"מדינת ישראל אינה מוכנה לרעידות אדמה"

רעידות האדמה העלו את הטענות כי המדינה אינה ערוכה למקרה חירום כזה ואכן המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, כתב כי על ועדת ההיגוי בנושא רעידות אדמה לוודא כי הגופים הנוגעים בדבר נערכים באופן מלא ולפעול להגברת המודעות הציבורית לחשיבות ההיערכות לרעידת אדמה.

על פי התרחישים, ברעידת אדמה חזקה בישראל ייהרגו 7,000 בני-אדם ועוד עשרות אלפים יזדקקו לטיפול רפואי. 170 אלף ישראלים יישארו ללא קורת גג.

בדו"ח המיוחד מצא המבקר שורה ארוכה מאוד של ליקויים, החל מהגוף הראשי שהוקם לצורך הטיפול בנושא: "ועדת ההיגוי". ועדת שרים הטילה עליה לקדם את היערכותה של המדינה לרעידת אדמה, ואולם הממשלה לא העניקה לה סמכויות מעשיות שיאפשרו לה להשיג את המטרה שלשמה הוקמה, ולכן אין לוועדה סמכות חוקית לחייב את משרדי הממשלה, את גופי התשתית ואת הרשויות המקומיות להיערך לרעידת אדמה.

המבקר בדק גם את עניין תשתיות הגז הטבעי, ומצא כי במקרה של רעידת אדמה חזקה ייתכנו שיבושים קשים מאוד באספקת החשמל. קיים חשש שצינור הגז הימי היחיד שמוביל גז לישראל ייפגע. לפיכך, עיכובים במימוש התוכנית לחיבורם של מאגרי גז טבעי נוספים למערכת ההולכה דרך נקודת כניסה נוספת, לשם יתירות באספקת הגז למשק וביזור הסיכונים, מעמידים את משק החשמל, המבוסס ברובו על גז טבעי, בסכנה של שיבושים חמורים במקרה של רעידת אדמה.

ליקוי נוסף שמצא המבקר הוא היעדר חיבור של תשתיות חיוניות למערכת הולכת הדלק בשעת חירום. שפירא כתב כי במקרה חירום, במיוחד בעקבות רעידת אדמה שתתרחש ללא כל התרעה מוקדמת ותשבית את מערך הגז הטבעי, צפויים קשיים באספקת דלקים חלופיים לגז הטבעי לתשתיות חיוניות למשק שאינן מחוברות למערכת הולכת הדלקים, ובהן חלק מיצרני החשמל הפרטיים הגדולים.

המבקר מצא, כי שנתיים ויותר מיום שקבע משרד האנרגיה כי רצועת התשתיות שהוגדרה בתמ"א (תוכנית מתאר ארצית) 37/2 צרה מלהכיל את כל תשתיות הגז והדלק הנחוצות, התוכנית החדשה, תמ"א 37/3, שאותה מקדם המשרד לשם פתרון בעיה זו, עדיין אינה נותנת מענה לכל הצרכנים הזקוקים לדלק כגיבוי לגז טבעי במקרה של בעיה בצינור.

רעידת אדמה עלולה לגרום לשריפות ולפיצוצים כתוצאה מפגיעה בצנרת גז בישול (גפ"ם). המבקר כתב, כי לפני כמה חודשים הסתיימה פעילות משרד האנרגיה לעדכון מסד הנתונים של צוברי הגפ"ם הממוקמים ברחבי המדינה. משרד האנרגיה טרם העביר לרשות הכבאות מידע על כלל הצוברים, ובכלל זה על מקום הצוברים שלא הותקנו בהם התקני סגירה אוטומטית בעת רעידת אדמה. מבקר המדינה כתב כי היעדר המידע פוגע פגיעה קשה ביכולתה של רשות הכבאות לתת מענה מיטבי לאוכלוסייה במקרה של פגיעת מבנים ברעידת אדמה.

המבקר כתב בדו"ח, כי רשות המים אינה מנחה את תאגידי המים וספקי מים אחרים לערוך סקרים הנדסיים של תשתיות המים שבאחריותם, לשם בחינת עמידותן ברעידות אדמה. בדו"ח נכתב כי פגיעות בצנרת הביוב בעת רעידת אדמה עלולות להביא להתפרצות מחלות ולחלחול מי הביוב למי תהום ולמקורות מים אחרים. משום כך חשוב למצוא פתרונות חלופיים למערכת הביוב, למקרה שתושבת בשל רעידת אדמה. כמו כן, קיים חשש לפגיעה במסוף הדלקים בנמל חיפה

מבקר המדינה מצא ליקויים גם במוכנות נמלי האוויר לרעידת אדמה. חרף חשיבות ההיערכות מבעוד מועד והכשרתו של שדה תעופה חלופי לנתב"ג, שיקלוט את מטוסי הסיוע הרבים הצפויים להגיע לישראל לאחר רעידת אדמה הרסנית, משרד התחבורה ומשרד הביטחון טרם הסדירו את אופן תפעולו של שדה התעופה נבטים. המבקר כתב כי עיכוב זה פוגע קשות במוכנות המדינה לקליטת סיוע בין-לאומי בעת רעידת אדמה קשה שתשבש את פעילות נתב"ג.

המבקר מצא כי מבין יותר מ-70 גשרים ברמות סיכון סיסמי גבוהות, חוזקו עד מועד סיום הביקורת שלושה גשרים בלבד.

מבין כ-1,600 בתי ספר המיועדים לחיזוק, חוזקו עד מועד סיום הביקורת בחודש פברואר האחרון כ-50 בתי ספר בלבד וכ-200 מצויים בתהליכי תכנון. בהיעדר תקן לחיזוק מבנים, משרד החינוך גיבש בעזרת יועצים חיצוניים נהלים לחיזוק בתי הספר שבתחום אחריותו והקצה לכך תקציבים גדולים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. אולם המשרד התקשה לרתום חלק מהרשויות המקומיות למטרה זו ולא חוזקו בהן בתי הספר, למרות התקציב הייעודי לכך.

כמו כן, יש בישראל אלפי תלמידים הלומדים במבנים פרטיים שאינם בבעלות הרשות המקומית ושלא נבחנה עמידותם ברעידת אדמה, לא מופו הסיכונים לתלמידים הלומדים בהם ולא גובשו כלים שיבטיחו את עמידותם כנדרש.

המבקר מצא כי רוב בתי החולים אינם ערוכים. מבקר המדינה כתב כי חרף הזמן הרב שחלף מהחלטת הממשלה משנת 2008 על חיזוק מבני הציבור, לרבות בתי החולים, ולמרות החשיבות הרבה שבחיזוק בתי החולים הקרובים לאזורים המועדים לרעידות אדמה, לשם המשך תפקודם, עד כה לא קודם חיזוק המבנים, אלא באופן חלקי.

בעיות צפויות גם בתחום כיבוי האש. במקרה של קריסת בניינים יצטרכו הכבאים להיכנס לפעולה, אבל לא בטוח שהתחנות שלהם יעמוד ברעש חזק. המבקר מצא כי לא היה בידי רשות הכבאות והמשרד לביטחון הפנים מידע מקיף על התחנות העלולות להיפגע בעצמן ברעידת אדמה.

כמו כל המבנים, גם בתי מלון עלולים להיפגע. המבקר כתב, כי מלונות רבים בישראל קרובים לקו הבקע, ונוכח גילם של המבנים קיימת הסתברות גבוהה שייפגעו ברעידה חזקה. למרות זאת, אין בידי משרד התיירות מידע מקיף על כמידותם של בתי המלון בארץ ברעידת אדמה. בנוסף, אין למשרד אפשרות לחייב את בעלי בתי המלון לחזק אותם.

המבקר מצא ליקויים גם בנושא חיזוק המבנים. עד סוף שנת 2015, עשר שנים ויותר ממועד אישורה של תמ"א 38 (המעניקה אחוזי בנייה עודפים בתמורה לחיזוק מבנים), אושר חיזוקם של 2,780 מבני מגורים בלבד. לדברי המבקר, רוב עבודות החיזוק בוצעו באזורי הביקוש, ואילו באזורי הפריפריה, הקרובים לקווי הבקע המועדים לרעידות אדמה ולנזקים כבדים, תמ"א 38 כמעט אינה מיושמת, בשל היעדר תמריץ אמיתי ליזמים.

ומה עם התרעה לפני רעידה? גם כאן המבקר מצא ליקוי. הוא כתב כי אף שחלפו שנים מספר מהמועד שנקבע לכך, לא הושלמה הקמתה של מערכת לאומית לזיהוי רעידות אדמה והתרעה עליהן. המבקר מצא כי על אף החלטת הממשלה מ-2009, טרם הוקמה היחידה הסיסמולוגית במכון הגיאולוגי, האמורה לפעול בכל שעות היממה ובכל ימות השנה, ולהעסיק מומחים לרעידות אדמה שתפקידם לקיים הערכות מצב בעת רעידת אדמה. השופט בדימוס שפירא ציין כי ללא יחידה זו יש קושי מבצעי לנתח התרחשויות של רעידת אדמה, להחליט רשמית על התרחשותה ולהודיע עליה לאוכלוסייה.

בסיכום הדו"ח, כתב המבקר, כי קשה לחזות את מועד התרחשותה של רעידת אדמה, את מקומה ואת עוצמתה, ולכן אי אפשר למנוע לחלוטין את נזקיה. אולם ניסיון העבר במדינות אחרות מלמד כי להיערכות מקדימה לרעידות אדמה יש השפעה מכרעת על צמצום הנזקים הנגרמים לתשתיות, למבנים ולרכוש, ועל שמירת חיי אדם. ככל שהמבנים והתשתיות עמידים יותר לרעידות אדמה, כן יקטן היקף הנזק שייגרם להם, ויפחתו המשאבים שיידרשו להצלת חיי אדם ולטיפול בתשתיות שנפגעו.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה, כי "במהלך השנים האחרונות הקצו משרדי החינוך והאוצר כ-360 מיליון שקלים לחיזוקם של מבנים. לקראת השנה הקרובה (תשע"ט) יוקצו עוד 80 מיליון שקלים לטובת הנושא. המשרד בשיתוף עם הרשויות המקומיות מטפל כיום בחיזוקם של 256 בתי ספר שהוגדרו בעדיפות גבוהה.המשרד ממשיך לצרף בתי ספר לתהליך החיזוק, בכפוף לרשימה אשר נקבעה על ידי ועדת ההיגוי הבינשמרדית".

מהרשות הלאומית לחירום (רח"ל) במשרד הביטחון נמסר: "בשנת 2017 קיימה מערכת הביטחון את תרגיל ההיערכות הגדול אי פעם לרעידות אדמה. על בסיס לקחי התרגיל גיבשו פקע"ר ורח"ל, בהנחיית שר הביטחון, אביגדור ליברמן, את תוכנית 'מגן לעורף'. מדובר בתכנית רב שנתית בהיקף של כ-5 מיליארד שקלים, שכוללת בין השאר חיזוק ומיגון מבנים בישובים שיושבים על השבר הסורי אפריקני ונמצאים בסיכון גבוה ברעידת אדמה. לוועדת ההיגוי, מנהל במשרה מלאה שכל עיסוקו הינו בקידום היערכות המדינה לרעידת אדמה. היעדר סמכויות לוועדה, אל מול משרדי הממשלה, אכן מקשה על קידום ההיערכות והמוכנות".