אאא

ועדת הערר לתכנון ובניה במחוז ירושלים ביטלה לאחרונה היתר לתמ"א 38 במתכונת של הריסה ובנייה מחדש במבנה עתיק במושבה היוונית. חברי הוועדה הסבירו כי התוכנית ליישום תמ"א 38 בעיר אמנם לא מנוסחת בבהירות אבל מאחר שהתכלית שלה היא התחשבות בפניה ההיסטוריים של ירושלים, המסקנה היא כי אי אפשר להרוס את המבנה בהיותו "מבנה אופייני" שנחשב למעשה כמבנה לשימור.

בשנה שעברה אישרה הוועדה המקומית ירושלים בקשה לתמ"א 38/2 (הריסה ובנייה מחדש) למבנה ברחוב רחל אימנו, שמוגדר בתוכנית הנקודתית שחלה על השכונה (2878) כ"מבנה אופייני".  

בערר שהוגש על ההחלטה בידי מתכננת המחוז ותושבי המקום נטען אי אפשר לאשר הריסה של מבנה כזה שלטעמם נחשב כמבנה לשימור.

לעומתם טענו הוועדה המקומית ומבקש ההיתר כי בהחלט אפשר לבצע הריסה של המבנה כל עוד שומרים על חזיתו.

חברי הוועדה יושב הראש עו"ד אליעד וינשל, נציג הציבור מנחם בלומנטל והאדריכלית מרים ארז  תיארו את המורכבות הרבה שמלווה פרויקטים של תמ"א 38 בירושלים, בהיותה עיר מיוחדת ועתיקה שרבים מהמבנים בה מוגדרים לשימור או שהם בעלי חשיבות היסטורית או אדריכלית.

בתוך כך מתחו חברי הוועדה ביקורת על נוסח תוכנית היישום של תמ"א 38 בירושלים (10038) שלדבריהם לוקה בחוסר בהירות שמוביל "לעמדות שונות ולעררים בנושא". בהתאם לכך הם העירו שהגיע הזמן שגופי התכנון ייבחנו אותה מחדש (מה שהם ממילא אמורים לעשות בחלוף 3 שנים לקיומה).  

עו''ד יגאל (ישראל) מדר. באדיבות המצלם
עו"ד יגאל (ישראל) מדר. באדיבות המצלם
הגדלה

אחד אוסר, אחר מתיר

במקרה הנוכחי הייתה למעשה התנגשות פרשנית בין סעיף אחד בתוכנית – עליו הסתמכו העוררים – וקובע במפורש כי מבנה אופייני הוא מבנה לשימור שאסור להרוס, לבין סעיף אחר, אליו הפנו המשיבים, שקובע כי ישנם מבני שימור שאפשר להרוס בכפוף לשמירה על החזיתות.

מה שהכריע את הכף במקרה הזה הייתה תכלית הכללית של התוכנית. הוועדה הזכירה כי "תמ"א 38 לא נועדה ליטול מיופיה של ירושלים ותכנית 10038 מבקשת לקבוע הוראות שיאפשרו חיזוק מבנים קיימים, תוך שמירת עקרונות התכנון בעיר ההיסטורית".

כמו כן, החברים התייחסו ללשונו המפורשת של הסעיף האוסר על הריסת מבנה אופייני שלשיטתם אינה מאפשרת גמישות פרשנית.

בהתאם לכך נקבע כי גם בראייה פרשנית מרחיבה לכל יותר מאפשרת התוכנית להרוס מבני שימור מסוימים שהתוכנית הנקודתית-המפורטת שחלה על האזור שלהם מתירה זאת במפורש.

כלומר, ככלל, מבנים לשימור, לרבות מבנים אופייניים, לא ניתנים להריסה ובנייה מחדש בירושלים, אלא אם יש על המתחם הספציפי תוכנית נקודתית שמאפשרת זאת בהתחשב במבנים המסוימים במקום.

במקרה הנוכחי התוכנית המפורטת שחלה על המושבה היוונית (2878) אוסרת על הריסת "מבנה אופייני" ומתירה רק תוספות בנייה בתנאים מסוימים. על כן, אי אפשר לבצע במבנה המבוקש תמ"א 38/2.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

במענה לטענת הוועדה המקומית כי ביטול ההיתר עלול לפגוע באפשרות לחזק מבנים לשימור גם במקרים שבהם הריסתם עדיפה מבחינה תכנונית, ציינו חברי ועדת הערר כי עמדתם אינה מונעת את האפשרות הזו אלא רק קובעת כי הדבר מצריך אישור תוכנית נקודתית מתאימה.

לפיכך, הערר התקבל והחלטת הוועדה המקומית לאשר את הפרויקט בוטלה. לא נפסקו הוצאות.

  • ב"כ העוררים: עו"ד אורי שפאר (ערר 548/17)
  • ב"כ המשיבים: עו"ד נטע עזרא  (בשם הוועדה המקומית), שמואל פיינגולד, עורך דין תמא 38 (בשם מבקש ההיתר)

עורכי דין תמ"א 38

הכותב: עו"ד יגאל (ישראל) מדר עוסק ב- תמ"א 38 

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.