אאא

צפיתי בראיון של איציק ברנר ל"כיכר השבת", מי שעומד בראש הרשימה החרדית בגבעת זאב. הוא נראה עם הרבה רצון טוב לפעול ולעשות למען התושבים החרדים בגבעה, ויישר כח על כך שהצליח לאחד בין כל הפלגים לכדי רשימה אחת וחסך מאתנו את אש המחלוקת.

בסוף הראיון, הבשורה הגדולה של מר ברנר היא, שבכוונתו להביא לישוב ישיבה חשובה ומכובדת ועוד מוסדות ציבור. הכל טוב ויפה, אבל בתור תושבת שכונת "אגן האיילות", חורה לי שזאת השורה התחתונה של הראיון, שזה מה שנציגי הציבור שלנו חושבים שחסר בישוב.

בבניין בו אני גרה, ישנם 24 ילדים. ברחוב בו אני גרה יש כ-14 בניינים. בחשבון פשוט, 14 כפול 24 - זה 366 ילדים. אם נניח ששליש מהם נערים - זאת למרות שהשכונה מאד צעירה - ונניח שבחלק מהבניינים יש פחות ילדים (ויש גם יותר), נגיע בסך הכל "רק" ל-150 ילדים ברחוב אחד: ל-150 ילדים הללו אין אפילו גינה אחת ברחוב! יש גינה בקצה הרחוב המקביל, סמוך לרחוב בו אני גרה, וכדי להגיע אליה (עם העגלות והטף כמובן), צריך לרדת גרם מדרגות ארוך, או לפלס דרך על שביל סלעים ועפר.

גינה ציבורית בגבעת זאב. מראה נדיר (צילום מסך: מתוך google maps)
גינה ציבורית בגבעת זאב. מראה נדיר (צילום מסך: מתוך google maps)
הגדלה

אבל למה להתפנק ולחפש גינה? אפשר פשוט לשבת על ספסל... רעיון מצוין! אבל ברחוב שמאכלס 14 בניינים, כ-80 בתי אב, המועצה לא ראתה לנכון להציב יותר מ-4 ספסלים!

אז איפה השטחים הירוקים? הרי לא יתכן שתוכנן ישוב נטול גינות? שאלה טובה. הם "הוקצו" לבתי כנסת. יש בשכונת 'אגן האיילות' בתי כנסת כמעט כמספר הגינות, ואולי אף יותר - ואני בעד. אבל למה כל 50 מתפללים צריכים בית כנסת כדי שיתאים לסגנון שלהם, לישיבה בה למדו, לנוסח שגדלו עליו ולרמה הרוחנית או הגשמית שלהם, ולמאות ילדים לא מגיעה גינה נורמלית?? למה אישה לפני ואחרי לידה צריכה להיסחב עם עגלה בעליות, בשמש או בגשם, למרחק 8 דקות מהבית (לפחות), כדי לאפשר לילדים לשחק ולהשתובב בגינה??

למה הנציגים שלנו לא מבינים שגינות משחקים ושטחים ירוקים הם לא עבירה, הם מצווה - ואולי אפילו גדולה יותר מאשר להקצות שטח לעוד קהילה? למה הנציגים שלנו לא מתהדרים בזה שהם נלחמים על כך שיהיו מספר מבנים מכובדים - כיאה למקום תפילה (ולא קראוונים) - שיכללו שטיבלאך לשלל הקהילות, והשטחים הירוקים יישארו ירוקים?

 הראיון עם יצחק ברנר (צילום: כיכר השבת)

אני מבינה שחבר מועצה שפוגש את חבריו ב"מנחה" לא יקבל פידבק וטפיחות על השכם בגלל שהיה עסוק היום בלקדם בניית מגלשה, אבל מה עם בין אדם לחברו? בין אדם לאשתו??

המועצה מתהדרת בזה שבקצה השכונה עומד להיות מוקם פארק ענק, בתקווה שיישאר משהו משטח הפארק אחרי שראש המועצה יסיים לטפל בכל הבקשות להקצאות נוספות. היוזמה מבורכת, אבל לא סותרת את זה שבכל רחוב שמאוכלס בעשרות ומאות ילדים, צריכים לדאוג לגינה מרווחת ומוצללת, לספסלים, לירוק (שהוא לא רק דשא סינטטי), לשבילי אופניים ולסביבה שתאפשר לנו, האמהות, לגדל את הדור הבא באווירה קצת יותר בריאה.

חותמת בכאב, תושבת השכונה הדסה קוביץ.