נלחמים במעגנים

האם החוק החדש אכן יסייע למאבק בעיגון?

הכנסת אישרה את הצעת חוק הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים שתאפשר לבתי הדין לפעול גם על הנישאים בחו"ל. האם היא בעלת משמעות אמתית למעוגנים? (חוק ומשפט)

(צילום: פלאש 90)

השבוע (שני) אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים, בתמיכה של 42 חברי כנסת (24 התנגדו ו-2 נמנעו) על פי החוק יוסמך בית הדין הרבני בהוראת שעה לשלוש שנים שבצדה חובת דיווח לכנסת, לדון בתביעה של אישה יהודייה המבקשת לקבל גט מבעלה היהודי, גם אם אין להם זיקה לישראל, ובלבד שהתחתנו על פי דין תורה.

אך האם מדובר בהצעת חוק בעלת משמעות אמתית למסורבות ומסורבי הגט?

עו"ד אודליה חן, מומחית לדיני משפחה וירושה ויו״ר הפורום הארצי למשפחה ובתי הדין הרבניים בלשכת עורכי הדין:

מדובר בחוק מבורך, שיסייע למסורבי ומסורבות גט רבים במלחמתם לקבלת הגט. העברת החוק לפיו בתי הדין הרבניים יוכלו לדון במקרי עגינות בין-לאומיים, ובהם מקרים של סרבנות גט מצד יהודים שאינם אזרחי ישראל, מעיד על כך שבתי הדין הרבניים עושים מאמצים עילאיים לנסות ולמגר את תופעת סרבנות הגט גם ברחבי העולם ולהעניק עזרה לכל יהודי באשר הוא. משמעות החוק - עד היום טיפל בית הדין במקרי עגינות רק אם אחד הצדדים הנו אזרח או תושב ישראל. בשל כך, נמנע מהמערכת לפעול להתרת נשים וגברים עגונים בעולם – גם כאשר בן הזוג שהה בארץ, כפועל יוצא מכך, סרבני וסרבניות גט רבים ראו את הבריחה לישראל כצעד ריאלי. בעצם העברת החוק, אופציית הבריחה לישראל תינעל בפניהם, דבר שיהווה מנוף לחץ כבד על אותם סרבנים להעניק גט לבני זוגם.

עו"ד אורי נחמני מומחה לדיני משפחה:

העגינות הינה אבן נגף ותופעה פסולה שיש לעקור מן השורש. לאחרונה אנו עדים להתקדמות משמעותית של בתי הדין לטובת הנשים ולצמצום תופעת הסרבנות. החוק שעבר השבוע בכנסת מהווה שלב נוסף בהתקדמות למיגור התופעה. למרבה הצער, אני נתקל לא פעם בתופעה לפיה סרבני גט מרחבי העולם בוחרים לנצל את ההיעדר הסמכות של בתי הדין הרבנים בישראל, ומשתמשים במדינת ישראל כמקלט המאפשר להם להמשיך בשגרת חייהם זאת ללא מימוש ההגבלות שהוטלו עליהם על ידי בתי הדין המקומיים בחו"ל. למעשה נוצר מצב בו אין כל משמעות לקביעת בתי הדין בחו"ל על הטלת הסנקציות והבעל יכול לנהל חיים חופשיים בעוד אשתו נותרת עגונה ללא יכולת להמשיך בחייה וכאשר מערכת בתי הדין עומדת חסרת אונים וללא יכולת ממשית לפעול כנגדו. חוק זה יעניק לבתי הדין בישראל סמכות בינ"ל ויאפשר להם לממש את התכלית של הטלת הסנקציות הן בישראל והן בעולם ולמעשה יאפשר לגאול נשים מעגינותן.

טוען רבני ועו"ד לענייני משפחה אריאל ממן:

הצעת החוק שעברה השבוע בכנסת היא הרבה מעבר לצעד נוסף במאבק נגד סרבנות גט. היא מהפכה של ממש. כבר בשנת 2005 תוקן חוק שיפוט בתי דין רבניים וניתנו לבתי הדין סמכויות לדון בתביעות גירושין כאשר רק אחד מהצדדים הוא אזרח או תושב המדינה, למרות שבן הזוג השני מתגורר בחו"ל ומתחמק מהגעה לארץ. עד אז, לא ניתן היה לחייב סרבנים הגרים בחו"ל במתן גט. למרות התיקון משנת 2005, על מנת שבית דין בארץ ייקנה סמכות שיפוט, היה צורך שאחד הצדדים יוכיח זיקה למדינת ישראל. אלא שהדבר לא נתן פתרון לשאר יהודי העולם, שעל פי חוקי מדינתם יכלו להתגרש רק בגירושין אזרחיים, ללא יכולת לאכוף גירושין דתיים-הלכתיים. כך במשך שנים, נאלצו נשים וגברים להישאר נשואים בעל כורחם, למרות שמבחינה רישומי מדינתם הם רשומים כגרושים. יש לברך, אם כן, על התיקון הנוכחי לחוק, שמעניק לבתי הדין הרבניים בישראל, סמכות בינלאומית לפסוק ולעשות שימוש בכל הכלים החוקיים הייחודיים העומדים לרשותם, על מנת למנוע סרבנות גט בעולם בכלל.

עו"ד שרון סיון, עו״ד ונוטריון, מומחית דיני משפחה ומקרקעין:

בשנים האחרונות הפכה מדינת ישראל למקום מקלט לסרבני גט מכל העולם שאינם אזרחי ישראל משום שבתי הדין הרבניים לא היו מוסמכים לטפל בעניינם. החוק שחוקק אתמול ולפיו יוסמך בית הדין הרבני לדון בתביעה של אישה יהודייה המבקשת לקבל גט מאישה היהודי, אף אם אין להם זיקה לישראל, יעצור תופעה פסולה זו, ויאפשר לבתי הדין הרבניים לנקוט בסנקציות פליליות נגד הבעל המעגן.

החוק החדש מהווה פריצת דרך לנשים ברחבי העולם שנותרות עגונות ואינן מוצאות מזור למצבן בבית הדין הרבני. המחוקק הבין כי לא ייתכן שבשנת 2018 יוותרו נשים עגונות בגלל הגחמה של הבעל ומבלי שבית הדין יוכל לנקוט בסנקציות הנתונות בידיו. כולי תקווה שבתי הדין הרבניים ישתמשו במלוא הסמכויות הנתונות בידיהם נגד סרבני הגט ואני מאמינה שכאשר הדבר יקרה, מספר העגונות ירד באופן דרמטי.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר