אאא

אריכות ימים

כתב הגאון ר' שבתאי ליפשיץ בספרו סגולות ישראל מערכת ס' אות י"ד וזה לשונו :" סוכה מצות סוכה היא סגולה לאריכות ימים דאמרו ז"ל כל שבעת ימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי דהיינו ע"י מצות ישיבת סוכה בז' ימים של סוכות יזכה להאריך ימים בעוה"ז שהיא דירת עראי ספר לבושי מכלול סימן כ' (וזהו שכתוב בסוכות תשבו שבעת ימים והבן), "עד כאן לשונו

ועתה מצאתי בספר זרע קודש להרה"ק ר' נפתלי צבי הורוויץ מרופשיץ ח"ב בליקוטים לסוכות והו"ר (דף פ"ז ע"ד) שכתב וזה לשונו , "כל האזרח בישראל ישבו בסוכות ויש לפרש ג"כ כל האזרח שהבטיח יתברך שמו שכל היושבים בסוכה יהיו אזרחים ונקנים ולכן אזרח גימטריא גבורה שיגיעו לגבורות כמו שאמר דוד המלך אם בגבורות שמונים שנה".

ובשו"ת לבושי מכלול סימן י"ח אות ס"ג כתב וז"ל :"הנה כל זה הערו רעיוני בהיותי משתעשע בסוכה שהיה עת חמה ולא ירד גשם כל החג ועלה אז במחשבה לפני על דברי רבא ריש סוכה (ב ע"א) אמרה תורה צא מדירת קבע ושב בדירת עראי על דרך שמצאנו בגמ' מו"ק (ט' ע"ב) שברכו התנאים הקדושים את רבי אלעזר בלשון קללה ואחת מהנה ליחרוב ביתך וליתיב אושפיזך, וביאר לו רשב"י אביו ליחרוב ביתך היינו הקבר וליתיב אושפיזך דהאי עלמא, ועל זה רמז רבא ע"ה דעל ידי ישיבה בסוכה ז' ימים יזכו לאריכות ימים בהאי עלמא דהיא בחנית דירת עראי.

ועוד הוסיף בזה שם דנודע מה שכתבו בספרים הקדושים דימי הסוכה מרמז לימי שנותינו שבעים שנה ויש לומר דשמיני עצרת רומז לואם בגבורות שמונים שנה, והנה מצוה סוכה נעשה בחינת קבע על דרך שבת קובעת למעשר ושוב זכינו לצאת מדירת קבע לביתנו שהיא בחינת אושפיזא לחיים ולשלום, וזהו ושמור צאתנו מביתינו ובואנו בחזרה לחיים ולשלום ועל זה אמרו דבשמיני עצרת מזכירין גבורות גשמים לרמז על ימי הגבורות בסיעתא דשמיא , "עד כאן לשונו.

וע"ע למהר"ח פלאג'י בספרו מועד לכל חי שכתב בסימן כ' אות נ' וזה לשונו:", ולענ"ד נראה לומר דהסוכה דומה לב' שיש לה ג' ווין גימטריא ח"י והוא על דרך שאמרו בזוה"ק סדר פנחס (דף רנ"ה ע"ב) על הפסוק אשר אמרנו בצילו נחיה בגוים ודרשו כן על צל הסוכה אשר סגולתה להאריך הימים וז"ל, וסוכה תהיה לצל דאתמר ביה בצל שדי יתלונן ולא בצל סוכה הדיוט דאגין על גופא משמשא, אלא צל לאגנא על נשמתא בצלו חמדתי וישבתי, אשר אמרנו בצלו נחיה בגויים יעו"ש, כי נראה בהדיא מדברי הזוה"ק כי על ידי המצוה הזאת אגוני מגנא להיות לנו חיות הנפש בהיותנו מסתופפים תחת צילא דמהימנותא ובזה נחיה בגויים כמבואר, א"כ בא הרמז להיות הסוכה דומה לב' שיש בה ג' ווין גימטריא ח"י כי בזכות קיום מצות סוכה יש לנו חיים ארוכים "ועי"ש עוד מש"כ בזה.

ובספר צמח דוד להגר"ד שפירא זצוק"ל בחידושיו על חג הסוכות כתב לבאר דעל ידי הסוכה זוכין לאריכות ימים כיון שהסוכה בחינת ארץ ישראל ועיין מה שכתב בזה בשו"ת תירוש ויצהר (סימן קי"ד אות י"ד) ולכן גם הסוכה היא בכלל מה שנאמר למען ירבו ימיכם על האדמה.

ארץ ישראל

כתב הגאון ר' יצחק פלאג'י בספרו יפה ללב ח"ב סימן תרל"ט אות ב' על ידי מצות סוכה זוכה לישב בארץ ישראל ספר ליקוטי עצות ערך ארץ ישראל דף י' ע"א אות ט'

בנים

כתב בספר ליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה מ"ח וזה לשונו :" ובשביל זה סוכה היינו תפילה בכח היא סגולה לבנים ועיי"ש מה שהאריך בזה. וכ"כ בספר תפארת שלמה להגאון הקדוש ר' שלמה הכהן מראדמסק במאמריו לחג סוכות (מאמר בחינת אברהם יצחק) וזה לשונו שם, וכן מבואר בספרים כי ע"י מצות סוכה זוכה לבנים ועיי"ש מה שרמז בזה ובספר נחלת שדה פרשת שמות (עמ' לו) הביא דברי התפארת שלמה הנ"ל והוסיף שבספר ויאמר יהושע הביא רמז לזה דפרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה בגימטריא תרי"ד עם הכולל כמו הפסוק כל האזרח בישראל ישבו בסוכות ועיי"ש עוד בנחלת שדה מה שביאר בכמה אופנים מדוע מצות סוכה מסולת לבנים.

גשמים

כתב בספר אמרי נועם להגה"ק מוהר"ר מאיר הורוויץ זצוק"ל מדיז'קוב פרשת בראשית אות ח' על הפסוק ואד יעלה מן הארץ וגו' וזה לשונו :" ד' מתיבת ואד רומז על ד' דפנות של הסוכה ואתוון ו"א הם ז' ימי סוכות ובעבור הימים האלו עולה למעלה התענוג של קיום מצות סוכה על זה והשקה את כל פני האדמה גם תיבת 'ואד' רומז על מצות לולב כי אות ד' הוא ארבעה מינין ונחלקין באתוון ו"א שהוא הלולב עם בדי ההדס וערבות הם ששה והאתרוג הוא אחד ובזכות מצות לולב באים גשמים כדאיתא במדרש רבה (ויק"ר ל, י"ב) בזכות ולקחתם לכם אתן לכם מטר."עד כאן לשונו

דעת להבין התורה

כתב בספר שפת אמת על התורה עניני סוכות על הפסוק למען ידעו דורותיכם דחג הסוכות נותן דעת לאדם וזהו שנאמר בפסוק למען ידעו ובסיום דבריו כתב וזה לשונו :" וחג הזה מחלק דעת לכל אחד מנפשות בני ישראל כפי מדרגתו והוא התורה שיש בה פרד"ס ובימים אלו של חג הסוכות הכל בכח התורה", עכ"ל.

ועיין במה שכתב בביאור דבריו בקונטרס בעניני חג הסוכות להגר"ח קרלנשטיין זצוק"ל מאמר ט' בארוכה עיי"ש, ולפי זה נראה לבאר בס"ד מדרש פליאה שהובאה בספרים וה' ברך את אברהם בכל זו מצות סוכה דהנה איתא במכילתא (יתרו פרשה א') והובא בילקוט שמעוני סדר יתרו רמז עד"ר ובחוסר כל מאי חוסר כל ?שניטלה דעת מהן ובחוסר תורה מהם עכ"ל המדרש ולפי זה יתבאר כמן חומר המדרש הנזכר וה' ברך את אברהם בכל זו מצות סוכה דהרי ביארנו שעל ידי הסוכה זוכין לדעת ולתורה ולכן אמרו וה' בירך את אברהם בכל שנתן לו מצות סוכה שעל ידה זוכין לדעת ולתורה.

ולפי כל הנזכר שעל ידי הסוכה זוכין לדעת יובן מה שאנו מבקשים ביציאה מן הסוכה שנזכה לישב בסכוות עורו של לויתן דמצאתי בספר אבן שלמה פרק י"א אות י"א שהביא בשם הגר"א וזה לשונו: "סעודת לויתן הוא הדעת שתתרבה בארץ שהוא השמחה הגדולה אשר אין למעלה ממנה וכן משה רבינו נקרא לויתן ובהגהות שם באות ט' כתב ביאור לויתן הוא ענין דביקות כמו לויתי חן ורוצה לומר שבכל פעם מוסיף דעת בהשגת אלקותו ובעמקי סודות תורתו ותתגבר תשוקת הנפש להתדבק בו יתברך ותהיה הנפש עודפת והולכת בכל רגע ורגע וזהו שאמר יצרת לשחק בו כי לשון שחוק נופל על שמחה פתאומית "עד כאן לשונו ולפי הנזכר לעיל יובן היטב הבקשה לזכות לישב בסוכת עורו של לויתן בזמן שאנו יושבים בסוכה שהיא סוד הדעת ודו"ק.

זיכרון

בספר אמרי נועם דיז'קוב על המועדים ח"א (עמ' רצ"ו) בחידושים לסוכות מבן המחבר אות ז' כתב וזה לשונו הענין מדוע סוכה פטורה מן המזוזה נראה על פי המבואר בספרים אשר שמות המזוזה עולים רי"ג לבטל קליפת רי"ב שהיא קליפת השכחה ששוכנת אצל הפתח כטעם דברי ריבות בשעריך [עיין בסידור ר' קאפיל ח"א בכוונות המזוזה בדף קכ"ז מובא באמרי נועם פרשת בא מאמר כה בד"ה והיה דם לכם] ולאשר הסוכה היא דוגמת ענני הכבוד, על כן ענני כבוד מספר רי"ב לזאת מבטלין קליפה זו ולא צריך עוד למזוזה.

ועל כן נקראת סוכת שלום שע"י הסוכה נתבטלה קליפת רי"ב שהוא ההיפוך מהשלום ולדרכנו מובן מה שאיתא לכוון בביאת האדם לסוכה לשם שבע [עיין בפע"ח שער הסוכה פרק א'] שכן השפעת פרנסה באה מנצח הוד שהמה הרגלים כנודע [עיין בהקדמת תיקוני הזוהר דף י"ז] ושמות הויה של נצח שהוא חירק עולה ס"ו ושל הוד שהוא שורק קמ"ו ושניהם יחד מספר רי"ב לבטל הריב שבא מחסרון פרנסה כמאמרם ז"ל (בב"מ נ"ט) כמישלם שערי בכדא ולאשר ענני כבוד מספר רי"ב כמספר השמות של נצח הוד על כן ממשיכין אז משם שובע כמובן עכ"ד האמרי נועם.

פרנסה
כתב בספר תפארת שלמה להגה"ק מראדמסק זצוק"ל במאמריו לחג הסוכות (עמ' קל"ד) וזה לשונו: "במשנה פ"ב דסוכה (דף כ"ח ע"א) מי שהיה ראשו רובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית וכו', הנראה לרמז בזה על פי מה שכתבנו כי על ידי שהיה יושב בסוכה היה ממשיך השפעות טובות על כל השנה לתוך הבית שלא יחסר כלל, וזהו ג"כ מה שאיתא (בסוכה כ"ט ע"א) מנא מיכלא חוץ לסוכה פירוש כח הסוכה להמשיך שפע פרנסה לכל אחד ואחד גם חוץ לסוכה שיהיה בביתו כל השנה."עד כאן לשונו.

צער גידול בנים

בספר עטרת ישועה למהר"י מדז'יקוב זצוק"ל במאמריו ליום א' דסוכות אות מ"ד כתב וזה לשונו: "על ידי הסוכה מבטלין צער גידול בנים כי צער עולה ש"ס טפחים של הסוכה וגם גידול בנים עולה סוכה לולב.

שלום בית

כתב הגאון ר' יצחק פלאג'י בספרו יפה ללב ח"ה סימן תרכ"ה אות ג' וזה לשונו :" מאן דזהיר במצות סוכה ולעשותה התיקונה מובטח לו שלא יהיה מריבה בתוך ביתו כל אותה השנה עיין בספרי הקטן יפה תלמוד ח"א דמ"ט ע"ב ריש מסכת סוכה ובספר הנכבד עיני כל חי דף כ"ג ע"א,"עד כאן לשונו.

וזה לשון רבי אבה"ו בספר עיני כל חי עמ"ס סוכה דף ט' ע"ב עיין תורה וחיים מערכת ב' מה שהבאתי מהגר"א מווילנא ועיין בליקוטי מוהר"ן דלהשקיט המריבה ילמוד מסכת סוכה וסימנך תצפנם בסוכה מריב לשונות ולכך תיקנו לומר הפורס סוכת שלום ועיין בספר מועד לכלחי סימן כ' אות כ"ה, וע"ע למר בריה בספרו יפה תלמוד הנ"ל בריש מסכת סוכה שכתב וז"ל כתב בספר בספר המדות ערך מריבה אות ז' וז"ל, להשקיט המריבה שלא יהיה מחלוקת ילמדו מסכת סוכה תצפנם בסוכה מריב לשונות עכ"ל, ועיין דברי תורה להאדמו"ר ממונקאטש במהדורא שביעאה אות מ"ט שזכה לכוין לרמז הנ"ל מדעתו, עיי"ש.

הכנת כסא מפואר לכבוד האושפיזין

כתב גאון עוזינו החיד"א בספרו מורה באצבע אות רפ"ט בזה הלשון, אור החג הקדוש ילך לסוכה ויצוה להביא כסא ומעיל מפואר על גבה לזכר ז' אושפיזין עילאין קדישין מעין דוגמא שעושין ביום המילה כסא לאליהו הנביא זכור לטוב וכתוב בזוה"ק דאי לא מתקנין ליה כסא לא אתי, זאת היתה להחרדים לדבר ה' להזמין כסא לז' אושפיזין עילאין קדישין וכל לילה יאמר בפה צח בסוכה עולו אושפיזין וכו' עכ"ל הגחיד"א.

ובספר באר מרים (והוא ביאור נפלא על ספר טעמי המצוות לרבינו מנחם ב"ר משה הבבלי רקנטי חיברו וגם הכינו ר' אברהם אבלי קאנארפאגיל זצ"ל) אות קכ"ב כתב וז"ל "ואיך עתה ינעם לחכנו אמרי קדוש ממאור עינינו הרה"ק מופה"ד מוהר"מ מענדיל זצוק"ל מרימנאב כשבא אליו איש זקן אחד חסיד ירא שמים וסיפר לו כי היה מכיר להרב הגה"ק הרב חיד"א זצוק"ל זי"ע וזכה להיות בהיכל קדשו בחג הסוכות ושאל אותו הרה"ק מוהר"מ הנ"ל ממנהגו של אותו קדשו הרב חיד"א ז"ל וסיפר לו כי בסוכות בכל לילה היה מעמיד ספסל בסוכה עבור האושפיזין ואמר הרה"ק מוהר"מ הנ"ל אלמלי לא בא לזה העולם רק לשמוע זה הסיפור די לו ועיי"ש עוד בבאר מרים שדייק מדברי הרקנטי שם שיש ענין להזמין האשפיזין בפיו.

ובמה שכתב הגחיד"א לשים מעיל מפואר ע"ג הכסא של האושפיזין הביא דבריו גאב"ד איזמיר הגר"ח פלאג'י זצוק"ל בספרו הקדוש מועד לכל חי סימן כ' אות ט' והוסיף וכתב ותמיה לי מילתא אמאי בנדוניות נותנין מאנטי"ל לשלחן לילי פסחים דהיינו מפה ארוכה וגם מכסה לקערה מרוקמות ואיך לא תיקנו כמו כן ליתן לכסא של שבעה אושפיזין עילאין קדישין ונמשך תועלת מזה דאתו לאדכורי ולפי ריבוי ההוצאה ממוהר ומתן של הנדוניא מה יתן ומה יוסיף זה כי במה נחשב הוא וטפי עדיף ויחנו בחסרו"ת מדברים אחרים דאינן נצרכין מריזא"ס מפוארת וכדומה דהוא לכבוד ולתפארת ויתנו זה שהוא לדבר מצוה, ומי שחפצו לזכות את אחרים יתן אל לבו להיות האב זכאי בבתו לתת לה כאמור עכ"ד הנפלאים של הגר"ח פלאג'י זצ"ל.