הגאון רבי אליהו בר שלום, רבה של העיר בת ים, מתריע מפני בעיות צניעות חמורות ב'חוף הנפרד' בעיר. "נשים דתיות מכל הארץ באות, מתוך ראיה קטנה ואישית של רצון אישי ואנוכי", זועק הרב בכאב.
סביב החוף הנפרד בבת ים ישנם לא מעט חילוקי דעות באשר לכשרות החוף. יש הטוענים כי החוף פרוץ ואינו כשר, זאת למרות שהחוף נחשב לאחד הנקיים בחופים החרדים ומושך אליו אלפי חרדים ודתיים, מידי יום - בבין הזמנים.
כמו כן, בחודשים האחרונים התחוללה מיני סערה באשר לשלט חניה שהוצב בחניון החוף הנפרד. השלט הורה כי החניה מיועדת רק למשתמשי החוף, זאת בכדי להקל על הלחץ הגדול במקומות חניה בימי שישי, ולמנוע מצב של כניסת נשים לחניית החוף הנפרד בימי רחצה המיועדים לגברים. מספר תושבים חילונים פנו בטענה של 'הדתה' והדרת חילוניים, מה שגרם ליועצת המשפטית של העירייה להורות על הסרת השילוט.
הרב הראשי, הגר"א בר שלום, ערך מספר ישיבות וסיורים בחוף, יחד עם מ"מ ראש העיר רפי ברנס ויו"ר המועצה הדתית בני אלחרר, אך לדברי הרב לא בטוח שהדברים כבר באו על תיקונם הסופי.
הגר"א בר שלום מסביר בשיחה עם "כיכר השבת" כי בכדי "שחוף יהיה כשר באמת, צריכים להסדיר אליו גם את דרכי הגישה. חוק הסדרת מקומות רחצה מאפשר לראש רשות מקומית להסדיר מקומות לרחצה בלעדית של גברים, או נשים. על זה אין חולק. אבל אותו חוק לא מתאר בדיוק איך יראה החוף וסביבתו, אלא משאיר את זה לחוקי העזר העירוניים בכל עיר.
"ובהעדר חוק כזה, דרכי הגישה פרוצות. אמנם, מכתב ששלח משרד הפנים לעיריות ברחבי הארץ, קובע כי 'רשות מקומית רשאית לקבוע בחוק עזר כללים שונים, להסדרת הרחצה בים', כך שמעתה בכל עיר צריכים את רצון (ויכולת) העירייה להעביר תקנה מיוחדת גם על דרכי הגישה, מה שגורם בדרך כלל עליהום מצד הציבור הלא דתי".
הרב בר שלום מאשים כי "בשנה זו, שאנו לקראת בחירות, מיד כולם מתעוררים ומסיתים, לא מפני שזה מפריע להם, אלא מפני שהם צריכים להזכיר לבוחרים שלהם שהם בשטח".
הרב מוסיף כי "בשביל פתיחת החוף כ'כשר' נציע הצבת פקח בכניסה לחניון החוף, כדי שלא לאפשר כניסת נשים במכונית אל החניה, אפילו לבושות, מה שגורם לסחף ופירצה. כמו כן סגירת המעבר בין חניון החוף המעורב לחוף הנפרד. כמו כן, הצבת פקח על המעבר בפתח הכניסה לחוף, שתפקידו למניעת כניסת נשים או גברים לחוף בימים שאינם מיועדים להם, או שימוש במדרגות המכניסות לחוף זה".
לדברי הרב: "כל עוד לא נתקבל האישור להכניס את המחיצה למים, מוצבים שני פקחים משני צידי המחיצה מבחוץ, שתפקידם למנוע מעבר נשים או גברים לאורך קו המים בימים שאינם שלהם. בנוסף הוחלט על הצבת גדרות מימין ומשמאל למחיצה, כדי שלא לאפשר רחצת נשים ביום גברים מעבר למחיצה.
"ככל שהחוק מאפשר זאת יתנו אזהרות או דו"חות כספיים לנשים הרוחצות מעבר למחיצה, בגין רחצה במקום לא מאושר לרחצה. עוד הוסדר, כי בימי הנשים יהיו רק קיוסקאיות ומוכרות כסאות - נשים, וההיפך בימי הגברים, בלי תערובות מיותרות".
לקראת סיום דבריו מעלה הגר"א בר שלום בעיה נוספת ומרכזית, המגיעה דווקא מתוך הציבור החרדי, ומסכנות את כשרות החוף הנפרד: "אנחנו מתמודדים עם בעיה אחרת, עם נשים דתיות וחרדיות המגיעות לחוף הנפרד. ישנן משפחות הנוסעות יחד לים, אנשים ונשים, ובעוד האנשים מתרחצים בתוך המחיצה והחוף הנפרד, הנשים מתרחצות מעבר למחיצה. מצב זה הוא פירצה נוראה.
"הראשונה, שהים נעשה - מעורב - בתוך המים. בעיה שנייה, המציל אינו רואה את הרוחצות מעבר למחיצה, וכיון שהחוק מחייבו להיות אחראי גם עליהם - הוא אינו מסכים להגבהת או העמקת המחיצה. בעיה שלישית, שהכל נעשה פרוץ ומעורב: החניה, הנשים העומדות בפתח החוף הנפרד".
"הבת-ימיות לא באות", מסכם הגר"א בר שלום בכאב, "אבל נשים דתיות מכל הארץ באות, מתוך ראיה קטנה ואישית של רצון אישי ואנוכי. אני קורא להן: אל תהרסו לנו את החוף הנפרד, יש להחדיר לתודעה שלא ניתן ללכת לים כל המשפחה יחד. יש ימים שרק גברים הולכים לים, ויש ימים שרק נשים הולכות לים. כך היה בעם ישראל מעולם, ומי שמחריבה את זה פוגעת קשות בצניעות ובדת בעיר".