אאא

האינטרנט כבר פה לא מעט שנים, אך לאחרונה יותר ויותר אנשים מבינים כי יש צורך להפסיק בהתעלמות ולבצע התאמות ושיפורים עבור הציבור החרדי. מדובר לרוב באנשים עם רקע טכנולוגי, שמבצעים בהתנדבות ברוב המקרים, מהפכות של ממש שמנגישות את יתרונות האינטרנט לציבור החרדי ומתמודדות עם האתגרים שלו.

לכבוד כנס 'מתמודדים co.il', בחרנו לשוחח עם כמה מהם שיספרו על הבחירה שלהם להתמודד עם האינטרנט ולהנגיש אותו בצורה נכונה לציבור החרדי.

אחד מהם הוא הרב יוסף קמינר, חסיד גור, שפרויקט 'המכלול' אותו הקים מנגיש את הויקיפדיה לציבור החרדי בצורה השומרת על ערכיו. כבר כיום כולל הפרויקט כמאה אלף ערכים נקיים מתוך כ-200 אלף שיש בויקיפדיה הרגילה. "אנחנו כרגע במבצע סינון ענק וכבר 30 יום אנחנו מתקדמים בקצב של 1000 ערכים כל יום, ואנחנו ממשיכים בכך. עד חנוכה תשע"ט יהיה במכלול 200,000 ערכים", מספר הרב קמינר ומסביר כי  ויקיפדיה היא תוכן חופשי שניתן להעתיקו בתנאים מסוימים, "אנחנו עומדים בתנאים אלו ונבנים מהמאגר של ויקיפדיה תוך התאמתו לעולם שלנו, ועל זה אנו מכירים לה טובה גדולה". 

לגזול את החנית מיד המצרי

לדבריו, הבחירה להתמודד עם האינטרנט היא דרך החינוך עליה גדל מקטנות. "עוד מהיותי ילד אני זוכר שהיו מספרים, שבזמנו מיד אחרי השואה, כשלא הייתה ספרות חרדית בעברית, רוב בנות בית יעקב היו קוראות ספרות חילונית. היו אף קומץ של אנשים שלא הרשו לבנות שלהם לקרוא שום ספרות כלל (וחלק מהבנות היו קראים בסתר כי לא היה משהו אחר לקרוא).  סבי הגאון רבי דב בעריש הפטקה זצ"ל, לא הייתה דעתו נוחה לא שבנותיו יקראו ללא פיקוח והוא לא היה מאותו קומץ שלא הרשה לקרוא כלל, לכן על אף שסבי היה ראש ישיבה (אמרי אמת גור בבני ברק) ולא היה מבטל רגע מלימוד, הוא היה בעצמו קורא ובודק כל ספר שבנותיו היו מביאות לבית ורק אחרי שהספר עבר את ה"אישור" של סבי הן היו קוראות בו. הקו הזה של סבי ב"ה ניצח ויש כיום ספרות חרדית ענקית תוססת ונקייה".

"אני חונכתי על מושגים שלצערנו כמעט נעלמו מהשיח הציבורי החרדי, מושגים כמו "מ'דארף טוהן פאר יודען'ס וועגען"  שזה אומר - יש להקים מיזמים חרדיים לטובת כלל הציבור, או מושגים כמו "ויגזול את החנית מיד המצרי" שמשמעותו כל כוח מסוים שקיים בעולם החילוני יש להקים מקבילה כשרה שלו בעולם החרדי ועל ידי כך אנשים לא ילכו לרעות בשדות זרים", מסביר הרב קמינר.  

המכלול
המכלול
הגדלה

לדבריו, על בסיס רעיונות אלו הוקמה כל היהדות החרדית- תנועות ומפלגות חרדיות, ספרות ועיתונות חרדית, מוסדות חינוך מאורגנים לבנים ולבנות, ועוד. "כל זה חלק מחיינו והדברים טבעיים לנו,  אבל זה ממש לא היה כך. כל דבר כזה היה בתחילה בידי "המצרי" של העולם החילוני המודרני והיה חלק מהסכנה, עד שקם יזם חינוכי חרדי ובהתייעצות עם גדולי תורה הקים מקבילה חרדית כשרה, שהצילה את הדור, ונהפכה להיות חלק מנכסי צאן ברזל של היהדות החרדית".

הרב קמינר מספר על הרגע בו הבין שהאינטרנט כבר פה ויש צורך להתמודד איתו, "אני זוכר את זה כאילו זה קרה היום. היה זה לפני שש שנים, בנר שמיני של חנוכה בשנת תשע"ב, התקשר אלי אברך שהערכתי אותו כאיש משכמו ומעלה, ש'לא פסיק פומא מגרסא' כפשוטו ממש, והוא אמר לי בלהט, "אני חייב דחוף דחוף לפגוש אותך, אני לא יכול לחכות, אני עולה ל-402 לירושלים, דחוף לדבר איתך פנים מול פנים". כשנפגשנו הוא סיפר לי בדמעות, שלצרכי פרנסתו הוא השתמש בוויקיפדיה בדרך קבע כשהוא נתקל שוב ושוב בטיעונים של ביקורת המקרא. בתחילה זה לא השפיע עליו, אך ככל שעבר הזמן הוא תיאר, "אני חש שזה ריסק כליל את אמונתי, אני מרגיש  שאש הכפירה שורפת אותי מבפנים ואני לא מוצא כל טעם להמשיך לחיות חיים ללא אמונה ובימים אחרונים טורדות אותי מחשבות וחלומות אובדניות".

"בהמשך פגשתי עוד מקרים רבים כאלו, שחידדו אצלי את התובנה שמהפכת המידע של העשור אחרון ונגישות הידע הגלובלי, שוויקיפדיה היא אחת הפסגות שלו, מציבים בפני  היהדות החרדית אתגר לא פשוט", אומר הרב קמינר ומוסיף, "מחד אנחנו לא יכולים לחיות ולהתפרנס ללא נגישות לידע עדכני וזמין, ומאידך לא נמשיך להתקיים חלילה כיהדות חרדית אם נהיה חשופים לכל הדברים הבעייתיים ששזורים בידע העכשווי".

הרב קמינר מצביע על הנתונים, "בדקתי את הדבר לעומק וגיליתי, כי מחקרים קובעים שלמעלה מ- 47% מהחרדים משתמשים באינטרנט, מתוכם- למעלה מ- 70% פותחים את ויקיפדיה-מאגר הידע הדיגיטלי הגדול בעולם - 1.7 פעמים ביום בממוצע. יועצי חינוך ומטפלים בנשירה מחדדים ומבהירים, שהמידע הרחב עטוף ושוזר בהשקפה של כפירה ופריצות, ושימוש תמים בו הפיל חללים רבים".

המידע על החרדים דל ומביך

לדבריו, רבים מהמשתמשים החרדים מרגישים שאינם "מיוצגים" בערכי הויקיפדיה, שבעיקרה מכניסה ערכים על פי רף חשיבות של העולם הישראלי-המערבי, ומדירה ערכים מהעולם החרדי, "איך יכול להיות שיש אלפי ערכים על כל ספורטאי זוטר, ומאידך אדם חרדי עם עשיה ציבורית משמעותית שהוא כיום המועמד הריאלי ביותר לראשות עיריית ירושלים הוא "לא מספיק חשוב" בשביל לכתוב על ערך בויקיפדיה", תוהה הרב קמינר. "רף החשיבות של ויקפדיה תואם לתרבות שלהם ששם אין מושג "עסקן" (אין בויקיפדיה ערך כזה), אבל בתרבות החרדית ברור שאדם כזה חשוב ומרכזי וברור שיש עליו ערך במכלול בלי כל פקפוק", הוא מוסיף.

לדבריו, כחלק מהפעילות של המכלול ייכתבו בקרוב ערכים רבים על הציבור החרדי ואנשיו, "הערכים על הציבור החרדי בויקיפדיה הם דלים ומבישים, אנחנו עומדים לצאת בקרוב למתקפת ערכים על כל ה"ציבוריות החרדית". במסגרת הפרויקט נכתוב לפחות 1000 ערכים חדשים המתעדים את הציבוריות החרדית על אנשיה מוסדותיה, כלי התקשורת הבולטים בה ועוד".

"המטרה שלנו במכלול, שחרדי שישתמש בו ירגיש שזה "שלנו"", מסביר הרב קמינר.

לשאלה האם יש סמכות רוחנית בפרויקט, משיב הרב קמינר כי יש למכלול 'ועדה רוחנית' שמפקחת על נקיות התוכן. "הועדה קבעה את כללי נקיות התוכן המפורטים בדפי מדיניות הסינון, והיא מעדכנת את דפי מדיניות אלו בהתאם לשאלות והבעיות החדשות שעולות בדפי השאלות, הועדה עומדת בקשר רציף ופועלת בשיתוף פעולה עם כל חברות הסינון כדי לקבוע את מדיניות הנקיות והסינון, באופן שהם יהיו מקבילים לרמת הסינון הנהוגה בחברות הסינון".

כמו כן, ישנם עורכים נוספים הנקראים 'עורכי אספקלריה' להם יש הרשאות רחבות יותר מהוועדה, בשל ניסיונם והידע הרחב שלהם.

"אנחנו שואפים לתת את המקסימום האפשר בגבולות המותר, יש מכתב מעניין שכתב בעל ה'פני מנחם' מגור בהנחיות מה לכתוב בעיתון חרדי מה לא: "בדברים המותרים יש להרחיב, כי אחרי הכל העיתון נועד לשמש סכר מפני קריאת העיתונות הקלוקלת ויש לעשות הכל כדי שלא ימצא אדם שיורה לעצמו היתר לקרוא בעיתונות האסורה בגלל שלא הכל כתוב בעיתוננו" ודברים האלו נכונים גם לגבי המכלול. אנחנו עושים הכל כדי שלא ימצא אדם שיורה לעצמו היתר לקרוא בויקיפדיה האסורה, בגלל שלא הכל כתוב במכלול" אומר הרב קמינר. 

ה'יוטיוב' החרדי

"הרעיון התחיל לפני כשנה, שמענו אנשים שלא קונים טלפונים כשרים בטענה שאין שם יוטיוב", מספרים מפתחי ה"כושר יוטיוב" - אפליקציית סרטוני יוטיוב כשרה ומצונזרת. "היוטיוב היום הוא חלק בלתי נפרד מהשימוש במכשירים. אנשים רוצים להאזין למוזיקה מבלי להוריד את השירים ומבלי לתפוס מקום בזיכרון וכל זה מגיע בנגישות נפלאה ביוטיוב", מספרים המפתחים שהעדיפו להישאר אנונימיים.

"הבנו שאנו צריכים לפתח פתרון שיתמודד עם הבעיה ויאפשר לאנשים ליהנות מהיוטיוב אך גם במכשיר כשר ובתכנים מתאימים", הם מספרים ל'כיכר השבת'.

מתברר למפרע כי האתגר אותו הם נטלו לא פשוט כלל, בהיעדר מקורות מימון ובפעילות התנדבותית נטו. "אילו ידענו את המורכבות לא בטוח שהיינו נכנסים לזה, חשבנו שמדובר רק בשליפת מידע והצגתו באפליקציה, אך לא כך פני הדברים, מדובר בתחזוקה יום יומית, בנתינת מענה לעשרות מיילים ביום, בלהתאים את האפליקציה לגרסאות החדשניות שיוטיוב מעדכנים מעת לעת למפתחים שמשתמשים בשירות שלהם, שמשמעות הדבר, שהקוד של האפליקציה חייב להיות תמיד מעודכן, אחרת היא מפסיקה לעבוד. בנוסף, אנו פועלים להכניס תוכן שמע איכותי, כשאנו מסננים את התמונות שמוצגות בו, כדי שמצד אחד המשתמש ייהנה משמיעת התוכן, אך לא יפגע ממה שמשודר בו, כמו שיר של כניסת חתן וכלה שהוסרט בחתונה לצורך העניין".

כושר יוטיוב
כושר יוטיוב
הגדלה



לדברי המפתחים הצרכים גדלים כל הזמן מה שמכריח אותם לעשות שינויים ושיפורים כל העת. "יש לנו עשרות אלפי משתמשים כיום וזה גרם לאפליקציה להיתקע, ולטעון את הסרטונים רק לאחר כ-30 שניות במקרה הטוב ולפעמים בכלל לא. זה הצריך אותנו להעביר את כל האפליקציה לשרת חדשני יותר, מהיר יותר, ויקר יותר כמובן".

"לא חשבנו שזה יגיע למדדים כאלה, יש בזה זיכוי הרבים עצום, ואנחנו כל יום מקבלים פרגונים מהמשתמשים הרבים. הצעד הבא שלנו בקרוב בע"ה זה להכניס בד"ץ לענייני תקשורת ליוטיוב, שיהיה באופן פורמלי תחת פיקוחם", מצהירים המפתחים. 

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לשבור סמרטפונים זה לא פתרון

הם מוסיפים, כי כיום יש כבר מעל 100,000 סרטונים מסוננים, וכל יום יש מאות סרטונים חדשים שנוספים בצורה אוטומטית לאפליקציה, לאחר מספר סינונים של השרתים והאפליקציה.

"עד היום במכשירים הכשרים היה תוכן "יבש" של טקסט ותמונות, מדובר פה באלטרנטיבה משמעותית של הצגת סרטונים, חיים, מונפשים, והכי חשוב, כשרים. לבוא ולשבור מכשירים זה אכן פתרון, אבל זמני, המציאות מראה שאנשים חייבים סמארטפונים, והדרך להתמודד עם זה היא לתת להם אלטרנטיבה של מכשיר כשר עם וואצאפ כשר, דפדפן כשר, ועכשיו גם יוטיוב כשר", מסבירים המפתחים את ההתמודדות.

"כיום האפליקציה נמצאת בגוגל פליי ובכל המכשירים הכשרים, ללא יוצא מן הכלל, פרט לחברת הדרן ונתיב שלא מעלים אותה באופן פורמלי לחנות שלהם, אלא שולחים אותה למשתמשים פרטניים. ישנם גם לא מעט משתמשים מחו"ל, בעיקר מאזור ברזיל, צרפת ואמריקה שמשתמשים באפליקציה" אומרים מפתחי ה'כושר יוטיוב'. 

אם נפקח את העיניים, נראה שבכל בית כנסת ממוצע היום יש שני אתרי אינטרנט פעילים - קול הלשון - שפועל באתר אינטרנט המאפשר הורדת שיעורים לנגנים וכן מכשיר התרומות באמצעות כרטיס האשראי שפועל אף הוא באמצעות אתר אינטרנט. נקודה זו ממחישה את העובדה שהאינטרנט הוא אינו דבר בפני עצמו אלא כלי שתוכנו לפי מה ששמים בו וככל שאנו נתמודד בצורה בהירה וברורה יותר כך נוכל למצוא את היתרונות ולהיזהר מהסכנות.

אז איך מתמודדים עם האינטרנט? הירשמו עכשיו (בחינם) לכנס "מתמודדים" של "כיכר השבת" ו"צריך עיון" | יום חמישי, ז' באב, מלון לאונרדו ירושלים.