שהוקם בחוק.

2. לצד חוק שיווי זכויות האישה, התפתחה במשך השנים בבית המשפט העליון דוקטרינה פסיקתית המחייבת ייצוג הולם אף בגופים עליהם החוק לא חל, למשל בג"ץ 2671/98 שדולת הנשים בישראל נ' שר העבודה והרווחה, נב (3) 63 (להלן- בג"ץ שדולת הנשים) וכן בג"ץ 107068 חמי דורון נ' השר לענייני דתות (פורסם בנבו) (להלן- בג"ץ דורון).

3. בבואנו לבחון האם העיקרון הפסיקתי מחייב ייצוג הולם בגוף מסוים, יש להביא בחשבון את אופיו של הגוף הנדון ומידת הרלבנטיות שלו כלפי הקבוצה הזכאית לייצוג הולם. בענייננו, מועצת הרבנות הראשית היא גוף שלפסיקותיו והחלטותיו יש השפעה משמעותית גם על ציבור הנשים בישראל.

4. יפים לעניין זה דבריו של השופט רובינשטיין בבג"ץ דורון לעניין מינוי נשים בהרכבי מועצות דתיות:

"..אך נביע דעתנו במבט לעתיד, כי הואיל ובכל מקרה בסופו של יום ברי כי ייצוגיות המועצה הדתית היא חלקית בלבד - אין המדובר בגוף נבחר - והואיל ונשים הן בבירור חלק חשוב ומרכזי בציבור הנזקק לשירותי הדת, ראוי כי בכל מועצה דתית שתורכב מכאן ואילך, על השר לשירותי דת ושאר הגופים הממנים לשקוד על מינוי נשים. נושא זה, מכבר אין חולק על מצב היתכנותו (בג"ץ 153/87 לאה שקדיאל נ' השר לענייני דתות, פ"ד מב(2) 221); וכיום לא יתכן חולק על היותו ראוי, נחוץ והולם".

5. נוכח האמור לעיל, עמדתנו היא שעל הגורמים בממשלה לפעול בשקידה סבירה למינוי נשים לחברי האסיפה הבוחרת באופן שייתן ביטוי, עד כמה שניתן במגבלות החוק, לשני המינים באסיפה הבוחרת.

6. להווה ידוע, כי בבחירות למועצת הרבנים הראשית ולרבנים הראשיים שהתקיימו בשנת 2013, מינה השר לשירותי דת, לאחר התייעצות עם הרבנים הראשיים ובאישור הממשלה, 10 נשים כנציגות ציבור לפי סעיף 8(8) לחוק הרבנות הראשית התש"ם-1980 (להלן – החוק). לטעמנו, מן הראוי שגם בבחירות הקרובות ייעשה מאמץ שכל 10 נציגי הציבור יהיו נשים, וכי ייעשה מאמץ לאתר נשים מתאימות לכך.

7. גם ביחס לשרים החברים באסיפה הבוחרת לפי סעיף 8(6) לחוק, אנו סבורים כי יש לבחור שרות מבין חברי הממשלה כדי לתת יותר ביטוי לשני המינים בהרכב האסיפה הבוחרת.

8. בהתאם לאמור, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי), עו"ד ארז קמיניץ, הנחה את הגורמים הרלבנטיים בממשלה לפעול בהתאם לאמור לעיל למינוי נשים בהרכב האסיפה הבוחרת את מועצת הרבנות הראשית (מצ"ב מכתבו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מיום 13.6.2018).

9. נציין כי היועץ המשפטי לממשלה התבקש בפנייה אף להנחות את הכנסת למנות חברות כנסת להרכב האסיפה הבוחרת בהתאם לסעיף 8(7) לחוק, אולם היועץ המשפטי לממשלה לא מנחה את הכנסת בעניין ולכנסת יש יועץ משפטי נפרד. עם זאת, העתק ממכתבנו הועבר ליועץ המשפטי לכנסת.

בברכה,

עו"ד איגי פז

המחלקה למשפט אזרחי, יעוץ וחקיקה

העתק:

היועץ המשפטי לכנסת

עו"ד ארז קמיניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי)

עו"ד רני נויבואר, ראש תחום, המחלקה למשפט אזרחי, ייעוץ וחקיקה

עו"ד ישראל פת היועץ המשפטי, המשרד לשירותי דת

עו"ד הראל גולדברג, היועץ המשפטי, הרבנות הראשית

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר