אאא

כשמדברים על האינטרנט כ"בעיה" מתכוונים למעשה לשלל בעיות: חשיפה לכפירה, קלות דעת, קרירות באמונה, צחוק וקלות ראש, תרבות הגויים, בזבוז זמן, תמונות לא צנועות וגרוע מכך, התמכרות וניתוק מהסביבה. חלק מהבעיות הן איסורים הלכתיים פשוטים, אבל רובן הן תחת התחום האפור.

הערב: כנס "מתמודדים CO.IL

והשאלה הגדולה היא האם צריך להתמודד מול כל בעיה בפני עצמה, או שהאינטרנט כולו הוא בעיה אחת גדולה שצריך להיפתר ממנה בהקדם. שהרי אינטרנט (בכתיב חסר) בגימטריה סרטן… ואם נתייחס רגע לאינטרנט כבעיה אחת גדולה - אפשר להצביע שהתוצאה של הבעיה הזו היא ירידה מדרך ה' כל אחד לפי רמתו. יש מי שיתקרר מעבודת ה', ויש מי שיתחיל לזלזל במצוות ויש מי שלגמרי יסיר את הכיפה.

ואם זו הבעיה, צריך לחדד כיצד האינטרנט גורם לכך.

הרי ברור שביצוע העברה בנקאית לא גורמת לירידה מהדרך, וכך לא הזמנה מהסופר. אז יש מי שקופץ מיד לאתרי תועבה וטוען שלא גלשו בני ישראל לאינטרנט אלא כדי להתיר להם את העריות. אבל המציאות מלמדת שגם דרך אינטרנט מסונן אפשר לראות שינויים שעוברים על אנשים.

ולכן אבקש להצביע על הבעיה העיקרית בעיני, והיא החשיפה לעולם הגדול. ואסביר:

תופעה דומה למה שקורה היום לחרדים באינטרנט - קרתה לנו כבר כמה פעמים בהיסטוריה, בעיקר בזמן חז"ל ובעת האחרונה בדור ההשכלה. בזמן חז"ל הגיעו היוונים ולא ביקשו להרוג את הגוף, אלא חשפו את היהודים לרעיונות חדשים, ספורט, אקדמיה, ועוד. והאפשרויות החדשות שנפתחו בפני היהודים פתחו להם אפיקי חשיבה חדשים, ואין ספק שהעולם הגדול קורץ, ומשכך הלכו היהודים והתיוונו בכמויות גדולות.

וכך גם לפני כ230 שנה, בעת שעסקו בהענקת שוויון זכויות ליהודים באירופה, התבטא רוזן צרפתי בערך בלשון הזו: "לכל דת יש רק מבחן אחד לעבור, והוא המוסר... וכאן תוקפים אותי אויבי היהודים: אלה, הם אומרים, אינם חברתיים... הם אינם יכולים להיקשר אלינו בנישואין או בידידות, מזונותינו אסורים עליהם, שולחנותינו וכלינו אסורים, צבאנו לעולם לא יכיל יהודים שיגנו על המולדת... האשמות אלה מטעות... תנו להם אדמה וארץ, והם לא ילוו עוד כספים. ואשר לאי-חברותיותם, אתם מגזימים… אין ספק שמוזרויותיהם הדתיות [של היהודים] יעלמו מתוך הכרת הפילוסופיה החדשה או התחושה של חופש ושחרור" (ויקיפדיה "אמנציפציה ליהודים")

והוא צדק. ברגע שפתחו ליהודים את השערים להשתלב בחברה, הם עשו זאת בדיוק כמו בדור המתיוונים.
משום שלא האינטרנט הוא הבעיה אלא החשיפה לעולם הגדול.

עולם האינטרנט מזיק לאנשים בכלל ולערכים בפרט (לא רק לערכי היהדות) משום שהוא חושף את האדם לתרבות אחרת. ולרעיונות חדשים שאינם נתמכים על ידי הסביבה הטבעית שלו, מה שגורם לו להיות נטע מעט זר בסביבה הפיזית. וזה קורה גם מתוך שימוש באינטרנט כשר למהדרין, משום שתכני האלימות והזנות הם לא עיקר הבעיה. וגם לא התמכרות שעשויה להימצא בקרב גולשי האינטרנט.

די בכך שאברך או אברכית שבחיים לא ראו מלון אפילו לא מבחוץ, ועד היום היו בחופש מחליפים דירה והולכים קצת לים. ופתאום הם מגלים את עולם החופשות מול העיניים, וזה כבר לא כמו פרסומות ביתד תמונה קטנה על נייר עיתון - שאפשר לדפדף ולהתעלם. באינטרנט הכשר מגלים את המלונות הכשרים וחבילות הסקי עם תמונות ווידאו מבפנים, ואז פתאום גם עולה על זה "אשכול" בפורום מקצועי חרדי על חופשה בחו"ל בזול. והנה משפחה שקיימה "פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה" חושבת לעצמה, רגע זה לא כל כך יקר, ולמה שלא נצא פעם אחת לחו"ל?! בפורום טוענים שכל דאבוס בשוויץ הופכת לחרדית עם מלא מניינים.

ובאינטרנט המסונן אפשר כמובן לרכוש כרטיסי טיסה בזול. האם זה רע או לא, זה לא הדיון.

אבל ברור שהמשפחה הזו עברה ותעבור שינויים בזכות החשיפה לעולם הגדול, דרך אינטרנט מסונן היטב.

ואת זה הרבנים הבינו מהר מאוד שסמרטפון בכיס והאינטרנט בכלל הם שורש הבעיה והחשיפה לתרבות האחרת. ולכן נקטו בדרך של חז"ל, שאז היתה תופעה שיהודים היו הולכים לנגב חומוס עם היוונים ומתוך כך מתבוללים, באו חז"ל ויצרו חיץ, ו"גזרו על פתן ושמנן משום יינן, ועל יינן משום בנותיהן".

וכך נקטו גם מול המשכילים, יצרו גטו מרצון וכללי לבוש נוקשים כדי למנוע התערבות וחשיפה לעולם הגדול,
ובדור האינטרנט ביקשו לאסור את האינטרנט מכל וכול.

אבל מתברר שהאיסור הגורף לא יכול לעבוד, משום שהפעילות העולמית כבר תלויה באינטרנט ברמות גבוהות, וכל מי שמתנזר מן האינטרנט עושה למעשה שימוש עקיף בחיבור האינטרנט של אלה שיש להם. וכל התמונות והוידאו של העצרות נגד האינטרנט מופצים דרך האינטרנט...

האינטרנט נמצא פה בשביל להיות, ואנחנו צריכים למצוא פתרונות התמודדות בתוך האינטרנט ולא מחוצה לו.

ובשלב הזה אפשר להצביע על הבדל מהותי בין העולם הישן לאינטרנט. האנונימיות.

בעולם הישן, אברך יכול להתפלל באותו בית כנסת עם אלו שמתגודדים אחרי התפילה ומרכלים על עסקים, חופשות ומי השיג עסקת קומבינה לרכב. אבל הוא לא לעולם לא יצטרף לשיחה הזו. "מה לי ולהם", "סי פאסט נישט"! הוא גם לא יעמוד לעולם ליד פיצוציה או במדרחוב בירושלים כדי לצפות במשחקי הכדורגל העולמיים.

אבל באינטרנט המסונן והמוגן, הוא לא יודע עם מי הוא משוחח בפורום, והוא לא חושש או לא מתבייש לקבל למייל או לקרוא בפורום רכילות פנים חרדית, או אפילו פנים תורנית (זלזול ברבנים וכדומה), או לקבל קליפים ממשחקי כדורגל ואחרים.

ומה שקורה במקרים האלה, הוא פיצול אישיות חמור, יש את האני בסביבה הטבעית שלי, אברך הדור זקן, שמדבר רק בדברי תורה והמסתעף. ויש את האני במדינת האינטרנט. פה אני עם ניק חסוי בעל אופי משוחרר, קורא מה שאני רוצה ולאחר תקופה אף מעיז לכתוב את התגובה הראשונה שבחיים לא היתי מבטא אותה בסביבה הטבעית בה אני נחשב לאדם עדין נפש.

וזו אגב בעיה חברתית כללית, שלא קשורה לעולם הדתי. האפשרות לטקבק ולצ'טט בעילום שם היא בעיה קשה שמערערת את העולם הטבעי של האדם, ומכאן הדרך קצרה לפתח הפרעת תקשורת עם הסביבה הטבעית, האשה, הילדים וההורים.

והפיתרון לזה הוא החלטה פנימית פשוטה, לפעול בעולם האינטרנט בשם גלוי ובתמונה מלאה בלבד. כך שכל תגובה ודיון בפורום ישקלו גם במשקל "יראת אדם" ולא רק במשקל "יראת שמים". בדיוק כמו בעולם האמיתי שבו מורא בשר ודם גדול מיראת שמים.

האם אני עומד מאחורי הדברים בשם מלא? האם אני מוכן שמי שיחפש את שמי באינטרנט ימצא מה כתבתי על רב פלוני, פלג פלמוני, ואדמו"ר אלמוני?! האם אני מוכן ששמי ותמונתי יתנוססו ברשימת הצופים בסרטון כזה או אחר?!

ואז אפשר לתלות שלט "בבית זה לא משתמשים באינטרנט באנונימיות". שהרי "אנונימיות" בגימטריה "ופני הדור כפני כלב" (573).